הרב ישעיהו זילברשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

לאחר נישואיו פתח חנות מכיוון שלא רצה להתפרנס מהרבנות, ואשתו שרה עסקה במסחר כדי לאפשר לו ללמוד תורה. בגיל 27, בשנת תרמ"ד, החל לכהן כרב ו[[אב בית דין|אב"ד]] בוייצען, וכראש הישיבה שהקים אביו. נחשב לאחד מחשובי רבני הונגריה בדורו, והתכתב בהלכה עם גדולי הונגריה כדוגמת ה[[מהר"ם שיק]]<ref>[[שו"ת]] מהר"ם שיק לרבי משה שיק, חלק יורה דעה סימן קס ועוד.</ref>, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגעט<ref>שו,ת אבני צדק לרבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגעט, יו"ד סימן ס', קנא, קנב.</ref>, המהרש"ם<ref>רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון מברעז'ן- מגדולי רבני הונגריה- שו"ת מהרש"ם חלק ז סימן מז.</ref> רבי עמרם בלום<ref>רבה של חוסט, - שו"ת בית שערים חלק א' סימן קסה, רסח, חלק ב' סימן שסב, חלק ג' סימן סו.</ref> ועוד<ref>למשל: רבי יצחק רוטנברג מהודהוז, שו"ת גבורת יצחק, "בענין גיטין", שו"ת הלכה למשה חלק א' רמח </ref> כמו כן, נשאל שאלות בנושאים שונים מרחבי הונגריה, וכן מחברים רבים שלחו אליו את ספריהם כדי לקבל הסכמה. פסקיו מצוטטים במגוון ספרות ההלכה שבאה אחריו<ref>למשל: שו"ת [[ציץ אליעזר]] חלק ז' קונטרס "אורחות המפשטים" פרק ה' וכן חלק י,ב סי' סב, שבט הלוי חלק י' סי' רמ, הלכה ברורה חלק א' סי' ח ס"ד ועוד</ref>. כשפרסם ה[[אדמו,ר]] מראדזין- [[רבי גרשון חנוך ליינר]] את מסקנותיו בנושא ה[[תכלת]], בתחילה תמך רבי ישעיהו בגילוי זה, אולם כשראה קונטרס שכתב אחד מחכמי ירושלים על כך, חזר בו והתנגד לזיהוי זה<ref>כך הוא כותב בספרו מעשי למלך הל' כלי המקדש.</ref>