ישיבת דרך חיים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 501 בתים ,  6 בנובמבר 2011
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:


==דרכה הציבורית והחינוכית של הישיבה==
==דרכה הציבורית והחינוכית של הישיבה==
בישיבה לומדים לימודי קודש בלבד ברמה גבוהה, תוך בנייה רוחנית ונפשית של נער בן תורה, הלומד מתוך שמחה. רבני הישיבה מחנכים ל[[מסירות נפש]] ל[[תורה]] ו[[עבודת ה']] באיזונים נכונים מדרגה אחר מדרגה. התלמידים מוזהרים לא אחת מקפיצת מדרגות שלא מתאימה למדרגתם, תוך הקפדה על שמירת רף רוחני גבוה בישיבה.
בישיבה יש משקל גדול לעיצובו של הנער כבחור ישיבה ובן תורה, בעל יראת שמים ומידות טובות, ותחושת שייכות לעמו וארצו. הקשר האישי והאמון השוררים בין הרמי"ם והתלמידים תורמים רבות להתפתחותם של התלמידים, תוך מתן דגש על פיתוח כח הרצון, אהבת הלימוד, ניצול זמן, ובניית תחושת שליחות בלימוד התורה בקרב התלמידים.
הישיבה הוקמה כחלק ממהלך הולך וגובר של העלאת הרמה התורנית של הציבור הדתי לאומי, וכתוצאה מכך התחזקות המהלך של הישיבות הקטנות הלאומיות. הקמת הישיבה והפעולות שנעשות מאז על ידי עמותת ישיבה קטנה לאומית עודדו וחיזקו את המהלך, וכיום בכלל הישיבות הקטנות הלאומיות בארץ לומדים כ300 בחורים.
הישיבה הוקמה כחלק ממהלך הולך וגובר של העלאת הרמה התורנית של הציבור הדתי לאומי, וכתוצאה מכך התחזקות המהלך של הישיבות הקטנות הלאומיות. הקמת הישיבה והפעולות שנעשות מאז על ידי עמותת ישיבה קטנה לאומית עודדו וחיזקו את המהלך, וכיום בכלל הישיבות הקטנות הלאומיות בארץ לומדים כ300 בחורים.


הישיבה מאמינה שרבים מבני הנוער בציבור הדתי לאומי יכולים וצריכים להקדיש את השנים המיוחדות של גיבוש האישיות ל[[לימוד תורה]] כהדרכתם של גדולי ישראל. כך למשל כתב [[הראי"ה]] קוק ב[[אגרות הראי"ה]]: "מייסדי ה'תחכמוני' ומנהליו בעצמם עומדים תמיד הכן לייעץ לכל אב דורש עצתם, אם יתן את בנו למוסדם או למוסד שהוא כולו קודש, שאם אך יש כח בידו אל ינתק את בנו אפילו לשעות קצובות ממקור החיים של תורה שבכתב ושבע"פ" {{מקור|אגרות הראי"ה תרמ"ד|כן}}. בדורנו תמכו במהלך גם [[הרב מרדכי אליהו]], ו[[הרב אברהם שפירא]], וכן רבנים נוספים.  
הישיבה מאמינה שרבים מבני הנוער בציבור הדתי לאומי יכולים וצריכים להקדיש את השנים המיוחדות של גיבוש האישיות ל[[לימוד תורה]] כהדרכתם של גדולי ישראל. כך למשל כתב [[הראי"ה]] קוק ב[[אגרות הראי"ה]]: "מייסדי ה'תחכמוני' ומנהליו בעצמם עומדים תמיד הכן לייעץ לכל אב דורש עצתם, אם יתן את בנו למוסדם או למוסד שהוא כולו קודש, שאם אך יש כח בידו אל ינתק את בנו אפילו לשעות קצובות ממקור החיים של תורה שבכתב ושבע"פ" {{מקור|אגרות הראי"ה תרמ"ד|כן}}. בדורנו תמכו במהלך גם [[הרב מרדכי אליהו]], ו[[הרב אברהם שפירא]], וכן רבנים נוספים.
 
הישיבה זוכה להדרכתו של הגאון [[הרב יעקב אריאל]] רבה הראשי של רמת גן בשאלות מיוחדות, חינוכיות וציבוריות שעומדות על הפרק ובהכוונת דרכה של הישיבה.


