יהדות אתיופיה: הבדלים בין גרסאות בדף

== מוצא הקהילה ==

ישנם כמה השערות על מוצא הקהילה:

ברור שלא יתכן שהיה קשר בני בני העדה לשאר עם ישראל בתקופת [[הבית השני]], זאת משום שמנהגיהם נסמכים בעיקר על התורה שבכתב, ואילו התורה שבעל פה המוכרת אצלנו לא היתה אצלם.

הקהילה לא ידעה ש[[בית המקדש]] נחרב, וסברה שהוא עדין קיים. משום כך הקהילה גם הקריבה [[קרבנות]], ו[[בית הכנסת]] שלה היה מעין "בית מקדש מעט" כפשוטו, שחולק לקודש ולקודש קודשים שבו הונח ספר ה"אורית", ואליו הורשו רק הקייסים להכנס. בחצר [[בית הכנסת]] היה [[מזבח]] עליו הוקרבו [[קרבנות]].

הקהילה הונהגה בידי הקייסים, שהיוו מעין רבנים וכהנים. כדי להיות קייס היה צריך ללמוד מפי הקייסים ולקבל הסמכה. כל מי שרצה בכך יכל ללמוד ולקבל את התפקיד (הוא לא עבר מאב לבן).

הקהילה תמיד יחלה לזכות ולחזור ל[[ירושלים]] והיו להם תפילות רבות על כך ומנהגים הקשורים עם הציפייה לציון, לדוגמא: ב[[שחיטה]] תמיד הופנה ראש הבהמה ל[[ירושלים]], בעת נדידת החסידות מעל שמי אתיופיה היו אומרים מין שיר שביקש מהחסידות להעביר בנדודיהן את ה[[תפילה]] ל[[ירושלים]] וכדומה.

== חגים ייחודיים ==

== היסטוריית הקהילה ==

בעבר היה לקהילה שלטון עצמי ומלכים משלה, אך הנוצרים נלחמו בהם והכניעו את המלוכה הישראלית. בתקופות שלאחר מכן היתה הקהילה תחת השלטון הנוצרי שהתאכזר אליהם פעמים רבות. לאחר קום המדינה ברחו רבים מבני הקהילה במטרה לעלות ל[[ציון]], ושוכנו במחנות פליטים לאחר מסעות מפרכים. [[מדינת ישראל]] העלתה במבצעים מיוחדים את בני הקהילה לארץ. באתיופיה נותרו כמה מאות מבני ה"פלשמורה" (בני הקהילה שהתנצרו בתקופה מסוימת בשל הרדיפות ונודו ע"י קהילת "ביתא ישראל"). בשל מאבק ציבורי מעלה המדינה מעט מעט מהם. קליטת הקהילה בארץ היתה קשה בשל השינוי בתרבות ועוד גורמים. הציבור הדתי לאומי קלט רבים מבני ובנות הקהילה למוסדותיו והקים עבורם תוכניות מיוחדות (לדוגמא באולפנת להבה בקדומים).