הרב דוד כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  1 באוגוסט 2011
מאין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:


שנה לאחר מכן הובא ללמוד ב[[ישיבת וולוז'ין]]. לצד התגדלותו בתורה נחשף שם לכמה ספרים שנתחברו על ידי סופרי [[תנועת ההשכלה]] היהודית. לאחר תקופה קצרה עבר עם דודו לעיר ריוול (שמה הרוסי של טלין, בירת אסטוניה) בה נתקבל דודו לרב, שם למד כשנה. בשנת תרס"ג בגיל 16 עבר לראדין. שם המשיך להתגדל בתורה ולשמוע שיחות [[מוסר]]יות מפי החפץ חיים, והחל לחיות חיים ברוח [[תנועת המוסר]] כאשר ערך רשימות אישיות של מעשיו בכל יום לפי טיבם. אז גם החל כותב את רשימותיו הראשונות בסגנון ההשכלה אך בתוכן תורני במיוחד על השפעת היהדות על האשה, חיי הנישואין וקדושת הבית היהודי.  
שנה לאחר מכן הובא ללמוד ב[[ישיבת וולוז'ין]]. לצד התגדלותו בתורה נחשף שם לכמה ספרים שנתחברו על ידי סופרי [[תנועת ההשכלה]] היהודית. לאחר תקופה קצרה עבר עם דודו לעיר ריוול (שמה הרוסי של טלין, בירת אסטוניה) בה נתקבל דודו לרב, שם למד כשנה. בשנת תרס"ג בגיל 16 עבר לראדין. שם המשיך להתגדל בתורה ולשמוע שיחות [[מוסר]]יות מפי החפץ חיים, והחל לחיות חיים ברוח [[תנועת המוסר]] כאשר ערך רשימות אישיות של מעשיו בכל יום לפי טיבם. אז גם החל כותב את רשימותיו הראשונות בסגנון ההשכלה אך בתוכן תורני במיוחד על השפעת היהדות על האשה, חיי הנישואין וקדושת הבית היהודי.  
בגיל שמונה עשרה החל ללמוד ב[[ישיבת סלובודקה]]. בקיץ תרס"ה עבר אל בית דודו בטולא. משלב זה החל מתעניין מאוד בלימודי אקדמיה בהם ביקש להשתלם לצד השכלתו התורנית שבעת הזו כבר הייתה רחבה מאד. הוא החל בלימודים באוניברסיטת פרייבורג, אולם עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] גורש מגרמניה והמשיך בלימודים אקדמיים באוניברסיטת בזל בשווייץ‏‏. בהיותו דוקטורנט לפילוסופיה ובעל ידע כללי נרחב שכלל ידיעת שפות רבות, פגש את הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ששהה בשוויץ בזמן המלחמה, וכך הוא מתאר את פגישתו הראשונה עם הרב קוק: {{ציטוטון|לפני כ"ז שנה, ואני בשווייץ בבזל, עסוק בלימודי הדעות הפילוסופיות לתקופותיהן, מלא צמאון ושקיקה לאמת, ביחוד האמת הישראלית, הגיעה אלי השמועה מהרב, שנמצא אז בארץ זו מזרחה, פניתי במכתב, ובקבלי תשובה החלטתי לנסוע אליו. אחרי טבליה במימי הרהיין (נהר בשוויץ), מצויד ב"[[שערי קדשוה]]" (ספר מוסר ו[[קבלה]] של [[רבי חיים ויטאל]]), מלא סיםוק וחיכיון, עשיתי את דרכי להרב בערב [[ראש חודש]] [[אלול]] (תרע"ה), באתי אליו, מצאתיו עסוק בהלכה עם בנו. נסבה שיחה על חכמה יונית וספרותה, שלא סיפקה עוד נפש היודעה ממקורותיה הראשונים. נשארתי ללון אצלם. על משכבי לא שכב ליבי, גורל חיי היו על כפות המאזניים. והנה בוקר השכם ואשמע קול צעדים הנה והנה, ב[[ברכות השחר]], [[תפילת העקדה]], בשיר וניגון עליון, משמי שמי קדם, וזכר לנו אהבת הקדמונים, ורקשיב, '''והנה נהפכתי והייתי לאיש אחר'''. אחרי התפילה מהרתי לבשר במכתב, כי '''יותר מאשר פללתי מצאתי, מצאתי לי רב'''| הקדמה ל[[אורות הקודש]]}}.  
בגיל שמונה עשרה החל ללמוד ב[[ישיבת סלובודקה]]. בקיץ תרס"ה עבר אל בית דודו בטולא. משלב זה החל מתעניין מאוד בלימודי אקדמיה בהם ביקש להשתלם לצד השכלתו התורנית שבעת הזו כבר הייתה רחבה מאד. הוא החל בלימודים באוניברסיטת פרייבורג, אולם עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] גורש מגרמניה והמשיך בלימודים אקדמיים באוניברסיטת בזל בשווייץ‏‏. בהיותו דוקטורנט לפילוסופיה ובעל ידע כללי נרחב שכלל ידיעת שפות רבות, פגש את הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ששהה בשוויץ בזמן המלחמה, וכך הוא מתאר את פגישתו הראשונה עם הרב קוק: {{ציטוטון|לפני כ"ז שנה, ואני בשווייץ בבזל, עסוק בלימודי הדעות הפילוסופיות לתקופותיהן, מלא צמאון ושקיקה לאמת, ביחוד האמת הישראלית, הגיעה אלי השמועה מהרב, שנמצא אז בארץ זו מזרחה, פניתי במכתב, ובקבלי תשובה החלטתי לנסוע אליו. אחרי טבליה במימי הרהיין (נהר בשוויץ), מצויד ב"[[שערי קדושה]]" (ספר מוסר ו[[קבלה]] של [[רבי חיים ויטאל]]), מלא סיםוק וחיכיון, עשיתי את דרכי להרב בערב [[ראש חודש]] [[אלול]] (תרע"ה), באתי אליו, מצאתיו עסוק בהלכה עם בנו. נסבה שיחה על חכמה יונית וספרותה, שלא סיפקה עוד נפש היודעה ממקורותיה הראשונים. נשארתי ללון אצלם. על משכבי לא שכב ליבי, גורל חיי היו על כפות המאזניים. והנה בוקר השכם ואשמע קול צעדים הנה והנה, ב[[ברכות השחר]], [[תפילת העקדה]], בשיר וניגון עליון, משמי שמי קדם, וזכר לנו אהבת הקדמונים, ורקשיב, '''והנה נהפכתי והייתי לאיש אחר'''. אחרי התפילה מהרתי לבשר במכתב, כי '''יותר מאשר פללתי מצאתי, מצאתי לי רב'''| הקדמה ל[[אורות הקודש]]}}.  