==ישיבה קטנה לאומית==
==ישיבה קטנה לאומית==
עם הקמת הישיבה הוקמה גם עמותת ישיבה קטנה לאומית ששולחת מאות מכתבים כל שנה למאות תלמידי כיתות ח' עם פירוט על דרכם של הישיבות הקטנות הלאומיות ופרטים על חמש הישיבות הקטנות הלאומיות הקיימות היום- "[[ישיבת מעלה חבר]]", "[[ישיבת מורשה]]", "[[ישיבת שלום בניך]]", "[[ישיבת שומריה]]" ו"ישיבת דרך חיים". חוץ מחמש הישיבות הנ"ל ישנה ישיבה קטנה גם במוסדות [[ישיבת תורת החיים]] ובישיבת [[עוד יוסף חי]] ביצהר.  
עם הקמת הישיבה הוקמה גם עמותת ישיבה קטנה לאומית ששולחת מאות מכתבים כל שנה למאות תלמידי כיתות ח' עם פירוט על דרכם של הישיבות הקטנות הלאומיות ופרטים על חמש הישיבות הקטנות הלאומיות הקיימות היום- "[[ישיבת מעלה חבר]]", "[[ישיבת מורשה]]", "[[ישיבת שלום בניך]]", "[[ישיבת שומריה]]" ו"ישיבת דרך חיים". חוץ מחמש הישיבות הנ"ל ישנה ישיבה קטנה גם במוסדות [[ישיבת תורת החיים]] ובישיבת [[עוד יוסף חי]] ביצהר.  


בישיבה הרבנים מחנכים ל[[מסירות נפש]] ל[[תורה]] ו[[עבודת ה']] באיזונים נכונים מדרגה אחר מדרגה. התלמידים מוזהרים לא אחת מקפיצת מדרגות שלא מתאימה למדרגתם, תוך הקפדה על שמירת רף רוחני גבוה בישיבה.
העמותה הקימה מסגרת המאפשרת לבחורים מישיבות קטנות בשנה הרביעית לעמוד בכל בחינות הבגרות הנדרשות על ידי משרג החינוך במסגרת של חצי יום המופעלת על ידי עמותת [[ישיבה קטנה לאומית]]. רוב תלמידי שיעור ד' בישיבת דרך חיים ותלמידים מישיבות נוספות לומדים במסגרת זו, וב"ה מגיעים להישגים טובים ולזכאות מלאה לתעודה. מובן שמסגרת זו מוכרת ומפוקחת על ידי משרד/החינוך.
 
בישיבה יש משקל גדול לעיצובו של הנער כבחור ישיבה ובן תורה, בעל יראת שמים ומידות טובות, ותחושת שייכות לעמו וארצו. הקשר האישי והאמון השוררים בין הרמי"ם והתלמידים תורמים רבות להתפתחותם של התלמידים, תוך מתן דגש על פיתוח כח הרצון, אהבת הלימוד, ניצול זמן, ובניית תחושת שליחות בלימוד התורה בקרב התלמידים.
 
בשנה הרביעית ניתנת למעוניינים האפשרות לעמוד בכל בחינות הבגרות הנדרשות על ידי משרג החינוך במסגרת של חצי יום המופעלת על ידי עמותת [[ישיבה קטנה לאומית]]. רוב תלמידי שיעור ד' לומדים במסגרת זו, וב"ה מגיעים להישגים טובים ולזכאות מלאה לתעודה. מובן שמסגרת זו מוכרת ומפוקחת על ידי משרד/החינוך.
 
הישיבה זוכה להדרכתו של הגאון [[הרב יעקב אריאל]] רבה הראשי של רמת גן בשאלות מיוחדות, חינוכיות וציבוריות שעומדות על הפרק ובהכוונת דרכה של הישיבה.


==הצוות החינוכי==
==הצוות החינוכי==
שורה 58: שורה 59:


*[http://stender.co.il/minisite/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D/ ישיבת דרך חיים באתר סטנדר]
*[http://stender.co.il/minisite/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D/ ישיבת דרך חיים באתר סטנדר]
*[http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F2_WSR&SearchRequest=106 מאמרים מחוברת "מדרך עץ החיים" שכתבו בחורי הישיבה באתר רמבי"ש]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
משתמש אלמוני

תפריט ניווט