6,432
עריכות
רבי אליהו מוילנא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←דעת הגר"א על לימוד חכמות החול
מ (←סדרי הלימוד) |
|||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
=== דעת הגר"א על לימוד חכמות החול === | === דעת הגר"א על לימוד חכמות החול === | ||
[[רבי ישראל משקלוב]], תלמיד הגר"א, מביא {{מקור|(בהקדמתו ל'פאת השולחן', ד"ה ומצידה ביאור ארוך; - מובא להלן בהרחבה)}} בשם רבו: | תלמידי הגר"א מעידים שהגר"א ראה חשיבות וערך בלימוד חכמות החול. [[רבי ישראל משקלוב]], תלמיד הגר"א, מביא {{מקור|(בהקדמתו ל'פאת השולחן', ד"ה ומצידה ביאור ארוך; - מובא להלן בהרחבה)}} בשם רבו: {{ציטוטון|כל החכמות נצרכים לתורתנו הקדושה<ref>ראה באנציקלופדיה תלמודית {{מקור|(כרך טו, ערך 'חכמות חיצוניות', טור נז)}} ובספר 'הגאון' {{מקור|(עמ' 605 הערה 31)}} שהביאו כמה מקורות מקבילים לדברי הגר"א, על ההכרח ללמוד חכמות להבנת התורה.{{ש}}{{מקור|[יש להעיר, שמה שכתב בספר 'הגאון', שם, בהמשך דבריו, בשם}} [[רבי אברהם ישעיהו קרליץ|החזו"א]] {{מקור|זצ"ל, איננו עניין כלל לדברי הגר"א, שכן החזו"א מדבר על חישובים הנִדרשים ספציפית ללמוד עניין מסויים בתורה, ואילו דברי הגר"א נאמרו על "}}'''{{מקור|כל}}''' {{מקור|החוכמות", שהרחבתן מחכימה את האדם ומאפשרת לו להשכיל ב}}[[רזי תורה]] {{מקור|ובתעלומות חכמת התורה, וכעין דברי הגר"א המובאים להלן, ש"כפי מה שיחסר לאדם משארי חכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות מחכמת התורה", והיא השקפה עמוקה ומופלאה על גדלות חכמת התורה, ואכמ"ל. דברים ברוח זו כתב בספר}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=220 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצח] {{מקור|ואילך. ובפתיח דבריו כתב: "וראוי להוסיף כאן שהגר"א לא ראה בלימוד החכמות רק אמצעי שימושי בכדי לקיים מצוות התורה, אלא הוא היה סבור כי ע"י כך אפשר להעמיק בסתרי תורה". וע"ע אגרות הראי"ה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירשלים תשמ"ה, ח"א עמ' מב; וכן בספר 'משנת רבי אהרן' [קוטלר זצ"ל], ח"א עמ' יד (מובא בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 958 סוף הערה 14). וראה להלן בדברי רבי אברהם שמחה מאמצ'יסאב זצ"ל, שמשמעותם הפשוטה, כהבנת ספר הגאון, וי"ל.}}</ref> וכלולים בה<ref>לגבי חציו השני של המשפט {{מקור|(שכל החוכמות כלולות בתורה)}}, כבר ציינו {{מקור|(ראה בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' ריח הערה 2;}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=218 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' רטז] {{מקור|ואילך; וכן בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 603-605)}} שהדבר מופיע כבר בהקדמת הרמב"ן לפירושו על התורה ובמקורות נוספים, - בהרחבה.</ref>.}} | ||
