רבי חיים הלברשטאם מצאנז: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 5: שורה 5:
למד תורה מפי רבני טרנוגראד, ובזכות כשרונותיו זכה לכינוי "העילוי מטרנוגראד". בגיל שלוש-עשרה הוסמך ל[[רב]]נות על ידי רבי יהושע הורנשטיין (בעל "ים התלמוד"). נלקח לחתן לרחל, בתו של רבי ברוך פרנקל-תאומים מלייפניק, בעל "ברוך טעם", שאמר ש"רגלו עקומה אבל שכלו ישר" (מכיוון שהיה צולע). לאחר נישואיו התגורר בבית חמיו בלייפניק במשך שנה. על נה זו העיד ר' חיים: "למדנו כמעט כל הש"ס עם ה[[ראשונים]], וכל שעה הראנו גדולות ונפלאות בפלפוליו".  ר' חיים העריך מאד את חמיו ואת פסקיו, ונהג על פיהם גם כאשר לא הבין את טעמם<ref>וראה כמה פעמים הוא מצטט אתו ומביא דברים בשמו בספרו "דברי חיים".</ref>. הוסמך להוראה על ידי חמיו ועל ידי [[רבי יעקב מליסא]], בעל [[נתיבות המשפט]].  
למד תורה מפי רבני טרנוגראד, ובזכות כשרונותיו זכה לכינוי "העילוי מטרנוגראד". בגיל שלוש-עשרה הוסמך ל[[רב]]נות על ידי רבי יהושע הורנשטיין (בעל "ים התלמוד"). נלקח לחתן לרחל, בתו של רבי ברוך פרנקל-תאומים מלייפניק, בעל "ברוך טעם", שאמר ש"רגלו עקומה אבל שכלו ישר" (מכיוון שהיה צולע). לאחר נישואיו התגורר בבית חמיו בלייפניק במשך שנה. על נה זו העיד ר' חיים: "למדנו כמעט כל הש"ס עם ה[[ראשונים]], וכל שעה הראנו גדולות ונפלאות בפלפוליו".  ר' חיים העריך מאד את חמיו ואת פסקיו, ונהג על פיהם גם כאשר לא הבין את טעמם<ref>וראה כמה פעמים הוא מצטט אתו ומביא דברים בשמו בספרו "דברי חיים".</ref>. הוסמך להוראה על ידי חמיו ועל ידי [[רבי יעקב מליסא]], בעל [[נתיבות המשפט]].  


בשנת תקע"ז נתמנה לרב ברודניק. ברודניק דבק ל[[החסידות|חסידות]], ונהפך לחסיד נלהב של [[רבי נפתלי צבי מרופשיץ]]. כמו ןכ, ברודניק, הכיר רבים מגדולי האדמו"רים בתקופה ההיא, ביניהם [[רבי אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי שמעון מיארוסלב, [[רבי צבי הירש מזידיטשוב]], רבי מאיר מפרמישלן, [[רבי ישראל מרוז'ין]], רבי צבי הירש מרימנוב, ר' מאיר מאפטא, ר' שלום מבעלזא ו[[רבי צבי אלימלך מדינוב]]- בעל [[בני יששכר]].  
בשנת תקע"ז נתמנה לרב ברודניק. ברודניק דבק ל[[החסידות|חסידות]], ונהפך לחסיד נלהב של [[רבי נפתלי צבי מרופשיץ]]. כמו כן, ברודניק, הכיר רבים מגדולי האדמו"רים בתקופה ההיא, ביניהם [[רבי אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי שמעון מיארוסלב, [[רבי צבי הירש מזידיטשוב]], רבי מאיר מפרמישלן, [[רבי ישראל מרוז'ין]], רבי צבי הירש מרימנוב, ר' מאיר מאפטא, ר' שלום מבעלזא ו[[רבי צבי אלימלך מדינוב]]- בעל [[בני יששכר]].  


התקבל לרבנות בזעלין, אולם לאחרזמן קצר עזב את העיר בגלל מחלוקת שפרצה שם. כמו כן, ניסה לקלב את משרת הרבנות בקאלוב, אולם לא הצליח.  
התקבל לרבנות בזעלין, אולם לאחרזמן קצר עזב את העיר בגלל מחלוקת שפרצה שם. כמו כן, ניסה לקלב את משרת הרבנות בקאלוב, אולם לא הצליח.  
שורה 20: שורה 20:


בשנת תרכ"ז בריאותו החלה להתרופף, ועיקר עיסוקו אז היה בעריכת תשובותיו ההלכתיות, והרבנות בצאנז עברה לבנו ר' אהרן.  
בשנת תרכ"ז בריאותו החלה להתרופף, ועיקר עיסוקו אז היה בעריכת תשובותיו ההלכתיות, והרבנות בצאנז עברה לבנו ר' אהרן.  
בשנת תרל"ו החל לדבר על הסתלקותו הממשמשת ובאה, ומשמשו החל לרשום יומן של ימיו האחרונים. נפטר בכ"ב ב[[ניסן]] תרל"ו ונקבר בצאנז.  
בשנת תרל"ו החל לדבר על הסתלקותו הממשמשת ובאה, ומשמשו החל לרשום יומן של ימיו האחרונים. נפטר בכ"ב ב[[ניסן]] תרל"ו ונקבר בצאנז.
 
==בניו ותלמידיו==
==בניו ותלמידיו==
===בניו, בנותיו וחתניו===
===בניו, בנותיו וחתניו===
15,330

עריכות

תפריט ניווט