שיטת זילברמן: הבדלים בין גרסאות בדף

בתלמודי התורה לפי שיטת זילברמן לומדים כל השנה, לרבות שבתות וחגים (אם כי במספר שעות מצומצם יותר), למעט ביום תשעה באב שבו אסור ללמוד תורה.

השימוש בשיטה החל בתלמוד התורה והישיבה שייסד הרב זילברמן בעיר העתיקה בירושלים בתחילת שנות השמונים, "אדרת אליהו", על שם הגאון מווילנה, בו ראה הרב זילברמן את מורה דרכו. את תלמוד התורה העצמאי הקים הרב זילברמן בעקבות כמה נסיונות נפל להנחיל את שיטתו המיוחדת בתלמודי תורה קיימים, דוגמת "הדר ציון" ו"קמניץ" שהיה ממייסדיהם.

'שיטת זילברמן' הפכה לשיטה פופולרית בפרט בציבור הדתי-לאומי, ופחות בציבור החרדי השמרן יותר. בעקבות תלמוד התורה הראשון נפתחו עוד כמה תלמודי תורה בשיטת זילברמן, בבני-ברק, רמת גן, מודיעין עילית, בית אל, קרית ארבע, יצהר, נריה,רמת בית שמש,נוף אילון, שכונת קריית משה בירושלים, מצפה יריחו ועוד, וגם מחוץ לישראל: במונטריאול, לייקווד, ואפילו בדרום אפריקה. מרבית המוסדות שאימצו את השיטה עושים זאת בצורה חלקית המותאמת עם הגישה הכללית הדוגלת בלימוד גמרא בגיל צעיר. מובילה של הגישה המפשרת בין שיטת זילברמן לגישה הרווחת הינו הרב משה קלצקין, המנהל רשת מוסדות המכונים "שיטת זכרו", בהם מתחילים בלימוד הגמרא בגיל צעיר במקביל ללימוד ושינון המקרא והמשנה.