דברים דומים, אך חדים וחריפים יותר, נוכל למצוא בהקדמה [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2065 לספר "אוקלידוס"] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42234&st=&pgnum=7 | דברים דומים, אך חדים וחריפים יותר, נוכל למצוא בהקדמה [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2065 לספר "אוקלידוס"] המתורגם לעברית על ידי רבי ברוך (בן יעקב) שיק משקלוב, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42234&st=&pgnum=7 (האג תק"ם)], בה מספר המתרגם<ref>מובא בספר '[[עקבי הצאן]]' {{מקור|(ל}}[[ראי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, מהדורת מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ז, עמ' קכט הערה 19)}}; ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48116&pgnum=90 מאסף 'כנסת ישראל']; וכן בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' {{מקור|(עמ' ריז, ור' להלן שהטיל ספק בשמועה זו)}}; בספר 'הגאון' {{מקור|(ח"ב עמ' 596)}}; במאמר '[http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA85-86/ASSIA85-86.11.asp הכרת האנטומיה הגניטלית – מפתח להבנת חז"ל]' {{מקור|הרב ד"ר מרדכי הלפרין, הערה 1|כן}}; [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2065 באנציקלופדיה תורנית 'דעת']; במאמר '[http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA6/R0061193.asp פרקים בפתולוגיה בתלמוד ובנושאי כליו]' {{מקור|מהרב פרופ' אברהם שטינברג|כן}}; ועוד רבים.</ref>: | ||
: | :{{ציטוטון|והנה בהיותי בק"ק {{מקור|(- קהילת קודש)}} וילנה המעטירה, אצל הרב אצל הרב המאור הגאון הגדול מ"ו {{מקור|(- מורנו ורבנו)}} מאור עיני הגולה החסיד המפורסם כמוה"ר אלי' נר"ו {{מקור|(- הגר"א)}}, בחודש [[טבת]] תקל"ח, שמעתי מפיו כי '''כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה''', כי התורה והחכמה נצמדים יחד...{{ש}}וצִווה לי {{מקור|(- הגר"א)}} להעתיק מה שאפשר ל[[לשון הקודש|לשוננו הקדוש]] מחכמות {{מקור|[החול]}}<ref>{{מקור|אגב, כאן מקור מפורש שמותר ללמוד את חכמת החול בלשון הקודש, ואין איסור בדבר (ולא כשמועות מפורסמות שבדבר זה מטמא את לשון הקודש).}}</ref>, כדי להוציא בולעם מפיהם<ref>עפ"י {{מקור|ירמיהו נא, מד}}.</ref> וישוטטו רבים ותרבה הדעת<ref>עפ"י {{מקור|דניאל יב, ד}}. {{מקור|יתכן שבדברים אלו מצוי רמז שהדבר קשור לתהליך הגאולה, וכפי שמשמע בספר קול התור, כמובא להלן.}}</ref> בין עמנו ישראל.}} | ||
יש מי שפִקפק אם דברים אלו יצאו מפי הגר"א, והטיל חשש שהדברים לא הובנו ע"י השומע כדבעי, ובפרט שהכותב היה קרוב – במידת מה – ל[[תנועת ההשכלה]]<ref>ר' בצלאל לנדוי, 'הגאון החסיד מוִילנא', פרק י"ז - לרקחות וטבחות, עמ' ריז, ובהערות 15-16 עמ' רכה-רכו.</ref>, אך דעתו לא התקבלה בין החוקרים (בין החילוניים ובין התורניים<ref>למשל ראה בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=216 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' ריד] שכתב שא"א לפקפק בנאמנות עדות זו, שנדפסה עוד בחיי הגר"א, ע"ש.</ref>), עד שיש שראו בעצם העלאת הפִקפוק – הבלתי-מבוסס לדעתם – צנזורה פסולה של דברי הגר"א כשאינם מתיישבים עִם ההשקפות המקובלות במגזרים מסויימים בדורנו<ref>ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23647&st=&pgnum=107 כרם חב"ד, גליון 4, עמ' 155 הערה 8]; וכן ב[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=111 תגובה בגליון 'כפר חב"ד']. וראה [http://www.yeshiva.org.il/forum/print.asp?id=116553 דיון בנושא זה ב'פורום הישיבות'].</ref>, ובפרט שרבי ברוך משקלוב הוחזק לטהור וכשר בעיני שלמי אמוני ישראל ושנים מנכדיו היו מגדולי ישראל: ה[[משכנות יעקב]] וה[[קרן אורה]], שהעריצו את סבם<ref>ר' בגיליונות חב"ד הנ"ל. וכ"כ בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 600-601 הערה 20 ע"ש.</ref>. | |||
