גר (צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

ישנו כלל ב[[תלמוד]]: "'''גר שנתגייר כ[[קטן]] ש[[לידה|נולד]] דמי'''" {{מקור|(יבמות כב. מח: צז:)}}. "גר צדק ואמת הוא זה שמשתחרר מכל המסורת של העבר עוקר עצמו משרשו את אבותיו ואת אחיו לא יכיר עוד וכל בני משפחתו כנכרים ייחשבו לו. והוא מתחיל חיים חדשים של קטן שנולד, ככתוב בתורה ב[[אשת יפת תואר]]{{מקור|(דברים כא, יג)}}: 'ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים' -  קודם כניסתה בברית ישראל תבכה את אבותיה כאלו כבר מתו ותדמה בנפשה כאלו נתיתמה מהם ואינם עוד בחיים ביחס אליה ואחר כן תתגייר והיתה לו לאשה יהודית. וכל מי שאינו עושה ככה, אין המרת הדת והגרות מתאימה אל תכונת רוחו ועד שלא נתיהד אינו כדאי ועכשיו שנתיהד כאלו לא נתיהד" {{מקור|(הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, קובץ מאמרים, ירושלים תש"ס, עמ' קו-קז)}}.

להתפיסה זו השלכות הלכתיות שונות<ref>(הערה: בכל המקורות הנ"ל יש מחלוקת בדבר, ובחלקם פסקו הפוסקים שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אך לעומת זאת, ראה להלן שבמח' ריו"ח ור"ל ביבמות ובבכורות נפסק כריו"ח שגר אינו כקטן)</ref>:

גר שהיו לו בן ובת בהיותו גוי והתגיירו - לדעת [[רבי יוחנן]] הוא קיים מצות [[פריה ורביה]], משום שיש לו בנים והם מתייחסים אחריו, ואילו לדעת [[ריש לקיש]] הוא לא קיים מצות פריה ורביה, משום שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי {{מקור|(יבמות סב. ובכורות מז.<ref>מובא בילקוט שמעוני עה"ת רמז תתקכח ד"ה תנן התם.</ref>)}}. והלכה כרבי יוחנן {{מקור|(רמב"ם פ"ו מהל' אישות הט"ו; טושו"ע אהע"ז סי' א סע' ז ונו"כ)}}.

ל[[מחלוקת]] זו השלכה נוספת: גר שהיו לו ילדים בהיותו גוי והתגיירו ונולדו לו ילדים נוספים אחר גרותו - לדעת רבי יוחנן אין ה[[בכור]] מהילדים שנולדו אחר הגיור [[ירושה|יורש]] פי שנים, שכן אף הילדים שנולדו לו בהיותו גוי מתייחסים אחריו, ואילו לדעת ריש לקיש הבן שיולד ראשון לאחר הגיור יש לו את כל דיני וזכויות הבכור {{מקור|(יבמות ובכורות שם<ref>מובא בילקוט כנ"ל.</ref>)}}. ואף כאן הלכה כרבי יוחנן {{מקור|(רמב"ם פ"ב מהל' נחלות הי"ב; טושו"ע חו"מ סי' רעז סע' ט ונו"כ)}}.

'''במה דברים אמורים?''' בגר שנתגייר ראשון או יחיד (ממשפחתו), אולם בגר שנתגייר עִם או אחַר אביו - יש לקרא לו "בן פלוני {{מקור|(= השם היהודי של אביו)}}"  {{מקור|(שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' נט)}}.