הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב עובדיה יוסף (עריכה)

גרסה מ־00:41, 10 בנובמבר 2011

הוסרו 6,727 בתים , 10 בנובמבר 2011

מ

שוחזר מעריכות של 46.120.40.110 (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י

מאירי

1,044

עריכות

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 מרן הגאון '''הרב עובדיה יוסף''' הינו [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי לישראל]] לשעבר. נשיא "מועצת חכמי התורה" של תנועת ש"ס. נודע בבקיאותו העצומה והנדירה בספרי הפוסקים. נחשב לאחד מגדולי פוסקי זמננו.
 ==תולדות חייו==
-נולד בבגדד  בי"ב ב[[תשרי]] תרפ"א לרבי יעקב עובדיה, כעובדיה יוסף עובדיה. בהיותו צעיר לימים ערקה משפחתו מבגדד לארץ ישראל והשתכנה בירושלים שמחוץ לחומות בשכונת בית ישראל. כילד צעיר לימים למד מרן הרב עובדיה בירושלים בתלמוד תורה בני ציון אצל רבו ר' שלמה עבו. לאחר שנים עבר ללמוד בישיבת פורת יוסף אשר העומד בראשה באותם ימים הינו הגאון הגדול רבי עזרא עטייה. במשך שנות לימודו בשיבה ספג תורה מרבני פורת יוסף הגאונים דאז ובניהם נמנו: רבי יוסף עדס רבי עזרא עטייה ועוד... באותם שנים בהם למד מרן הרב עובדיה בפורת יוסף למדו שם בחורים נוספים שנודעו לימים כגדולי תורה ביניהם הרה''ג רבי בן ציון אבא שאול (לימים ראש ישיבת פורת יוסף) הגאון רבי יהודה צדקה (לימים ראש ישיבת פורת יוסף) הגאון רבי ציון לוי (לימים רבה של פאנמה) הגאון רבי שלום כהן (ראש ישיבת פורת יוסף [הכותל]). המעט הידוע כיום על מצב הרב באותם ימים הינו שמשפחתו חיה בעניות גדולה מאוד דבר שגרם למועקה על עצם קיום המשפחה בכלל ועל שקידתו של הרב בפרט אם כל זאת הרב לא שט ליבו אל הקשיים אלא העדיף לשכחם על ידי לימוד התורה מסופר שכאשר הגיעה המשפחה לעוני גדול כל כך בצורה מחפירה בקש הרב יעקב עובדיה את בנו בכורו הלא הוא הרב שיבא לסייע לו בעול הפרנסה הכבד וכמצוות אביו כן עשה הנער כאשר נרגש בדבר ראש הישיבה הגאון דאז רבי עזרא עטייה ושמע על נסיבות המקרה הלך בכבודו ובעצמו אל אותה חנות והציע לאב את עזרתו שלו במקום עזרת בנו בטענה שאסור לאפשר לבנו להפסיק מלימוד התורה שכן עתיד מזהיר מצפה לו וניכר מגאונותו למותר לציין שכאשר שמע זאת האב נתרצה מיד והחזיר את בנו ללמוד בישיבה. באותם שנים נתחבב הרב על רבותיו עד למאוד והכל צפו לו עתיד מזהיר. לאחר שנים של לימוד בישיבת פורת יוסף נשא הרב לאשה את מרגלית פאטל (בתו של הגאון הנודע רבי אברהם פאטל) שנים מעוטות מנישואיהן חלפו עד שנתמנה הרב כסגן הרב הראשי למצרים וערק לשם על מנת לשרת את הקהילה בקהיר במסירות. במצרים נחשף הרב למאגרים תורניים גדולים אשר רובם הגדול הינו כתיבת יד ובניהם נמנים ספרים עתיקים הרב שקד ללומדם ביודעו שלא תינתן לו האפשרות להוציאם משם ועד היום מפגין הרב בקיאות רבה בספרים אלו אשר מלבדו לא ראתם עין. באותם ימים טרח הרב לעמוד לגדור את הפרצות בחומת הדת בקהילה הקהירית בניהם תקן את ענין השחיטה על ידי העברת ראש השוחטים מתפקידו אחר שנודע שאינו מקפיד