רבי שניאור זלמן מלאדי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 36: שורה 36:
לאחר התמנותו הרשמית לנשיא חסידות חב"ד ופירסום שיטתו החדשה בעבודת השם בספרו הגדול "[[התניא]]", נתקל בהתנגדויות רבות. מצד אחד המתנגדים ומצד שני המשכילים. בשנת תקל"ט הלשינו עליו המתנגדים שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלטו אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת איסוף הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום כ"ד ב[[תשרי]] אסר אותו שלטון הצאר הרוסי והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב במאסר במבצר הפטרופבלי שבפטרבורג, כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ביום שלישי י"ט בכסלו תקנ"ט לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".  
לאחר התמנותו הרשמית לנשיא חסידות חב"ד ופירסום שיטתו החדשה בעבודת השם בספרו הגדול "[[התניא]]", נתקל בהתנגדויות רבות. מצד אחד המתנגדים ומצד שני המשכילים. בשנת תקל"ט הלשינו עליו המתנגדים שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלטו אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת איסוף הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום כ"ד ב[[תשרי]] אסר אותו שלטון הצאר הרוסי והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב במאסר במבצר הפטרופבלי שבפטרבורג, כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ביום שלישי י"ט בכסלו תקנ"ט לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".  


יום צאתו לחירות, [[י"ט בכסלו]], הפך ל"חג הגאולה" בקרב חסידי חב"ד והוא נחוג עד היום.  
יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו]], הפך ל"חג הגאולה" בקרב חסידי חב"ד והוא נחוג עד היום.  


בכ"ד בתשרי שנת תקס"א נאסר בשנית, אך בתנאים טובים יותר. יחד עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום כ"ז בכסלו (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום כ"ט בכסלו (נר רביעי של חנוכה).  
בכ"ד בתשרי שנת תקס"א נאסר בשנית, אך בתנאים טובים יותר. יחד עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום כ"ז בכסלו (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום כ"ט בכסלו (נר רביעי של חנוכה).  
שורה 52: שורה 52:
בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה הקבוע עקרו ממקומו, ואת כל הדברים הישנים הוא לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם לחזור ללאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי בית בלויות, והוא ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.  
בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה הקבוע עקרו ממקומו, ואת כל הדברים הישנים הוא לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם לחזור ללאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי בית בלויות, והוא ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.  
זמן קצר לאחר שעזבו את לאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל. נפוליאון מיהר אל מקום ביתו של רש"ז, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של רש"ז לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו משהו מרש"ז כגון מטבע או כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים השייך לרש"ז, אך לא נמצא שום חפץ כזה.
זמן קצר לאחר שעזבו את לאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל. נפוליאון מיהר אל מקום ביתו של רש"ז, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של רש"ז לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו משהו מרש"ז כגון מטבע או כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים השייך לרש"ז, אך לא נמצא שום חפץ כזה.
במשך מאה וארבעים יום היו רש"ז ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של כ"ק אדמוהזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב כ"ק אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "ובי"ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."  
במשך מאה וארבעים יום היו רש"ז ושלוש מאות המשפחות בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא, שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר, נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של האדמו"ר אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות. <ref>כפי שכותב [[האדמו"ר האמצעי]], וזה לשונו: "ובי"ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."</ref>. 
===פטירתו===
במוצאי שבת [[פרשת שמות]], כ"ד ב[[טבת]] תקע"ג, מיד לאחר הבדלה, בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה לעיירה הסמוכה, האדיטש. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר אוהל. מסופר שכשהובילו אותו לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שהוא הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה, והוא חזר לשכב כמקודם.


כאשר כ"ק אדמו"ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב"ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה כ"ק אדמו"ר האמצעי בנו וממשיך דרכו.  
לאחר הקבורה עבר אדמו"ר [[הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון.
==ספריו==
*'''אגרות קודש''' (יש להבדיל בין אגרות קודש שלו לאגרות קודש המוכר יותר של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]], האדמו"ר השביעי). 
*'''אמירה לנכרי'''.
*'''ביאורי הזהר''' (יש להבדיל מהספר ביאורי הזוהר של הצמח צדק). נערך על ידי האדמו"ר האמצעי. 
*'''הלכות תלמוד תורה'''. בספר זה מחדש חידוש יסודי ומקורי בדין [[תלמיד שאינו הגון]].
*'''לקוטי תורה'''
*'''מאה שערים'''
*'''ספר המאמרים''' (יש להבדיל בין ספר זה לספרי המאמרים של שאר האדמו"רים). 
*'''[[סידור]] אדמו"ר הזקן''' (נוסח האר"י), על פיו נכתבו סידורי "תהלת ה'" ו"תורה אור". 
*'''[[ספר התניא]]'''.
*'''פסקי הסידור'''. 
*'''קונטרס הרב'''
*'''[[שאלות ותשובות]] אדמו"ר הזקן'''. 
*'''שאלות ותשובות הרב'''. 
*'''שולחן ערוך אדמו"ר הזקן'''- מכונה '''שולחן ערוך הרב''' או '''שולחן ערוך בעל התניא'''. 
*'''תורה אור'''. 
===ניגוניו===
מסורת בידי חסידי חב"ד שרש"ז חיבר בעצמו עשרה "ניגונים מכוונים" שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ודבקות הנשמה באלקות. נוהגים לא לנגן ניגונים אלו באופן שגרתי כי אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם, ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם:
 
1.אבינו מלכנו
 
2.אלי אתה
 
3.ארבע בבות
 
4.בני היכלא
 
5.כאייל תערוג
 
6.לכה דודי


הסתלקותו
7.ניגון דבקות ראש השנה
אוהל אדמו"ר הזקן המשופץ בהאדיטשביום חמישי י"א בטבת שנת תקע"ג התפלל אדמו"ר הזקן את תפלת הערבית האחרונה שלו. בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה". לפני הסתלקותו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"[15]. עוד אמר[16]: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן הגוף הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות הנשמה בגוף, ומזה הוא התרגשותי. רגעים לפני הסתלקותו כתב אדמור הזקן על פתקא: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"[17]. אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי)[18].  


ביום שישי י"ב בטבת תקע"ג הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא, שם נודע לו על חורבן רוסיה הלבנה[19]. במוצאי שבת פרשת שמות, כ"ד בטבת תקע"ג, מיד[20] לאחר הבדלה[21], בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה[22] לעיירה הסמוכה, האדיטש[23]. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר אוהל. כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.
8.ניגון דבקות שבת  


לאחר הקבורה עבר אדמו"ר הצמח צדק לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.  
9.צאינה וראינה


10.קול דודי


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאור זלמן מלאדי}}
{{מיון רגיל:שניאור זלמן מלאדי}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
15,330

עריכות

תפריט ניווט