הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 31: שורה 31:
הרב יוסף פוסק על פי רוב כדברי "מרן"- [[רבי יוסף קארו]], בעל ה[[שלחן ערוך]]. על פי שיטתו, הספרדים קיבלו עליהם את פסקי רבי יוסף קארו, בין להקל ובין להחמיר. כמו כן, ר"י קארו, שהתגורר ב[[ארץ ישראל]] נחשב ל[[מרא דאתרא]] של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים (ולדעתו גם האשכנזים) הדרים בא"י חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספריו ובספרי בניו ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים. בנו, [[הרב יצחק יוסף]]- חיבר ספר על כללי קבלת הוראות מרן, הנקרא "[[עין יצחק]]".
הרב יוסף פוסק על פי רוב כדברי "מרן"- [[רבי יוסף קארו]], בעל ה[[שלחן ערוך]]. על פי שיטתו, הספרדים קיבלו עליהם את פסקי רבי יוסף קארו, בין להקל ובין להחמיר. כמו כן, ר"י קארו, שהתגורר ב[[ארץ ישראל]] נחשב ל[[מרא דאתרא]] של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים (ולדעתו גם האשכנזים) הדרים בא"י חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספריו ובספרי בניו ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים. בנו, [[הרב יצחק יוסף]]- חיבר ספר על כללי קבלת הוראות מרן, הנקרא "[[עין יצחק]]".


===מפסקיו===
אעפ"י שהגאון רבי עובדיה יוסף נוטה ידו להקל אין זאת מחשיבה חופשית חלילה אלא כולה אמונה על כללי הפסיקה שבכל דור כמו שהאריך הרחיב בהקדמה לח"א של שו"ת יביע אומר ובהקדמה לספר הליכות עולם ח"א שאין לנו לבדות סברות מליבנו אלא ללכת תמיד בעקבות גדולי עולם שקדמו לנו ולחזק את כל סברא ע"י יתדות רבות ועמוקות מספרי הפסיקה הרבים וכמו שהעיר הגאון שליט"א בהסכמתו לספר "מנחת אשר" ש"מה טוב היה אם היה מעטר ספרו מספרי השו"ת" וכל כולו בענוות צדק וחכמת אמת סולל להורות שיש עיקר הדין ויש חומרא והגדרה זו הולמתו על כל פסקיו.
 
שכן מצינו פסקים רבים להחמיר בספריו גם במקומות שאחרים היקלו וכמו שהוכיח באריכות שיש קרוב למאה פוסקים האוסרים פיאה נוכרית ואישה יוצאה בלא כתובה וכו' והחרימוה גדולי עולם כמו שהאריך בתשובה שהתפרסמה לאחרונה בספר "מראות הצובאות" ובשו"ת "יביע אומר" ובשיעוריו ושכן היתה דרך הספרדים בכל הדורות לאסור איסר גמור בכל הנוגע לדין זה ועוד רבות כהנה שקצר המצע להרחיב.
==מפסקיו==
*בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה): של בנו הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מאביו המתיר לאשה ללכת בלי גרביים "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך".
*בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה): של בנו הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מאביו המתיר לאשה ללכת בלי גרביים "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך".


שורה 43: שורה 46:


*התיר לנשים אלמנות וגרושות ללבוש [[פאה נכרית]] ככיסוי הראש: "עכ"פ כאן [בפאה נכרית] שאף בנשואות יש  מקילים, גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}.
*התיר לנשים אלמנות וגרושות ללבוש [[פאה נכרית]] ככיסוי הראש: "עכ"פ כאן [בפאה נכרית] שאף בנשואות יש  מקילים, גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}.
אעפ"י שהגאון רבי עובדיה יוסף נוטה ידו להקל אין זאת מחשיבה חופשית חלילה אלא כולה אמונה על כללי הפסיקה שבכל דור כמו שהאריך הרחיב בהקדמה לח"א של שו"ת יביע אומר ובהקדמה לספר הליכות עולם ח"א שאין לנו לבדות סברות מליבנו אלא ללכת תמיד בעקבות גדולי עולם שקדמו לנו ולחזק את כל סברא ע"י יתדות רבות ועמוקות מספרי הפסיקה הרבים וכמו שהעיר הגאון שליט"א בהסכמתו לספר "מנחת אשר" ש"מה טוב היה אם היה מעטר ספרו מספרי השו"ת" וכל כולו בענוות צדק וחכמת אמת סולל להורות שיש עיקר הדין ויש חומרא והגדרה זו הולמתו על כל פסקיו.
שכן מצינו פסקים רבים להחמיר בספריו גם במקומות שאחרים היקלו וכמו שהוכיח באריכות שיש קרוב למאה פוסקים האוסרים פיאה נוכרית ואישה יוצאה בלא כתובה וכו' והחרימוה גדולי עולם כמו שהאריך בתשובה שהתפרסמה לאחרונה בספר "מראות הצובאות" ובשו"ת "יביע אומר" ובשיעוריו ושכן היתה דרך הספרדים בכל הדורות לאסור איסר גמור בכל הנוגע לדין זה ועוד רבות כהנה שקצר המצע להרחיב.


==ספריו==
==ספריו==
15,330

עריכות

תפריט ניווט