6,420
עריכות
רבי אליעזר בן הורקנוס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←הליכתו בדרכי שמאי הזקן
| שורה 39: | שורה 39: | ||
* אמר: "מה ראתה [[אסתר]] שקראה ל[[המן]] אל המשתה? - פחים טמנה לו" {{מקור|מגילה טו:|כן}}, כלומר: רצתה להכשילו. כשיטתו שמבונן על המזימות והמחשבות. {{מקור|ואילו לדעת רבי יהושע שם קיימה בו "אם רעב שֹנאך האכִלהו לחם"}} {{מקור|משלי כה כא$משלי כה, כא|כן}}. | * אמר: "מה ראתה [[אסתר]] שקראה ל[[המן]] אל המשתה? - פחים טמנה לו" {{מקור|מגילה טו:|כן}}, כלומר: רצתה להכשילו. כשיטתו שמבונן על המזימות והמחשבות. {{מקור|ואילו לדעת רבי יהושע שם קיימה בו "אם רעב שֹנאך האכִלהו לחם"}} {{מקור|משלי כה כא$משלי כה, כא|כן}}. | ||
==== הליכתו | ==== הליכתו בדרכו הקפדנית של [[שמאי הזקן]] ==== | ||
שמאי הזקן היה [[קפדנות|קפדן]] {{מקור|בבלי:שבת ל ב$שבת ל:|כן}}, מפני ששיטתו<ref>ר' שו"ת ציץ אליעזר {{מקור|(חי"ד סי' צח, סוף אות ה, ד"ה הוא הדבר,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14513&st=&pgnum=190 עמ' קפא]{{מקור|)}}: "...התנאים הקדושים כשנקטו קו בהליכותיהם בחיים לא היה זה מפאת נטית מזגם הטבעי לכך, אלא מפני שמצאו מהלכים לכך בתוה"ק, שמאי מצא שהדרך דרך - התורה היא להתנהג בקפדנות ושזוהי הדרך לשמור את דרך עץ החיים היא מצוותיה וחוקותיה של תוה"ק, ואילו היה מוצא שצריכים לשנות את הקו היה מיד משנה אותו בלי כל היסוס, ואותו הדבר גם הלל, הוא מצא שצריכים להתנהג בענוה ולכן התנהג ככה, ואם היה מוצא שצריכים להתנהג אחרת היה מתנהג אחרת..."</ref> תובעת להחמיר<ref>ר' ערבי נחל {{מקור|לחומש ויקרא, פרשת אמור, דרוש ה, ד"ה וידוע|כן}}: "וידוע שבכל מקום מחלוקת בית שמאי ובית הלל בית שמאי מחמירין ובית הלל מקילין, כי מדת בית שמאי הגבורות הקדושים, ומדת בית הלל רחמים, וכמו שאמרו [[חז"ל|רז"ל]]: 'לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ולא קפדן כשמאי', ואמנם מדרגות בית שמאי גדול יותר וכמו שאמרו רז"ל {{מקור|בבלי:יבמות יד א$יבמות יד.|כן}}: 'שאני בית שמאי דמחדדי טפי', כמ"ש כל זה בכתבים {{מקור|(- כתבי האר"י הקודש)}}, ולכן [[לעתיד לבוא]] יהיה הלכה כבית שמאי. ומובן זאת היטב עם האמור, כי הבית שמאי מדריגתן יותר, והמציאו ההנהגה תמיד מ[[עולם הבריאה|בריאה]] עצמה בלי מסך [[עולם היצירה|היצירה]], כמו שעלה תחילה במחשבה לברוא ב[[מידת הדין]], ושם הדקדוק. מצוי, ולכן לעולם מחמירין. משא"כ מדת בית הלל ההנהגה על ידי מסך היצירה שהקדים [[מידת הרחמים]], ולכן מקילין. ועכשיו הלכה כבית הלל כי הנהגות רוב העולם על ידי היצירה, ולעתיד שיתוקן העולם ויהיה כמו שעלה במחשבה, אז יהיה הלכה כבית שמאי".</ref> ושלא לוותר ולהתפשר. ואף אצל רבי אליעזר מצאנו שהולך בדרך זו, אינו מעביר על מידותיו {{מקור|בבלי:תענית כה ב$תענית כה:|כן}}, מעניש ומדבר בלשון תקיפה. | |||
להלן כמה דוגמאות שנהג לדבר בלשון תקיפה ולזרוק מרה ב[[תלמיד|תלמידיו]]: | |||
* אמר ל[[רבי עקיבא]]: "מ[[שחיטה]] הקשית, בשחיטה תהא מיתתך" {{מקור|בבלי:פסחים סט א$פסחים סט.|כן}}. | |||
* [[נפילת אפיים|נפל על פניו]] אחרי שנידוהו ו[[רבן גמליאל]] מת {{מקור|בבלי:ב"מ נט ב$בבא מציעא נט:|כן}}. | |||
* אמר: "הוי זהיר בגחלתן {{מקור|של חכמים|כן}} שלא תיכווה, שנשיכתן נשיכת [[שועל]] ועקיצתן עקיצת [[עקרב]] וכל דבריהם כגחלי אש" {{מקור|משנה:אבות ב טו$אבות פ"ב מט"ו|כן}}. | |||
