הרב אליהו דסלר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 3: שורה 3:
נולד בהומל שברוסיה בשנת תרנ"א לר' ראובן דב דסלר, מגדולי תלמידיו של [[רבי שמחה זיסל זיו]]- "הסבא מקלם" וממנהלי התלמוד תורה של הסבא מקלם. אמו היתה בתו של ר' אליהו אליעזר גרודזינסקי, חותנו של [[רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי]] וחתנו של [[רבי ישראל סלנטר]]. משפחתו היתה ידועה בעשרה ובנדיבותה.  
נולד בהומל שברוסיה בשנת תרנ"א לר' ראובן דב דסלר, מגדולי תלמידיו של [[רבי שמחה זיסל זיו]]- "הסבא מקלם" וממנהלי התלמוד תורה של הסבא מקלם. אמו היתה בתו של ר' אליהו אליעזר גרודזינסקי, חותנו של [[רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי]] וחתנו של [[רבי ישראל סלנטר]]. משפחתו היתה ידועה בעשרה ובנדיבותה.  


כבר בילדותו ניכרו בו סימני גאונות. דודו ר' חיים עוזר התבטא עליו כי הוא "ילד מוזר", כלומר, ילד פלא. בגיל שתים עשרה נשלח ללמוד בתלמוד תורה המפורסם לנערים בקלם. בקלם למד במשך שמונה עשרה שנה. בתקופה זו למד בשקידה עצומה, עד שהיה משחק בין ילדי העיר מי יצליח להפריע לו. בקלם היה סועד אצל קרובת משפחתו, שהיתה מגישה לו דייסה ללא שום טעם, כדי לחנכו להסתפקות במועט. רבו באותה תקופה היה רבי צבי הירש ברוידא. כמו כן למד מבי נחום זאב זיו, בנו של "הסבא", וינק רבות מתורתו ושיטתו החינוכית-מוסרית של ר' שמחה זיסל. בשנת תרע"ד, עם תחילת [[מלחמת העולם האשונה]], נכבשה קלם בידי הגרמנים, והוא עבר ללמוד בישיבה שהוקמה בהומל לפליטי ישיבות ליטא אותה ניהל אביו. בשנת תרע"ח, כשהחלו הקומוניסטים לפעול בהומל, חזר לקלם. בשנת תרע"ט נשא את בלומה, בתו של רבו רבי נחום זאב זיו. בעקבות התגברות הקומוניסטים התרוששה משפחתו. ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי משרת [[רב]]נות בוילנא, אולם הוא סרבץ משפתחו ניסתה להמשיך את עסקיה בעיר ריגה, אלם גם שם לא צלחו. הוא החל לנדוד, והגיע אף לאמריקה. בשנת תרפ,ז נסע לאנגליה, וקיבל משרת רבנות בבית כנסת בלונדון. כעבור כמה שנים, מונה לרב בבית כנסת גדול יותר. כמו כן, ניהל מוסד ללימודי ערב תורניים לילדים לאחר הלימודים בבית הספר הממשלתי. אמנם, הוא לא אהב את המשרה הזו כל כך, ולא האמין כי המוסד הזה מועיל באמת לאותם תלמידים. הוא העביר שיעורים פרטיים לילדים מוכשרים אותם בחר בקפידה מתוך כל ילדי המוסד. בזמן [[השואה]], נשארו אשתו ובתו בליטא, והוא חשב כי הם נספו, אולם התברר לו כי הם נמלטו לאוסטרליה ולאמריקה.   
כבר בילדותו ניכרו בו סימני גאונות. דודו ר' חיים עוזר התבטא עליו כי הוא "ילד מוזר", כלומר, ילד פלא. בגיל שתים עשרה נשלח ללמוד בתלמוד תורה המפורסם לנערים בקלם. בקלם למד במשך שמונה עשרה שנה. בתקופה זו למד בשקידה עצומה, עד שהיה משחק בין ילדי העיר מי יצליח להפריע לו. בקלם היה סועד אצל קרובת משפחתו, שהיתה מגישה לו דייסה ללא שום טעם, כדי לחנכו להסתפקות במועט. רבו באותה תקופה היה רבי צבי הירש ברוידא. כמו כן למד מבי נחום זאב זיו, בנו של "הסבא", וינק רבות מתורתו ושיטתו החינוכית-מוסרית של ר' שמחה זיסל. בשנת תרע"ד, עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], נכבשה קלם בידי הגרמנים, והוא עבר ללמוד בישיבה שהוקמה בהומל לפליטי ישיבות ליטא אותה ניהל אביו. בשנת תרע"ח, כשהחלו הקומוניסטים לפעול בהומל, חזר לקלם. בשנת תרע"ט נשא את בלומה, בתו של רבו רבי נחום זאב זיו. בעקבות התגברות הקומוניסטים התרוששה משפחתו. ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי משרת [[רב]]נות בוילנא, אולם הוא סרבץ משפתחו ניסתה להמשיך את עסקיה בעיר ריגה, אלם גם שם לא צלחו. הוא החל לנדוד, והגיע אף לאמריקה. בשנת תרפ,ז נסע לאנגליה, וקיבל משרת רבנות בבית כנסת בלונדון. כעבור כמה שנים, מונה לרב בבית כנסת גדול יותר. כמו כן, ניהל מוסד ללימודי ערב תורניים לילדים לאחר הלימודים בבית הספר הממשלתי. אמנם, הוא לא אהב את המשרה הזו כל כך, ולא האמין כי המוסד הזה מועיל באמת לאותם תלמידים. הוא העביר שיעורים פרטיים לילדים מוכשרים אותם בחר בקפידה מתוך כל ילדי המוסד. בזמן [[השואה]], נשארו אשתו ובתו בליטא, והוא חשב כי הם נספו, אולם התברר לו כי הם נמלטו לאוסטרליה ולאמריקה.   


