מבוקר
1,662
עריכות
ספר הזוהר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Zohar.png|250px|ימין|ממוזער|שער ספר הזוהר בדפוס מנטובה]]. | [[תמונה:Zohar.png|250px|ימין|ממוזער|שער ספר הזוהר בדפוס מנטובה]]. | ||
הספר נמצאים אמרותיהם של בני החבורה הקדושה, שמונהגת בידי רשב"י, ובה ר' אלעזר בנו, רבי אבא, רבי חייא, רבי יובא סבא, [[רבי פנחס בן יאיר]], רבי יהודה בר אילעאי, ועוד. הספר עוסק בדרשת פסוקי ה[[תורה]] ועניינה ע"פ ה[[קבלה]], ולפי [[עשר ספירות]] שמובאות בזוהר הקדוש. | הספר נמצאים אמרותיהם של בני החבורה הקדושה, שמונהגת בידי רשב"י ([[רבי שמעון בר יוחאי]]), ובה ר' אלעזר בנו, רבי אבא, רבי חייא, רבי יובא סבא, [[רבי פנחס בן יאיר]], רבי יהודה בר אילעאי, ועוד. הספר עוסק בדרשת פסוקי ה[[תורה]] ועניינה ע"פ ה[[קבלה]], ולפי [[עשר ספירות]] שמובאות בזוהר הקדוש. | ||
בעיקר אצל בני עדות המזרח נהגו לקרוא באירועים רבים זוהר גם בלי הבנה (לגרוס זוהר), כפי שמופיע ב"חוק לישראל". גם ב[[ברית יצחק]] נוהגים לקרוא את הזוהר על פרשת לך-לך העוסק בסגולת ומעלת ברית מילה ועניינה. "פתח אליהו" שאומרים לפני ה[[תפילה]] גם הוא לקוח מהזוהר. בשעה שפותחים את הארון אומרים [[בריך שמיה]] - שמקורו מהזוהר, וכן לפני כל סעודה בשבת יש נוהגים לקרוא קטע מהזוהר במדבר בשבח השבת. לפי מנהג ספרד אומרים לפני תפילת [[ערבית]] בליל [[שבת]] - [[כגוונא]], הלקוח מהזוהר. | בעיקר אצל בני עדות המזרח נהגו לקרוא באירועים רבים זוהר גם בלי הבנה (לגרוס זוהר), כפי שמופיע ב"חוק לישראל". גם ב[[ברית יצחק]] נוהגים לקרוא את הזוהר על פרשת לך-לך העוסק בסגולת ומעלת ברית מילה ועניינה. "פתח אליהו" שאומרים לפני ה[[תפילה]] גם הוא לקוח מהזוהר. בשעה שפותחים את הארון אומרים [[בריך שמיה]] - שמקורו מהזוהר, וכן לפני כל סעודה בשבת יש נוהגים לקרוא קטע מהזוהר במדבר בשבח השבת. לפי מנהג ספרד אומרים לפני תפילת [[ערבית]] בליל [[שבת]] - [[כגוונא]], הלקוח מהזוהר. | ||