19
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יחיא צאלח''' הידוע בכינוייו '''מהרי"ץ''' (ביהדות תימן) או '''מהרי"ץ-צאלח''' (בספרות השו"ת עקב כינויים של גדולי ישראל אחרים בכינויים דומים) היה ראב"ד בתימן ורבו הבלתי מוכתר של הזרם ה'בלדי' בתימן ([[ר' יעקב ספיר]] (רב ארצישראלי שביקר בתימן לפני כמאה חמישים שנה) בספרו אומר שקיבלו את פסיקות מהרי"ץ בתימן כמו את השו"ע או הרמ"א). | '''רבי יחיא צאלח''' הידוע בכינוייו '''מהרי"ץ''' (ביהדות תימן) או '''מהרי"ץ-צאלח''' (בספרות השו"ת עקב כינויים של גדולי ישראל אחרים בכינויים דומים) היה ראב"ד בתימן ורבו הבלתי מוכתר של הזרם ה'בלדי' בתימן ([[ר' יעקב ספיר]] (רב ארצישראלי שביקר בתימן לפני כמאה חמישים שנה) בספרו אומר שקיבלו את פסיקות מהרי"ץ בתימן כמו את השו"ע או הרמ"א). | ||
מהרי"ץ נולד לאביו ר' יוסף בן ר' צאלח הדיין בחודש [[חשוון]] תע"ד. למד תורה מאת סבו ר' צאלח, ר' דוד משרקי הרב יחיא קרואני והרב סעדיה קטיעי. מהרי"ץ שמר את הכלל של [[בן זומא]] "איזהו חכם הלומד מכל אדם" ולמד אצל קשת רחבה של מורי הוראה. | מהרי"ץ נולד לאביו ר' יוסף בן ר' צאלח הדיין בחודש [[חשוון]] תע"ד נפטר בשנת תקס"ה. למד תורה מאת סבו ר' צאלח בן יחיא, ר' דוד משרקי הרב יחיא קרואני והרב סעדיה קטיעי. מהרי"ץ שמר את הכלל של [[בן זומא]] "איזהו חכם הלומד מכל אדם" ולמד אצל קשת רחבה של מורי הוראה. | ||
בתקופתו החלו בתימן לפסוק כפסיקת ה[[שולחן ערוך]] ולהתפלל בנוסח הנהוג ב[[ארץ ישראל]], בשונה מהמסורת שהיתה בתימן, לנהוג כדעת ה[[רמב"ם]], והוא פעל רבות כדי שיחזרו למנהגי תימן המקוריים, ואף הסביר בספריו את הטעמים להם. | |||
מחיבוריו: | מחיבוריו: |
עריכות