בשנת תש"א קיבל הצעה מ ר' דוד דוד דרייאן, שוחט ובודק בקהילת גיטסהד שעל יד ניוקסל שבצפון אנגליה, להקים [[כולל]] אברכים בקהילתם, והוא נענהה להצעה ובא לייסד כולל בגיטסהד. כך, למעשה, היה צריך לעסוק בשלושה תפקידים עמוסים: ניהול ענייני הכולל בגשמיות וברוחניות, מסירת שיחות מוסר בכולל ולמידה עם תלמידיו הקודמים מלונדון, וכן לתלמידים חדשים מלונדון וממנצ'סטר, חלקם בשכר וחלקם בהתנדבות. עבודתו בכולל היתה בהתנדבות, וכל פרנסתו ופרנסת אשתו ובתו היו מכספי התלמידים שלימד. היוזמתו קמו לכולל עוד מוסדות- בית מדרש למורות ומכינה לישיבה, ישיבה בסונדרלנד, פנימיה במנצ'סטר, בית "תורה ומלאכה" בלונדון", ועוד.
בשנת תש"א קיבל הצעה מ ר' דוד דוד דרייאן, שוחט ובודק בקהילת גיטסהד שעל יד ניוקסל שבצפון אנגליה, להקים [[כולל]] אברכים בקהילתם, והוא נענהה להצעה ובא לייסד כולל בגיטסהד. כך, למעשה, היה צריך לעסוק בשלושה תפקידים עמוסים: ניהול ענייני הכולל בגשמיות וברוחניות, מסירת שיחות מוסר בכולל ולמידה עם תלמידיו הקודמים מלונדון, וכן לתלמידים חדשים מלונדון וממנצ'סטר, חלקם בשכר וחלקם בהתנדבות. עבודתו בכולל היתה בהתנדבות, וכל פרנסתו ופרנסת אשתו ובתו היו מכספי התלמידים שלימד. היוזמתו קמו לכולל עוד מוסדות- בית מדרש למורות ומכינה לישיבה, ישיבה בסונדרלנד, פנימיה במנצ'סטר, בית "תורה ומלאכה" בלונדון", ועוד.
שורה 15: שורה 15:
בשנת תשי"ג חלה ברגליו, והרופאים קבעו כי הבעיה היא במחזור הדם. אולם, לתלמידיו לא סיפר דבר כי לא רצה להדאיגם, ולמרות כאביו המשיך להעביר שיעורים בישיבה. כשבוע לפני פטירתו נפל למשכב, אולם המשיך לקבל תלמידים ולשוחח עמהם במטתו.  
בשנת תשי"ג חלה ברגליו, והרופאים קבעו כי הבעיה היא במחזור הדם. אולם, לתלמידיו לא סיפר דבר כי לא רצה להדאיגם, ולמרות כאביו המשיך להעביר שיעורים בישיבה. כשבוע לפני פטירתו נפל למשכב, אולם המשיך לקבל תלמידים ולשוחח עמהם במטתו.  


בכ"ה ב[[טבת]] תשי"ד, הגיע רופא, שהוזמן מראש לביתו, כדי לקבוע סופית מהי מחלתו. בנוכחות הרופא, לקה בהתקף לב ונפטר. בשעת הפטירה נכחו: ראש הישיבה [[הרב דוד פוברסקי]], הרב שמעון דנציגר, בן דודו הרב שמחה זיסל דסלר ומשמשו הרב שלום אולמן.
בכ"ה ב[[טבת]] תשי"ד, הגיע רופא, שהוזמן מראש לביתו, כדי לקבוע סופית מהי מחלתו. בנוכחות הרופא, לקה בהתקף לב ונפטר. בשעת הפטירה נכחו: ראש הישיבה [[הרב דוד פוברסקי]], הרב שמעון דנציגר, בן דודו הרב שמחה זיסל דסלר ומשמשו הרב שלום אולמן.
 
==ספרו==
==ספרו==
תורותיו המוסריות נקבצו לסדרת הספרים [[מכתב מאליהו]] הכוללת את מאמריו וכמה קונטרסים: קונטרס החסד, קונטרס ה[[בחירה]] ועוד. ספרים אלו דנים בסוגיות המוסריות בצורה מעמיקה ומיוחדת, והתקבלו בחביבות בכל זרמי הציבור הדתי בישראל.  
תורותיו המוסריות נקבצו לסדרת הספרים [[מכתב מאליהו]] הכוללת את מאמריו וכמה קונטרסים: קונטרס החסד, קונטרס ה[[בחירה]] ועוד. ספרים אלו דנים בסוגיות המוסריות בצורה מעמיקה ומיוחדת, והתקבלו בחביבות בכל זרמי הציבור הדתי בישראל.  
15,330

עריכות

תפריט ניווט