6,420
עריכות
נצרות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←פרשנות מעוותת לכתבי הקודש
| שורה 61: | שורה 61: | ||
=== פרשנות מעוותת לכתבי הקודש === | === פרשנות מעוותת לכתבי הקודש === | ||
[[רש"י]] {{מקור|רש"י ברכות יב ב$ברכות יב: ד"ה מינות|כן}} כותב: "תלמידי יש"ו הנוצרי<ref>בדפוסים מצונזרים כתוב "אותם ההופכים" (בהשמטת "תלמידי יש"ו הנוצרי".</ref> ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל<ref>נראה שכוונת רש"י "אליל" איננה רק במשמעות יחיד של 'אלילים' {{מקור|(- פסילים וכד')}}, אלא בעיקר במשמעות של דבר שאינו, חסר משמעות, שִקרי וכוזב {{מקור|(ר'}} {{מקור|רש"י ירמיהו יד ד$רש"י ירמיה יד, ד}}{{מקור|; }}{{מקור|רש"י זכריה יא יז$זכריה יא, יז}}{{מקור|;}} {{מקור|רש"י איוב יג ד$איוב יג, ד}}{{מקור|)}}.</ref>". | |||
והדברים מזכירים את דברי [[הרמב"ם]] {{מקור|(בתחילת}} [[מאמר תחיית המתים]]{{מקור|<ref>מהד' הר"י שילת הנ"ל, עמ' שלט.</ref>)}}: | |||
:"אינו רחוק שיכון האדם לבאר ענין... בלשון מבואר פשוט, וישתדל בו לדחות הספקות ולהסיר הפירושים, ויבינו חולי הנפשות מן הלשון ההוא הפך ההקדמה אשר כיון לבארה. | |||
:והנה ארע כיוצא כזה בדברי ה' יתעלה, והוא: | |||
:כאשר כיון אדון הנביאים {{מקור|(-}} [[משה רבנו]]{{מקור|)}} להודיענו בדבר ה', שהוא {{מקור|(- הקב"ה)}} יתעלה אחד ואין שני {{מקור|(- דומה)}} לו, ולהסיר מנפשותינו הדעות הנפסדות ההן שהאמינו המשנים {{מקור|(- המאמינים בשני אלוהות, אחד טוב ואחד רע)}}, אמר: ..."[[שמע ישראל]] ה' אלהינו ה' אחד" {{מקור|(דברים ו, ד)}}. והביאו הנוצרים ראיה מזה הפסוק על שהאלוה שלושה, ואמרו: אמר "ה'", ואמר "אלהינו", ואמר "ה'", - הנה לו שלושה שמות. ואמר אח"כ 'אחד' - ראיה שהם שלושה ושהשלושה אחד<ref>וראה מש"כ לעיל על כפירתם.</ref>, חלילה לאל {{מקור|(נ"א: יתעלה ממה שסכלו)}}". | |||
ר' [[אגרת תימן]] (אגרות הרמב"ם, מהד' הר"י שילת, עמ' קכ-קכא, קמב) באורך, על הסכנה שבסילוף התורה ע"י הנצרות. | ר' [[אגרת תימן]] (אגרות הרמב"ם, מהד' הר"י שילת, עמ' קכ-קכא, קמב) באורך, על הסכנה שבסילוף התורה ע"י הנצרות. | ||
חסרון זה - מוליד יתרון בנקודה מסויימת. העובדה שהנצרות השתמשה בכתבי הקודש, מקנה לה<ref>לעומת ה[[איסלם]] ואכמ"ל.</ref> יתרון מסויים<ref>ר' להלן בכותרת "ערכה של הנצרות מצד הכוונה הא-לוהית" מדברי הרמב"ם {{מקור|(ס"פ יא מהל' מלכים)}}.</ref>. מסיבה זו, מתיר הרמב"ם {{מקור|בתשובה}}<ref> | חסרון זה - מוליד יתרון בנקודה מסויימת. העובדה שהנצרות השתמשה בכתבי הקודש, מקנה לה<ref>לעומת ה[[איסלם]] ואכמ"ל.</ref> יתרון מסויים<ref>ר' להלן בכותרת "ערכה של הנצרות מצד הכוונה הא-לוהית" מדברי הרמב"ם {{מקור|(ס"פ יא מהל' מלכים)}}.</ref>. מסיבה זו, מתיר הרמב"ם {{מקור|בתשובה}}<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1730&st=&pgnum=299 תשובות הרמב"ם, מהדורת פרופ' יהושע בלאו, הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תשי"ח, סי' קמט, ח"א עמ' 284]-285; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1733&st=&pgnum=398 מהדורת הרב אברהם חיים פריימן, הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תרצ"ד, סי' שסד, עמ' 331]-332; אגרות הרמב"ם, מהד' הר"י שילת, מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה, ח"א עמ' רטו-רטז (וע"ש בהערתו הארוכה).</ref> {{מקור|(ולא בהלכותיו)}}<ref>ר' {{מקור|רמב"ם מלכים ט י$הל' מלכים ט, י}}, שם לא נזכרה חלוקה בין האומות ({מקור|(הערת הר"י שילת שם)}}.</ref> ללמד [[נוצרי|נוצרים]] [[תורה]]: | ||
:"ומותר ללמד | :"ומותר ללמד המצוות לנוצרים ולמשכם אל דתנו... {{מקור|[מפני שהם]}} מאמינים בנוסח התורה שלא נשתנה, ורק מגלים בה פנים בפירושם המופסד ומפרשים זאת בפירושים, שהם ידועים בהם, ואם יעמידום על הפרוש הנכון, אפשר שיחזרו למוטב, ואפילו לא יחזרו, כשרוצים שיחזרו, לא יבוא לנו מזה מכשול ולא ימצאו בכתוביהם דבר שונה מכתובינו." | ||
== תולדותיה == | == תולדותיה == | ||