supress
6,432
עריכות
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
מ (←ראשית ימיו) |
||
שורה 22: | שורה 22: | ||
בצעירותו גדל בעיירה חסלוביץ, שהיתה בה קהילה גדולה של חסידי [[חב"ד]]. בתקופה זו החל אביו ללמדו באופן אישי, לאחר שמלמדו, שהיה חסיד חב"ד, הרבה ללמד אותו את [[ספר התניא]] והזניח את לימודי הגמרא. השינוי אירע לאחר שאמו הבחינה שבנה איננו מתקדם בלימודו, וקבלה על כך לחמיה, ר' חיים. | בצעירותו גדל בעיירה חסלוביץ, שהיתה בה קהילה גדולה של חסידי [[חב"ד]]. בתקופה זו החל אביו ללמדו באופן אישי, לאחר שמלמדו, שהיה חסיד חב"ד, הרבה ללמד אותו את [[ספר התניא]] והזניח את לימודי הגמרא. השינוי אירע לאחר שאמו הבחינה שבנה איננו מתקדם בלימודו, וקבלה על כך לחמיה, ר' חיים. | ||
בסביבות גיל עשרים רכש השכלה ברמת גימנסיה ובגיל 22 החל ללמוד באוניברסיטת פרידיך ווילהלם בברלין [[פילוסופיה]], [[מתמטיקה]], [[פיזיקה]], ו[[פסיכולוגיה]] (לפי עדות גיסו פרופ' הנרי ליסמן). אולם, בעיקר למד פילוסופיה, תוך התמקדות בניאוקנטיאניזם, ובשנת תרצ"ב קיבל את הדוקטורט, אותו כתב על משנתו של הפילוסוף היהודי-הגרמני הרמן כהן. שנה אחת למד גם ב[[בית המדרש לרבנים בברלין]], בו התוודע לשיטת "תורה עם דרך ארץ" של [[יהדות גרמניה]] אותה טווה ה[[רש"ר הירש]]. הוא פיתח יחס חם לראש הסמינר, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]], בעל שו"ת שרידי אש. הרי"ד התקרב התקרב גם אל ה[[הרב חיים הלר]], בו ראה את אחד מרבותיו המובהקים. | בסביבות גיל עשרים רכש השכלה ברמת גימנסיה ובגיל 22 החל ללמוד באוניברסיטת פרידיך ווילהלם בברלין [[פילוסופיה]], [[מתמטיקה]], [[פיזיקה]], ו[[פסיכולוגיה]] (לפי עדות גיסו פרופ' הנרי ליסמן). אולם, בעיקר למד פילוסופיה, תוך התמקדות בניאוקנטיאניזם, ובשנת תרצ"ב קיבל את הדוקטורט, אותו כתב על משנתו של הפילוסוף היהודי-הגרמני הרמן כהן. שנה אחת למד גם ב[[בית המדרש לרבנים בברלין]], בו התוודע לשיטת "[[תורה עם דרך ארץ]]" של [[יהדות גרמניה]] אותה טווה ה[[רש"ר הירש]]. הוא פיתח יחס חם לראש הסמינר, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]], בעל שו"ת שרידי אש. הרי"ד התקרב התקרב גם אל ה[[הרב חיים הלר]], בו ראה את אחד מרבותיו המובהקים. | ||
===פועלו כרב ומנהיג=== | ===פועלו כרב ומנהיג=== | ||
בסביבות שנת תרצ"א נישא לטוניה לוויט ושנתיים לאחר מכן היגר לארצות הברית והתגורר בבוסטון, שם התמנה לרב. בבוסטון נתקל בנושאים הדתיים הבוערים של אותה תקופה, כגון בעית ה[[כשרות]] הבורות הדתית של יהודי אמריקה ועוד. בניסיון לפתור בעיה זו הקים הרב בית ספר יהודי ראשון- "הרמב"ם" ("מיימונידס") הקיים עד היום. בשנת תרצ"ה ביקר ב[[ארץ ישראל]], נפגש עם [[הרב קוק]], והעביר שיעור ב[[ישיבת מרכז הרב]] שאליו הגיעו ותיקי [[ישיבת וולוז'ין]] ואפילו תלמידים מ[[ישיבת חברון]]. [[הרב משה צבי נריה]] תיאר שיעור זה: "זכרה של וולוז'ין קם וניצב לנגד עינינו במלוא יפעתו והודו... ברחבות, בביטחון, התחיל את קושיותיו על הגמרא, על הרמב"ם... אכן '[[בית הלוי]]' לא איכזב". | בסביבות שנת תרצ"א נישא לטוניה לוויט ושנתיים לאחר מכן היגר לארצות הברית והתגורר בבוסטון, שם התמנה לרב. בבוסטון נתקל בנושאים הדתיים הבוערים של אותה תקופה, כגון בעית ה[[כשרות]] הבורות הדתית של יהודי אמריקה ועוד. בניסיון לפתור בעיה זו הקים הרב בית ספר יהודי ראשון- "הרמב"ם" ("מיימונידס") הקיים עד היום. בשנת תרצ"ה ביקר ב[[ארץ ישראל]], נפגש עם [[הרב קוק]], והעביר שיעור ב[[ישיבת מרכז הרב]] שאליו הגיעו ותיקי [[ישיבת וולוז'ין]] ואפילו תלמידים מ[[ישיבת חברון]]. [[הרב משה צבי נריה]] תיאר שיעור זה: "זכרה של וולוז'ין קם וניצב לנגד עינינו במלוא יפעתו והודו... ברחבות, בביטחון, התחיל את קושיותיו על הגמרא, על הרמב"ם... אכן '[[בית הלוי]]' לא איכזב". |