רבי משה אלשקר: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד בסביבות שנת רכ"ה בזמירה שבספרד לאביו רבי יצחק אל אשקר. למד מפי רבי אברהם ולנסי. כמו כן, הושפע מאד מתורתם של חכמי ספרד שקדמו לו: "מדותי תרומות ממדותיהן של רבותי רבני ספרד, גדולי עולם, הגיבורים אשר מעולם, המה עשוני ויכוננוני..." {{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר כג|כן}}. כבר מצעירותו ניכרה חכמתו, כפי שהעיד בעצמו {{מקור|שם}}. בשנת רנ"ז, בהיותו בן עשרים ושבע, גורש ב[[גירוש ספרד]] והתיישב בטוניס. בדרכו לטוניס, נפל בשבי, וכן היה נתון לסכנת טביעה, ועל הצלתו מסכנות אלו כתב באחד מפיוטיו: "ומתהומות הים העליתני ומבור השבי הוצאתני". בטוניס עמד בראש הקהל, יחד עם רבי אברהם זכותא. לארח שמונה עשרה שנה בטוניס, ברח מאימת הספרדים שצרו על צפון אפריקה, וברח ליוון, שם התיישב תחילה בטרבלוס ואחר כך בפטרס. מאוחר יותר עבר למצרים, שם צורף ל[[בית דין|בית דינו]] של ה[[רדב"ז]].