15,330
עריכות
הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ravovadya.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף מעוטף ב[[טלית]] ועטור ב[[תפילין]]]] | [[תמונה:Ravovadya.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף מעוטף ב[[טלית]] ועטור ב[[תפילין]]]] | ||
'''הרב עובדיה יוסף''' הינו [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי לישראל]] לשעבר. נשיא "מועצת חכמי התורה" של תנועת ש"ס. נודע בבקיאותו העצומה והנדירה בספרי הפוסקים. נחשב לאחד מגדולי פוסקי זמננו. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בבגדד בי"ב ב[[תשרי]] תרפ"א לרבי יעקב עובדיה, | נולד בבגדד בי"ב ב[[תשרי]] תרפ"א לרבי יעקב עובדיה, בשם עובדיה יוסף עובדיה. לאחר מכן שינה את שמו לעובדיה יוסף. למד בצעירותו ב[[ישיבת פורת יוסף]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. | ||
שימש כאב בית הדין של קהיר | שימש כאב בית הדין של קהיר ב[[מצרים]], ואח"כ כחבר בבית הדין האיזורי [[פתח תקווה]], לאחר מכן שימש כדיין בבית הדין העליון ב[[ירושלים]], וכרב הראשי ל[[תל אביב]]-[[יפו]], ובהיותו בן 52 שנה נבחר לכהן כראשון לציון וכרב ראשי לישראל, לצדו של הרב האשכנזי [[הרב שלמה גורן]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
הרב עובדיה היה נשוי לרבנית מרגלית | הרב עובדיה היה נשוי לרבנית מרגלית בתו של רבי אברהם פטאל, ולהן נולדו אחד עשר ילדים: | ||
@ [[הרב יעקב יוסף]], ראש מוסדות "חזון יעקב", ורב שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]]. | |||
@ [[הרב אברהם יוסף]], רבה של [[חולון]]. | |||
@ [[הרב יעקב יוסף]] | @ [[הרב יצחק יוסף]], ראש "[[ישיבת חזון עובדיה]]" ומחבר הספרים "[[ילקוט יוסף]]", "[[עין יצחק]]", "[[שלחן המערכת]]" ועוד. | ||
@ [[הרב אברהם יוסף]] | @ [[הרב דוד יוסף]], רבה של שכונת "הר-נוף", ראש בית המדרש "יחוה דעת", ומחבר הספרים "[[הלכה ברורה]]". | ||
@ [[הרב יצחק יוסף]] | @ [[הרב משה יוסף]], ראש בד"ץ "בית יוסף". | ||
@ [[הרב דוד יוסף]] | |||
@ [[הרב משה יוסף]] | |||
חתניו: | חתניו: | ||
@ [[הרב בר שלום]] | @ [[הרב בר שלום]], חבר בית הדין הגדול. | ||
@ [[הרב צ'יקוטאי]] | @ [[הרב צ'יקוטאי]], מרבני העיר [[מודיעין]]. | ||
@ [[הרב מרדכי טולידאנו]] | @ [[הרב מרדכי טולידאנו]], דיין ב[[ירושלים]]. | ||
@ [[הרב אהרן בוטבול]] | @ [[הרב אהרן בוטבול]], ראש ישיבת לוית חן לשעבר, ראש בית ההוראה הליכות עולם ורב העיר [[מודיעין עילית]]. | ||
בת נוספת נפטרה בצעירותה. | בת נוספת נפטרה בצעירותה. | ||
== דרך פסיקתו == | == דרך פסיקתו == | ||
הרב עובדיה יוסף פוסק על פי רוב כדברי "מרן" - [[רבי יוסף קארו]], בעל ה[[שלחן ערוך]]. על פי שיטתו, הספרדים קיבלו עליהם את פסקי רבי יוסף קארו, בין להקל ובין להחמיר. כמו כן, מרן, שהתגורר ב[[ארץ ישראל]], נחשב ל[[מרא דאתרא]] של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים (ולדעת הרב הרב עובדיה, גם המרוקאים והתימנים) הדרים בא"י חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספריו ובספרי בניו ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים. | |||
הרב עובדיה נחשב לרוב כפוסק מקל (אולם לא מתוך זלזול בהלכה אלא מתוך אמונה ב[[כוחא דהיתרא עדיפא]]), כמו שכתב (הקדמה לח"א של שו"ת יביע אומר ובהקדמה לספר הליכות עולם ח"א) שאין לנו לבדות סברות מלבנו אלא ללכת תמיד בעקבות גדולי עולם שקדמו לנו ולחזק את כל סברא ע"י יתדות רבות ועמוקות מספרי הפסיקה הרבים וכמו שהעיר בהסכמתו לספר "מנחת אשר" ש"מה טוב היה אם היה מעטר ספרו מספרי השו"ת". | |||
==מפסקיו== | ==מפסקיו== | ||
*בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה): של בנו הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מאביו המתיר לאשה ללכת בלי גרביים "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך". | *בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה): של בנו הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מאביו המתיר לאשה ללכת בלי גרביים "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך". | ||
*התיר לשמוע [[קול באשה |שירת אשה]] דרך רדיו או תקליט וכדומה, כשהשומע אינו מכירה: {{מקור|שו"ת יביע אומר א או"ח ו|כן}} וב{{מקור|יביע אומר ט או"ח קח& מקום אחר (יבי"א ט או"ח קח אות מ"ג)}} חזר והתיר גם למי שראה תמונתה: "ומה שכתבתי שם שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית {{מקור|בבלי תענית ה ב|כן}} האומר רחב רחב מיד נקרי, "ביודעה ומכירה", זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספר בן יהוידע (תענית ה:), שאם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. ואף לגבי השומע קולה, והכירה בתמונה בלבד, אין לחוש". | *התיר לשמוע [[קול באשה ערווה|שירת אשה]] דרך רדיו או תקליט וכדומה, כשהשומע אינו מכירה: {{מקור|שו"ת יביע אומר א או"ח ו|כן}} וב{{מקור|יביע אומר ט או"ח קח& מקום אחר (יבי"א ט או"ח קח אות מ"ג)}} חזר והתיר גם למי שראה תמונתה: "ומה שכתבתי שם שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית {{מקור|בבלי תענית ה ב|כן}} האומר רחב רחב מיד נקרי, "ביודעה ומכירה", זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספר בן יהוידע (תענית ה:), שאם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. ואף לגבי השומע קולה, והכירה בתמונה בלבד, אין לחוש". | ||
*התיר בשעת הדחק ללמד בנים ובנות יחד, עד גיל תשע: "ראוי להחמיר בדבר כל שיש אפשרות להקים בית ספר נפרד, הא לאו הכי יש להקל בשעת הדחק בקטנים וקטנות ללמדם במחלקה אחת, וכל זה בקטנים ביותר שאין להם יצה"ר כל כך. אבל בילדים שהם עכ"פ למעלה מגיל תשע בוודאי שיש להחמיר בכל אופן" {{מקור|יביע אומר ד אה"ע ד|כן}}. | *התיר בשעת הדחק ללמד בנים ובנות יחד, עד גיל תשע: "ראוי להחמיר בדבר כל שיש אפשרות להקים בית ספר נפרד, הא לאו הכי יש להקל בשעת הדחק בקטנים וקטנות ללמדם במחלקה אחת, וכל זה בקטנים ביותר שאין להם יצה"ר כל כך. אבל בילדים שהם עכ"פ למעלה מגיל תשע בוודאי שיש להחמיר בכל אופן" {{מקור|יביע אומר ד אה"ע ד|כן}}. | ||