על קיום דיני התורה והמצוות אמנם ראש השוחטים שהדבר לא מצא חן בעיני החליט לתקן המעוות על ידי איום על חיי הרב ואכן כך עשה הרב כאשר ראה זאת לא שט ליבו לדבריו ועמד בעוז כנגדו באומרו לו שאם ירצה יעזור לו להשתלב בתפקיד אחר אבל בתור שוחט לא. לאחר סיום תפקידו במצרים שב הרב לארץ והחל לשמש כדיין בפתח תקווה בראשותו של הרב כץ ולאחר מכן עבר לשמש כדיין בירושלים בעודו משמש בתפקיד זה החל מוסר שיעורים לקהל בעלי בתים השיעורים התנהלו ברמה גבוה על סדר השלחן ערוך כך שהספיק לסיים עם בעלי בתים העובדים לצורך פרנסת את כל ארבעת חלקי השלחן ערוך באותו הזמן החל מסתופף סביבו קהל רב של תומכים אך מאידך בעקבות פירסום פסקיו ברבים אשר חלקם היו חלוקים עם דעת גאון עוזנו ותפארתנו רבן של כל בני הגולה רבי יוסף חיים מבבל הנודע בכינוי הבן איש חי החל לצבור לעצמו קהל מתנגדים המתנגדים ראו בחריפות את תעוזתו של הרב לפרסם פסקיו ברבים וחלקם החלו מציקים לו ומצרים לו מאוד הדבר העיק על נפש הרב כפי שהעיד לימים בהקדמת ספרו טהרת הבית אולם מרן הבן איש חי נגלה לרב בחלום והורה לו להמשיך ולעסוק בעבודתו שכן עבודת קודש היא ורצויה היא בשמים עוד מסופר שישב פעם הרב ועסק בתורותו באחד מבתי הכנסיות בירושלים דאז וכאשר שמו לב לדבר מספר ממתנגדיו החלו מציקים לו ומפריעים אותו באותה העת נכח בבית הכנסת הגאון רבי אפרים הכהן (אביו של רבי שלום הכהן ראש ישיבת פורת יוסף [הכותל]) מתלמידי הבן איש חי כאשר ראה את מעשיהם הרעים של אותה קבוצה מחה בהם בחריפות הגדולה באומרו שאין להם רשות להציק לרב חלילה שכן מדובר בגדול דור של ממש. שנים לאחר מכן הוצע לרב את משרת הרב הראשי לתל אביב יפו לצידו של הרב האשכנזי באותה העת ההחלטה לא היתה קלה על הרב שכן הציבור בירושלים נזקק לו במתן שיעוריו מידי יום הרב פנה להיוועץ ברבותיו הגדולים שהורו לו לקבל את התפקיד בטענה שהשפעתו שם תהא רבה יותר ושם נזקקים לו יותר בעקבות החלטת רבותיו הרב קיבל את ההצעה ועבר לכהן כרבה של תל אביב יפו אולם פרידתו מירושלים לא ארכה שנים רבים לאחר שנים מספר הוא שב אך הפעם כראשון לציון והרב הראשי לישראל במסגרת זו פעל עשר שנים (בקבות חוק שחוקק באותה תקופה האוסר על ראשון לציון להמשיך בתפקידו למעלה מעשר שנים) על אף עוזבו את התפקיד רישמית קהל מרעיתו אשר נהר אחריו האותם שנים לא יכל להפרד ממנו ועל כן המשיך לכהן כראשון לציון אף שלא באופן רישמי וכך הוא מכהן עד היום הזה.
+נולד בבגדד  בי"ב ב[[תשרי]] תרפ"א לרבי יעקב עובדיה, כעובדיה יוסף עובדיה. לאחר מכן שינה את שמו לעובדיה יוסף.  למד בצעירותו ב[[ישיבת פורת יוסף]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]].
+שימש כאב בית הדין של קהיר במצרים, ואח"כ כחבר בבית הדין האיזורי פתח תקווה, לאחר מכן שימש כדיין בבית הדין העליון בירושלים, וכרב הראשי לתל אביב-יפו, ובהיותו בן 52 שנה שימש כראשון לציון.
 == משפחתו ==

הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב עובדיה יוסף (עריכה)

גרסה מ־00:41, 10 בנובמבר 2011

תפריט ניווט

חיפוש