רבי מנחם עזריה מפאנו: הבדלים בין גרסאות בדף

יעל לוין, בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מן המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן,[2] ייחדה מסה ל"מאמר אם כל חי" מאת ר' מנחם עזריה מפאנו, הנסב על שרה אמנו.  

"מאמר אם כל חי" נועד "לדרוש ברבים בכסא ליום חננו", דהיינו בראש השנה. דרשה זו מעצימה את דמותה של שרה, את נס פקידתה בראש השנה ואת מרכזיות הזוגיות של האבות.

הדרשה עוסקת בביאור עניין פקידת שרה בידי הקב"ה, אשר התרחשה לפי חז"ל בראש השנה. הרמ"ע מבאר את משמעות היקרותה של שרה "אם כל חי": "כשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי פירוש אם לכל איש חי אלו הצדיקים שאפילו במיתתם קרויים חיים וכל הגרי'[ם] העתידים להתגייר בכלל הזה".

הרמ"ע מייחד את הדיבור במקומות אחדים לכך ששרה נולדה בלא רחם, בהתאם למאמר "עיקר מיטרין לא היה לה וגלף לה הקב"ה עיקר מיטרין" (בראשית רבה, מז, ב, עמ' 472). לדידו של המחבר, על מנת ששרה תהרה ותוליד הצטרך הקב"ה לעשות מעשה פלא, שהיה בבחינת חידוש מעשה בראשית.

בפתח "מאמר אם כל חי" מציין הרמ"ע את מאמר חז"ל שכל מקום שנאמר "וה'" הכוונה לקב"ה ולבית דינו (ירושלמי ברכות, פ"ט ה"ה, יד ע"ב). למרות שפקידת שרה "היתה מפועל הרחמים", מכל מקום נזקק הקב"ה להימלך עם מידת הדין משום שהוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה. לעומת זאת, לגבי הריונה ולידתה נאמר "ויעש ה' לשרה כאשר דבר"; כאן לא הוצרך הקב"ה לבית דינו שכן מכיוון שהסכים בית הדין לבריאת עיקר המיטרין, הסכמתו היתה נתונה גם לאלה.

הרמ"ע כותב כי שרה היא הראשונה מבין שבע הנביאות המנויות בבבלי מגילה (יד ע"א-ע"ב), ואלו מקבילות לשבע הספירות בקבלה. ההתייחסות הראשונה לדבר ההקבלה בין הנביאות לבין הספירות מצויה בפירושו של רבינו בחיי לעניין שירת מרים והנשים (שמות טו, כ, מהדורת שוול, עמ' קלה). רבינו בחיי מזכיר את עניין ההקבלה בכוללנות ובלשון מרומזת בלבד, והרמ"ע הוא הראשון שממנו הגיעתנו בכתובים הקבלה מפורטת בין הנביאות ובין הספירות. מדבריו עולה שבקרב תלמידי האר"י היתה מסורת שקישרה בין שבע הנביאות ובין הספירות, ואולם הוא מציין ששיטתו בעניין נבדלה מזו שהיתה מצויה בקרבם.

בסיכומו של המאמר מובאת ההצעה הבאה: "מאמר 'אם כל חי' הוא דרשה שראוי לחדש את העיון בה ולהשיח על אודותיה ביום שנפקדה אמנו שרה, ובמועד שבו אנו אומרים בתפילותינו: 'צאצאיה כן פקוד לטוב היום'" (מתוך תפילת שחרית לראש השנה).