15,330
עריכות
רבי אלימלך מליז'נסק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חייו
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אלימלך וייסבלום מליז'נסק''' היה מבכירי ה[[אדמו"ר]]ים ומראשי [[החסידות]]. | '''רבי אלימלך וייסבלום מליז'נסק''' היה מבכירי ה[[אדמו"ר]]ים ומראשי [[החסידות]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תע"ז בכפר לופוחי (שע"י טיקטין) לאביו ר' אליעזר ליפא וייסבלום. בנעוריו עסק בתורה וב[[קבלה]], ונהג לערוך גלות כמנהג המקובלים. אחיו, [[רבי זושא מאניפולי]] קרבו לתורת החסידות. הוא עבר ללמוד חסידות אצל [[רבי דב בער המגיד ממזריטש]]. נהג בסגפנות גדולה, ויחד עם אחיו ' זושא נהג לערוך "גלות" ברחבי אירופה (הם כונו "האחים הקדושים"). בשנת תקל"ג נפטר "המגיד", והוא קיבל על עצמו, יחד עם [[רבי יחיאל מיכל | נולד בשנת תע"ז בכפר לופוחי (שע"י טיקטין) לאביו ר' אליעזר ליפא וייסבלום. בנעוריו עסק בתורה וב[[קבלה]], ונהג לערוך גלות כמנהג המקובלים. אחיו, [[רבי זושא מאניפולי]] קרבו לתורת החסידות. הוא עבר ללמוד חסידות אצל [[רבי דב בער המגיד ממזריטש]]. נהג בסגפנות גדולה, ויחד עם אחיו ' זושא נהג לערוך "גלות" ברחבי אירופה (הם כונו "האחים הקדושים"). בשנת תקל"ג נפטר "המגיד", והוא קיבל על עצמו, יחד עם [[רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]] את הנהגת החסידות בגליציה. בהתחלה התיישב בשינווה, אולם עקב מחלוקת שפרצה שם עבר להתגורר בליז'נסק. | ||
סבל מהתנגדות קשה של "המתנגדים" ובראשם הרב חיים כהן ררפורט מללוב והרב אהרן איטניגע רישא. | סבל מהתנגדות קשה של "המתנגדים" ובראשם הרב חיים כהן ררפורט מללוב והרב אהרן איטניגע רישא. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
עמד לעלות ל[[ארץ ישראל]], אך בסופו של דבר זה לא יצא לפועל. | עמד לעלות ל[[ארץ ישראל]], אך בסופו של דבר זה לא יצא לפועל. | ||
נפטר בכ"א ב[[אדר]] תקמ"ז<ref>ישנם מקורות בהם כתוב תקמ"ו.</ref>, ונקבר בליז'נסק. קברו מהווה עד היום מוקד להשתטחות. ישנה אגדה המספרת כי הנאצים, בזמן [[השואה]], ניתצו את מצבתו ורצו להוציאו מקברו, אולם משראו את גופו שלם, נרתעו ונמנעו מלהוציאו. הקבר שופץ ושוקם בשנת תש"ך. | נפטר בכ"א ב[[אדר]] תקמ"ז<ref>ישנם מקורות בהם כתוב תקמ"ו.</ref>, ונקבר בליז'נסק. קברו מהווה עד היום מוקד להשתטחות. ישנה אגדה המספרת כי הנאצים, בזמן [[השואה]], ניתצו את מצבתו ורצו להוציאו מקברו, אולם משראו את גופו שלם, נרתעו ונמנעו מלהוציאו. הקבר שופץ ושוקם בשנת תש"ך. | ||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
[[רבי יצחק יעקב החוזה מלובלין]], [[רבי ישראל מקוז'ניץ]], [[רבי אברהם יהושע השל מאפטא בעל האוהב ישראל]], [[רבי מנחם מנדל מרימנוב]], [[רבי משה לייב מסאסוב]], [[רבי קלונימוס קלמיש אפשטיין בעל המאור ושמש]] מקראקא, רבי משה מראדומישל, רבי דוד מזאלין, רבי זכריה מנדל מיארוסלב, ר' זונדל מרדושיץ, רבי זלקא מצאנז, רבי יהודה לייב מזקילקוב, רבי יצחק מאוז'רוב, ר' מנחם מנדל מלינסק, רבי גבריאל מטשקובה, רבי דוד מללוב, רבי יצחק מייזליש מצוזמיר, ר' משה אליקים בריעה מקוז'ניץ, רבי אפרים יצחק מפרמישלא, רבי אפרים פישל מסטריקוב, רבי אהרן לייב מפרמישלן, רב' אהרן מחודרוב, ר' אפרים משה מפשבורסק, ר' אברהם מרדכי מפינטשוב, ר' אליעזר הורביץ מטרניגראד, ר' משה דוד מויסליץ, רבי משה סופר מפשבורסק, ר' נטע מחלם ר' נפתלי צבי מרופשיץ, עוזיאל מייזליש מריטשוואהל, ר' פייביש מבולשביץ, ר' פנחס מגניוושוב, ר' צבי הירש מחירוב, ר' ראובן מדזרנובצה, ר' שלמה מקאשנוב, ר' שמואל מקארוב ור' שמעון מיארוסלב.ורבי מנחם מנדל טויב שהיה החוזר של רבי אלימלך. | [[רבי יצחק יעקב החוזה מלובלין]], [[רבי ישראל מקוז'ניץ]], [[רבי אברהם יהושע השל מאפטא בעל האוהב ישראל]], [[רבי מנחם מנדל מרימנוב]], [[רבי משה לייב מסאסוב]], [[רבי קלונימוס קלמיש אפשטיין בעל המאור ושמש]] מקראקא, רבי משה מראדומישל, רבי דוד מזאלין, רבי זכריה מנדל מיארוסלב, ר' זונדל מרדושיץ, רבי זלקא מצאנז, רבי יהודה לייב מזקילקוב, רבי יצחק מאוז'רוב, ר' מנחם מנדל מלינסק, רבי גבריאל מטשקובה, רבי דוד מללוב, רבי יצחק מייזליש מצוזמיר, ר' משה אליקים בריעה מקוז'ניץ, רבי אפרים יצחק מפרמישלא, רבי אפרים פישל מסטריקוב, רבי אהרן לייב מפרמישלן, רב' אהרן מחודרוב, ר' אפרים משה מפשבורסק, ר' אברהם מרדכי מפינטשוב, ר' אליעזר הורביץ מטרניגראד, ר' משה דוד מויסליץ, רבי משה סופר מפשבורסק, ר' נטע מחלם ר' נפתלי צבי מרופשיץ, עוזיאל מייזליש מריטשוואהל, ר' פייביש מבולשביץ, ר' פנחס מגניוושוב, ר' צבי הירש מחירוב, ר' ראובן מדזרנובצה, ר' שלמה מקאשנוב, ר' שמואל מקארוב ור' שמעון מיארוסלב.ורבי מנחם מנדל טויב שהיה החוזר של רבי אלימלך. | ||