499
עריכות
גרמא וגרמי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''נזק שאדם גורם לחבירו בעקיפין''' {{מקור|(הסוגיות | '''גְּרָמָא''' ו'''גרמי'''הם סוגי נזק שאדם גורם לחבירו '''בעקיפין'''<ref>{{מקור|(הסוגיות {{{מקור|בבלי:בבא קמא צח, ב$בבא קמא צח, ב}}}, {{מקור|בבלי:בבא קמא ק, א$ק, א}}, האריכו בזה הרמב"ן בקונטרס דינא דגרמי וש"ך חו"מ שפו-א והלאה)}}</ref>. | ||
'''לדוגמא''', מחיצת הכרם שבין כרמו לבין תבואתו של חבירו שנפרצה ולא גדרה, ולכן נאסרה תבואתו של חבירו מדין כלאיים, חייב משום שגרם לו את ההיזק {{מקור| | '''לדוגמא''', מחיצת הכרם שבין כרמו לבין תבואתו של חבירו שנפרצה ולא גדרה, ולכן נאסרה תבואתו של חבירו מדין כלאיים, חייב משום שגרם לו את ההיזק<ref>{{מקור|בבלי:בבא קמא ק.}}</ref>. | ||
'''החולקים בדין זה''' הם רבי מאיר וחכמים, שרבי מאיר מחייב בדינא דגרמי וחכמים פוטרים, והלכה כרבי מאיר<ref>בשאלה האם נחלקו גם לגבי גרמא עיין לקמן בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בחילוק.</ref> {{מקור|(בבלי:בבא קמא ק | '''החולקים בדין זה''' הם רבי מאיר וחכמים, שרבי מאיר מחייב בדינא דגרמי וחכמים פוטרים, והלכה כרבי מאיר<ref>בשאלה האם נחלקו גם לגבי גרמא עיין לקמן בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בחילוק.</ref> {{מקור|(בבלי:בבא קמא ק, א$בבא קמא ק, א)}}. | ||
'''שיטת הירושלמי'''<ref>ור' [[תבנית:הידעת?/ג' כסלו ה'תשס"ט]].</ref> - כל מושגי הגרמא, בין בנזיקין ובין בשאר התורה, נמצאים רק בבבלי ולא בירושלמי {{מקור|(תורת ההיגיון בהלכה (הרב אליעזר ברקוביץ) סיכום ד)}}: | '''שיטת הירושלמי'''<ref>ור' [[תבנית:הידעת?/ג' כסלו ה'תשס"ט]].</ref> - כל מושגי הגרמא, בין בנזיקין ובין בשאר התורה, נמצאים רק בבבלי ולא בירושלמי {{מקור|(תורת ההיגיון בהלכה (הרב אליעזר ברקוביץ) סיכום ד)}}: | ||