15,330
עריכות
רבי ישראל יהושע טרונק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חייו ויחסו לישוב הארץ
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בשנת תרמ"ו ערכו סיור בארץ, ב[[ירושלים]], ב[[יפו]] וב[[פתח תקווה]], שם עודדו את המתיישבים שנואשו וכבר חשבו על עזיבת המקום. | בשנת תרמ"ו ערכו סיור בארץ, ב[[ירושלים]], ב[[יפו]] וב[[פתח תקווה]], שם עודדו את המתיישבים שנואשו וכבר חשבו על עזיבת המקום. | ||
בשנת תרמ"ח עלתה שאלת העבודה החקלאית בארץ בשנת ה[[שמיטה]]. היה ברור כי איסור עבודב מוחלט בשביעית, ימיט חורבן על מפעל ההתיישבות החקלאית בארץ. לצורך זה, נועד עם [[הרב שמואל מוהליבר]] מביאליסטוק ורבי שמואל זאנוויל קלאפפיש מוורשה. לאחר שדנו שלושתם בבעיה, הציגו בכ"ח ב[[שבט]] תרמ"ח את ההיתר, שנודע מאוחר יותר בשם [[היתר המכירה]]: "וזכינו בעזרתו יתברך שנתכוננו כמה כפרים הנקראים קלוניות (מושבות) של יהודים, המתפרנסים מעבודת האדמה, הן משדי תבואות והן מטעי כרם, ואם נאסור עליהם לשדד את האדמה ולתקן את הכרמים תישם הארץ ותיפוק מזה חורבן הקולוניות חלילה, וכמה מאות נפשות ימוגו ברעב חלילה- על כן להצלת נפשות והצלת ישוב הארץ, הצלת הגוך והצלת ממון, מצאנו היתר על שנה זו שנת תרמ"ט למכור בקיץ הבא עלינו לטובה את השדות והכרמים וכל השייך לעבודת האדמה לנכרים..." הם מציינים כי שטר המכירה יכתב בבית הדין שבירושלים, ומדגישים כי ההיתר הוא לשנה זו בלבד, וכי העבודה תעשה על ידי נכרים אצל העשירים והעניים יעבדו בעצמם. כמו כן, תנאי נוסף להיתר זה הוא הסכמתו של [[רבי יצחק | בשנת תרמ"ח עלתה שאלת העבודה החקלאית בארץ בשנת ה[[שמיטה]]. היה ברור כי איסור עבודב מוחלט בשביעית, ימיט חורבן על מפעל ההתיישבות החקלאית בארץ. לצורך זה, נועד עם [[הרב שמואל מוהליבר]] מביאליסטוק ורבי שמואל זאנוויל קלאפפיש מוורשה. לאחר שדנו שלושתם בבעיה, הציגו בכ"ח ב[[שבט]] תרמ"ח את ההיתר, שנודע מאוחר יותר בשם [[היתר המכירה]]: "וזכינו בעזרתו יתברך שנתכוננו כמה כפרים הנקראים קלוניות (מושבות) של יהודים, המתפרנסים מעבודת האדמה, הן משדי תבואות והן מטעי כרם, ואם נאסור עליהם לשדד את האדמה ולתקן את הכרמים תישם הארץ ותיפוק מזה חורבן הקולוניות חלילה, וכמה מאות נפשות ימוגו ברעב חלילה- על כן להצלת נפשות והצלת ישוב הארץ, הצלת הגוך והצלת ממון, מצאנו היתר על שנה זו שנת תרמ"ט למכור בקיץ הבא עלינו לטובה את השדות והכרמים וכל השייך לעבודת האדמה לנכרים..." הם מציינים כי שטר המכירה יכתב בבית הדין שבירושלים, ומדגישים כי ההיתר הוא לשנה זו בלבד, וכי העבודה תעשה על ידי נכרים אצל העשירים והעניים יעבדו בעצמם. כמו כן, תנאי נוסף להיתר זה הוא הסכמתו של [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנה, שאכן הסכים להיתר. | ||
בשנת תר"ן, נוסד "הועד לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלכאכה בא"י ובסוריא" קרא לתמוך בו {{מקור|שיבת ציון לרא"י סלוצקי ח"א עמ' 18|כן}}. | בשנת תר"ן, נוסד "הועד לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלכאכה בא"י ובסוריא" קרא לתמוך בו {{מקור|שיבת ציון לרא"י סלוצקי ח"א עמ' 18|כן}}. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
באותה שנה השיב לשאלתו של [[רבי חיים ישראל מורגנשטרן]] מפילוב, ששאל האם יש מצווה לעלות ולהתיישב בארץ: "ואין ספק שהיא מצווה גדולה כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה. ונאמר עוד אקבץ עליו לנקבציו {{מקור|ישעיה נו ח|כן}} ועיין ב{{מקור|יבמות סד$יבמות דף ס"ד}} שאין השכינה שורה בפחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בליבותם קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה" {{מקור|ישועות מלכו יו"ד סו|כן}}. הקדיש תשובה ארוכה בספרו {{מקור|ישועות מלכו יו"ד סז$יו"ד סז|כן}} לבירור [[גבולו הארץ]], בו הוא נוטה מאד להרחיב. | באותה שנה השיב לשאלתו של [[רבי חיים ישראל מורגנשטרן]] מפילוב, ששאל האם יש מצווה לעלות ולהתיישב בארץ: "ואין ספק שהיא מצווה גדולה כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה. ונאמר עוד אקבץ עליו לנקבציו {{מקור|ישעיה נו ח|כן}} ועיין ב{{מקור|יבמות סד$יבמות דף ס"ד}} שאין השכינה שורה בפחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בליבותם קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה" {{מקור|ישועות מלכו יו"ד סו|כן}}. הקדיש תשובה ארוכה בספרו {{מקור|ישועות מלכו יו"ד סז$יו"ד סז|כן}} לבירור [[גבולו הארץ]], בו הוא נוטה מאד להרחיב. | ||
בשנה זו חלה במחלה קשה, ונפטר בכ"ה ב[[תמוז]] תרנ"ג. | בשנה זו חלה במחלה קשה, ונפטר בכ"ה ב[[תמוז]] תרנ"ג. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*[[שו"ת]] '''ישועות מלכו'''. | *[[שו"ת]] '''ישועות מלכו'''. | ||