6,420
עריכות
נצרות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←ביטול המצוות המעשיות
| שורה 40: | שורה 40: | ||
הרמב"ם {{מקור|(פירוש המשנה, מהד'}} [[הרב יוסף קאפח]] {{מקור|זצ"ל, חולין פ"א מ"ב)}} מונה את יש"ו הנצרי ותמידיו בכלל: "[[מינים]]", משום שהם "עוזבים את המצוות מתוך זילזול". | הרמב"ם {{מקור|(פירוש המשנה, מהד'}} [[הרב יוסף קאפח]] {{מקור|זצ"ל, חולין פ"א מ"ב)}} מונה את יש"ו הנצרי ותמידיו בכלל: "[[מינים]]", משום שהם "עוזבים את המצוות מתוך זילזול". | ||
ובמקום אחר כותב הרמב"ם {{מקור|(פ"ג מהל' תשובה הל' ו-ח<ref>בדפוסים שלא צונזרו.</ref>)}}: | ובמקום אחר כותב הרמב"ם {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ם תשובה ג$פ"ג מהל' תשובה הל' ו-ח}}<ref>בדפוסים שלא צונזרו.</ref>{{מקור|)}}: | ||
:"ואלו שאין להם חלק ל[[עולם הבא]] אלא נכרתין ואובדין ונידונים על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים: | :"ואלו שאין להם חלק ל[[עולם הבא]] אלא נכרתין ואובדין ונידונים על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים: | ||
:ה[[מינים]], וה[[אפיקורס|אפיקורסים]]... והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת וכבר בטלה תורה זו אע"פ שהיא הייתה מעִם ה', כגון הנוצרים ו[[ההגרים]]..." | :ה[[מינים]], וה[[אפיקורס|אפיקורסים]]... והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת וכבר בטלה תורה זו אע"פ שהיא הייתה מעִם ה', כגון הנוצרים ו[[ההגרים]]..." | ||
חידושי הריטב"א נדה סא ע"ב: | חידושי הריטב"א נדה סא ע"ב: | ||
:"ואם לחשך מין מתלמידי יש"ו לומר | :"ואם לחשך מין מתלמידי [[יש"ו]] לומר כיוון שהמצות בטלות לעתיד לבא נמצא שלא ניתנה תורה אלא לזמן, ולפיכך היה רשות ליש"ו להוסיף ולגרוע ממנה, אף אתה אמור לו: מי שלבו נוקפו אומר כן, שהתורה לא ניתנה לזמן, כל זמן שיהא [[העולם הזה]] קיים שיש בו זכות או חובה, וממנה אין לגרוע ועליה אין להוסיף, אבל לעולם הבא שאין בו לא זכות ולא חובה נמצאת בטלה מאיליה, וכן אמר הכתוב 'היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם', וכשם שבטלה מן המתים בקבר לפי שהם חפשים מן המצוות, וזו תשובה גמורה, וכן דעת מורי המובהק רבנו נ"ר. | ||
:אבל מקצת רבותי י"א מפרשים כי המצות אינם בטלות לעולם ואפי' לזמן תחיית המתים ומה שאמרו בכאן מצות בטלות לעתיד לבא אינו אלא על (שיעור) [שעת] המיתה כי כשמת אדם נעשה חפשי מן המצות, וכי תימא ומאן דפריך הכא מדבי ר' ינאי דלקברו אסור מכלל דר' ינאי סבר מצות אינן בטלות בשעת מיתה והא היכי אפשר מקרא מלא דבר הכתוב במתים חפשי, וכן סוגיין בכל התלמוד ובכל המדרש שאין מעשה אלא בחיים ולא לאחר מיתה וכן הדעת מכרעת, והכתוב אומר אשר אנכי מצוך היום לעשותם, יש לומר שלא חלקו כאן אלא לענין אם הם בטלות אצלנו לגבי דידהו, דאיכא מאן דאמר שאינן בטלות אצלנו שאסור הוא לנו עדיין להעבירם במצות ואע"פ שהם אינם מצווים, וכענין הקטנים שנאמר בהם לא תאכלום לא תאכילום, ולפיכך היה אומר דלקוברו בתכריכי כלאים אסור לנו לפי שזה דרך לבישה, אבל לספדו שאינו אלא לכבודו מותר דהוי כעין מוכרי כסות מוכרין כדרכן, ור' יוחנן סבר שאף לקברו שהוא כדרך לבישה מותר דמצות בטלות לגמרי משעה שמת, ומה שאומר לעתיד לבא מצינו לעתיד לבא על זמן מועט שלא תהא מכשילן לעתיד לבוא, זו שיטת הרב ז"ל." | :אבל מקצת רבותי י"א מפרשים כי המצות אינם בטלות לעולם ואפי' לזמן תחיית המתים ומה שאמרו בכאן מצות בטלות לעתיד לבא אינו אלא על (שיעור) [שעת] המיתה כי כשמת אדם נעשה חפשי מן המצות, וכי תימא ומאן דפריך הכא מדבי ר' ינאי דלקברו אסור מכלל דר' ינאי סבר מצות אינן בטלות בשעת מיתה והא היכי אפשר מקרא מלא דבר הכתוב במתים חפשי, וכן סוגיין בכל התלמוד ובכל המדרש שאין מעשה אלא בחיים ולא לאחר מיתה וכן הדעת מכרעת, והכתוב אומר אשר אנכי מצוך היום לעשותם, יש לומר שלא חלקו כאן אלא לענין אם הם בטלות אצלנו לגבי דידהו, דאיכא מאן דאמר שאינן בטלות אצלנו שאסור הוא לנו עדיין להעבירם במצות ואע"פ שהם אינם מצווים, וכענין הקטנים שנאמר בהם לא תאכלום לא תאכילום, ולפיכך היה אומר דלקוברו בתכריכי כלאים אסור לנו לפי שזה דרך לבישה, אבל לספדו שאינו אלא לכבודו מותר דהוי כעין מוכרי כסות מוכרין כדרכן, ור' יוחנן סבר שאף לקברו שהוא כדרך לבישה מותר דמצות בטלות לגמרי משעה שמת, ומה שאומר לעתיד לבא מצינו לעתיד לבא על זמן מועט שלא תהא מכשילן לעתיד לבוא, זו שיטת הרב ז"ל." | ||