הרב שלמה חיים הכהן אבינר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
רב הישוב בית אל וראש ישיבת עטרת ירושלים, מגדולי רבני הציונות הדתית. פרסם ספרים ומאמרים רבים.
[[תמונה:Ravaviner.jpg|250px|ימין"ממוזער| הרב שלמה חיים הכהן אבינר]]
'''הרב לשמה חיים הכהן אבינר''' הוא רב הישוב [[בית אל]] וראש [[ישיבת עטרת ירושלים]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]], מגדולי רבני הציונות הדתית. פרסם למעלה ממאה ספרים בכל תחומי התורה.
==תולדות חייו==
נולד כשלמה לנגנאואר בשנת 1943 בעיר ליון שבצרפת, תחת שלטון הנאצים. הוריו והוא כתינוק נאלצו, בדומה לשאר היהודים שהתגוררו בצרפת, להתחבא תחת זהות בדויה כדי להינצל משליחתם למחנות ההשמדה. סבו מצד אמו, הרב מאיר לוי פלאם, היה ממקימי ארגון "[[בני עקיבא]]" בצרפת לאחר [[השואה]], ומצאצאי המגיד מלוצק, שעל שמו נקרא שלמה אבינר. {{ש}}
בצעירותו היה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא בצרפת כחניך וכמדריך, ומאוחר יותר גם כאחד מחברי הנהלת התנועה בצרפת. בגיל 16 נכנס לאוניברסיטה למדעים ולמד מתמטיקה, פיזיקה והנדסת חשמל והוסמך כמהנדס אלקטרוניקה. סיים השתלמות במרכז לחקר גרעיני בצרפת, ולאחר מכן גויס לצבא הצרפתי, בו שירת במקצועו - אלקטרוניקה, בחיל האוויר.{{ש}}
בשנת 1966, ביום שבו סיים את שרותו הצבאי, בהיותו בן 23, עזב את צרפת בהשאירו מאחור את כל משפחתו. יחד עם גרעין בני עקיבא עלה לקיבוץ [[שדה אליהו]] שב[[עמק בית שאן]]. בכך החליט ליישם את האידאל של חיי העבודה והחקלאות בארץ. מאוחר יותר עלו בעקבותיו כל בני משפחתו, ביניהם אחיו, [[הרב אלישע אבינר]], המכהן כר"מ ב[[ישיבת ברכת משה]] ב[[מעלה אדומים]] ונחשב לאחד מגדולי המחנכים הדתיים- לאומיים.


מאוחר יותר התגייס ל[[צבא ההגנה לישראל]] ושירת בחיל הרגלים. ב[[מלחמת ששת הימים]] לחם בחזית הדרומית וב[[מלחמת יום הכיפורים]] לחם בגבול הצפון. בצה"ל הגיע לדרגת סגן.
למד ב[[ישיבת מרכז הרב]], שבראשות [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. לאחר מספר שנים, כאשר חודש [[היישוב היהודי בחברון]], עבר ללמוד בישיבה שם. למרות שלמד ב[[חברון]], המשיך להגיע לשיחותיו של הרצי"ה ואף הקליטן, ולימים, על פי בקשת הרצי"ה הדפיסן והציאן לאור תחילה בחברות ואח"כ בספרים בסדרה [[שיחות הרב צבי יהודה]].
בשנות לימודיו בישיבה, כדי להימנע מקבלת מלגה מהישיבה, עבד בהוראת מתמטיקה ב[[ישיבת נתיב מאיר]] וב[[ישיבת ירושלים לצעירים]]. בראשית לימודיו כתלמיד ישיבה, הוזמן על ידי "המוסד" לעבוד בשורותיו, אך הוא דחה את ההצעה עקב רצונו להמשיך בלימוד בישיבה. למרות זאת, מאוחר יותר נשלח פעמיים לשליחויות קצרות באיראן שלאחר ימי המהפכה האיראנית‏.
בשנת 1971, לאחר שקיבל את הסמכתו לרבנות, מאת [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] [[הרב שלמה גורן]] ו[[הרב עובדיה יוסף]], על פי המלצה של הרצי"ה, החל לכהן כרב [[קיבוץ לביא]] שב[[גליל התחתון]], ולמלא את מקומו של [[הרב משה לוינגר]] שמילא תפקיד זה לפניו. הדבר היה לאחר שהרב לוינגר עבר לייסד את היישוב היהודי בחברון ולאחר שמספר קיבוצים דתיים הרחיקו מעליהם את הרבנים, בשל סכסוכים שונים. למרות זאת, הרב אבינר היה אהוד בקיבוץ, דבר שגרם מאוחר יותר לקיבוצים אחרים לשוב ולמנות רב לקיבוץ. בשנים הראשונות בתפקיד עבד במשק חצי יום מתוך הזדהות עם האידאל הקיבוצי.
בשנת 1977 עזב את הקיבוץ ועבר לכהן כרב [[מושב קשת]] ב[[רמת הגולן]]. בשנת 1981, עבר לשמש כרב היישוב [[בית אל]] (כ-4 שנים לאחר הקמתו), תפקיד שאותו הוא ממלא עד היום. בשנת 1983, במקביל לרבנות בבית-אל, הקים את ישיבת עטרת כהנים (בשנת תשס"ה שונה שמה ל"עטרת ירושלים") בירושלים ועמד בראשה. הישיבה נמצאת ברובע המוסלמי של העיר העתיקה ונוסדה בתוך המבנה החרב של ישיבת "תורת חיים".
בשנת 1981, לקראת [[הנסיגה מסיני]] ופינוי [[ימית]], נמנה עם האישים הבולטים בהובלת התנועה לעצירת הנסיגה מסיני שהובילה להקמת מפלגת התחיה. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות, ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב ב[[עצמונה(סיני)|עצמונה]]. עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם ה' רוצה אותה".
==דעותיו והשקפותיו==
== ספריו ==
== ספריו ==


15,330

עריכות

תפריט ניווט