* גם סיפור [[מוות|מותו]] מלווה בגערה בתלמידיו: "כשחלה רבי אליעזר נכנסו רבי עקיבא וחבריו לבקרו. הוא {{מקור|- רבי אליעזר|כן}} יושב ב[[קינוף]] שלו והן יושבין בטרקלין שלו. ואותו היום ערב שבת היה, ונכנס הורקנוס בנו לחלוץ [[תפילין|תפליו]]. גער בו ויצא בנזיפה. אמר להן לחבריו: 'כמדומה אני שדעתו של אבא נטרפה'. אמר להן {{מקור|- רבי אליעזר|כן}}: 'דעתו ודעת אמו נטרפה, היאך מניחין איסור [[סקילה]] ועוסקין באיסור [[שבות]]?' כיוון שראו חכמים שדעתו מיושבת עליו, נכנסו וישבו לפניו מרחוק ארבע אמות. אמר להם: 'למה באתם?' - אמרו לו: 'ללמוד תורה באנו'. אמר להם: 'ועד עכשיו למה לא באתם?' אמרו לו: 'לא היה לנו פנאי'. אמר להן: 'תמיה אני אם ימותו מיתת עצמן'. אמר לו רבי עקיבא: 'שלי מהו?' אמר לו: 'שלך קשה משלהן'..." {{מקור|בבלי:סנהדרין סח א$סנהדרין סח.|כן}}. | |||
* "מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב ו[[דרשה|דורש]] {{מקור|ביום טוב|כן}}<ref>ההוספות במוסגר מדברי [[רש"י]].</ref> כל היום כולו בהלכות [[יום טוב]]. יצתה כת ראשונה {{מקור|לסעוד סעודת יום טוב, והניחוהו דורש|כן}}, אמר: 'הללו בעלי פטסין' {{מקור|חביות גדולות הכינו להם באנומלין ומסך משתאות, לפיכך מהרו לצאת, כלומר, בעלי נפש הן ואינן יגיעין לשמוע תורה|כן}}. כת שנייה, אמר: 'הללו בעלי חביות'. כת שלישית, אמר: 'הללו בעלי כדין'. כת רביעית, אמר: 'הללו בעלי לגינין'. כת חמישית, אמר: 'הללו בעלי כוסות'. התחילו כת ששית לצאת, אמר: 'הללו בעלי מארה' {{מקור|שהיה בית המדרש מתרוקן מאד, וגנאי הדבר וקשה בעיניו|כן}}. נתן עיניו בתלמידים, התחילו פניהם משתנין {{מקור|כסבורין שכועס על כת ששית מפני שאחרו לצאת, וכל שכן עלינו|כן}}. אמר להם: בני, לא לכם אני אומר אלא להללו שיצאו, שמניחים [[חיי עולם]] ועוסקים ב[[חיי שעה]] {{מקור|סעודה|כן}}..." {{מקור|בבלי:ביצה טו ב$ביצה טו:|כן}}. | |||
* אמר: "מה זה עקיבא, אין דנים כאן קל וחומר". ואף רבי יהושע סבר כמותו אלא שרבי אליעזר אמר זאת בלשון תקיפה יותר {{מקור|(}}{{מקור|משנה:נזיר ז ד$נזיר פ"ז מ"ד}}{{מקור| והר"ב שם)}}. | |||
* "מעשה באדם אחד שהיה קורא למעלה מרבי אליעזר: 'הודע את [[ירושלים]] את [[תועבות ירושלים|תועבותיה]], אמר לו: 'עד שאתה בודק בתועבות ירושלים - צא ובדוק בתועבות אמך'. בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול" {{מקור|מגילה כה:|כן}}. | |||
* אמרו לו והלא אנשי [[כפר תמרתא]] שב[[יהודה]] היו אוכלין אותן {{מקור|- את הזרזיר|כן}}. אמר להם אף הן עתידין ליתן את הדין... אמרו לו והלא אנשי [[גליל העליון]] אוכלין אותו {{מקור|- את סנונית לבנה|כן}}. אמר להם אף הן עתידין ליתן את הדין {{מקור|בבלי:חולין סב א$חולין סב.|כן}}. | |||
* אמר {{מקור|לגבי אשה שנישאה ע"פ בית דין|כן}}: "יקוב הדין את ההר ותביא חטאת שמינה" {{מקור|בבלי:יבמות צב א$יבמות צב.|כן}}. | |||
* אמר: "ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים" {{מקור|ירושלמי סוטה פ"ג ה"ד|כן}}. | |||
כמו כן, מצאנו ששמאי - בשיטתו הקפדנית - הרחיק את הגרים {{מקור|בבלי:שבת לא א$שבת לא.|כן}}, ואף אצל רבי אליעזר מצאנו שהרחיק את הגרים {{מקור|א. ארזי בספר שנה בשנה תשמ"ו|כן}}: | |||
* נזף באישה שבאה להתגייר, משום שהיא היתה חוטאת {{מקור|קהלת רבה א, כה|כן}}. | * נזף באישה שבאה להתגייר, משום שהיא היתה חוטאת {{מקור|קהלת רבה א, כה|כן}}. | ||
* נזף | * נזף ב[[עקילס]] שבא להתגייר {{מקור|בראשית רבה ע, ה|כן}}. | ||
* מפני מה גרים בזמן הזה מעונים, לפי שאין עושים | * אמר: "מפני מה גרים בזמן הזה מעונים, לפי שאין עושים מ[[אהבה]] אלא מ[[יראה]]" {{מקור|בבלי:יבמות מח ב$יבמות מח:|כן}}. | ||
* | * אמר: "מפני מה הזהירה תורה בגרים, מפני שסורו {{מקור|- יצר ליבו|כן}} רע" {{מקור|בבלי:ב"מ נט א$בבא מציעא נט.|כן}}. | ||
==תורתו== | ==תורתו== | ||