לאחר שהרב קוק חזר ארצה, עלה הרב הנזיר בעקבותיו, והמשיך ללמוד ממנו ב[[ישיבת מרכז הרב]] ב[[ירושלים]], תוך שהוא מתמסר ליצירת שיטה ברורה בהגותו של רבו. הוא ערך מכתבי ההגות של הרב קוק את סדרת הספרים [[אורות הקודש]], העוסקת בנושאים היותר פנימיים בכתבי הרב קוק.כמו כן ערך את החיבור '''[[חזון הצמחונות והשלום]]'''- פרקי [[צמחונות]] משיחיים מכתבי הרב קוק.
לאחר שהרב קוק חזר ארצה, עלה הרב הנזיר בעקבותיו, והמשיך ללמוד ממנו ב[[ישיבת מרכז הרב]] ב[[ירושלים]], תוך שהוא מתמסר ליצירת שיטה ברורה בהגותו של רבו. הוא ערך מכתבי ההגות של הרב קוק את סדרת הספרים [[אורות הקודש]], העוסקת בנושאים היותר פנימיים בכתבי הרב קוק.כמו כן ערך את החיבור '''[[חזון הצמחונות והשלום]]'''- פרקי [[צמחונות]] משיחיים מכתבי הרב קוק.
15,330

עריכות

תפריט ניווט