ויש מי שציין שאף שאין הגר"א חתום על דברים אלו, מ"מ יש לזכור שהם נִדפסו כשמונה עשרה שנים קודם פטירת הגר"א, ועצם העובדה שהגר"א, בניו, תלמידיו וצאצאיו, לא ראו בשום מקום למחות על דברים אלו<ref>ובפרט, בכותבם על בקיאותו בכל החכמות, היה ראוי להם למחות בדברים ששמו בפיו.</ref>, ומקצתם אף העתיקום לספריהם<ref>הכוונה לספר 'עליות אליהו' {{מקור|(מאת הגרי"ה לוין ז"ל, הוגהּ ע"י}} [[הרד"ל]] {{מקור|ו}}[[רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלאב]]{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46776&st=&pgnum=34 הערה כד]{{מקור|)}} ,וכן לדברי [[רבי יוסף שאול נתנזון]] זצ"ל, אב"ד לעלוב ומחבר שו"ת שואל ומשיב, בספרו 'דברי שאול' , ולרבי יעקב הלוי ליפשיץ {{מקור|(מגדולי הלוחמים בתנועת ההשכלה ונאמן ביתו של}} [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] {{מקור|זצ"ל,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34801&st=&pgnum=66&hilite= קול דודי, ורשא תרס"א עמ' 66]{{מקור|)}}; ועוד. ור' המצוטט להלן מדברי רבי אבהם שמחה מאמצ'יסלאב זצ"ל.</ref>, מעידה שאין בהם אפילו שמץ פסול<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 598 והערה 14, וכן הערה 15 בעמ' 599 {{מקור|(שהעדויות שהביא שם נוגעות לאוקלידס, לעומת קלמן שולמן - ראה להלן)}}.</ref>. | ויש מי שציין שאף שאין הגר"א חתום על דברים אלו, מ"מ יש לזכור שהם נִדפסו כשמונה עשרה שנים קודם פטירת הגר"א, ועצם העובדה שהגר"א, בניו, תלמידיו וצאצאיו, לא ראו בשום מקום למחות על דברים אלו<ref>ובפרט, בכותבם על בקיאותו בכל החכמות, היה ראוי להם למחות בדברים ששמו בפיו.</ref>, ומקצתם אף העתיקום לספריהם<ref>הכוונה לספר 'עליות אליהו' {{מקור|(מאת הגרי"ה לוין ז"ל, הוגהּ ע"י}} [[הרד"ל]] {{מקור|ו}}[[רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלאב]]{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46776&st=&pgnum=34 הערה כד]{{מקור|)}} ,וכן לדברי [[רבי יוסף שאול נתנזון]] זצ"ל, אב"ד לעלוב ומחבר שו"ת שואל ומשיב, בספרו 'דברי שאול' , ולרבי יעקב הלוי ליפשיץ {{מקור|(מגדולי הלוחמים בתנועת ההשכלה ונאמן ביתו של}} [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] {{מקור|זצ"ל,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34801&st=&pgnum=66&hilite= קול דודי, ורשא תרס"א עמ' 66]{{מקור|)}}; ועוד. ור' המצוטט להלן מדברי רבי אבהם שמחה מאמצ'יסלאב זצ"ל.</ref>, מעידה שאין בהם אפילו שמץ פסול<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 598 והערה 14, וכן הערה 15 בעמ' 599 {{מקור|(שהעדויות שהביא שם נוגעות לאוקלידס, לעומת קלמן שולמן - ראה להלן)}}.</ref>. | ||
כמו כן, [[רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלאב]] זצ"ל {{מקור|(בהסכמתו לספר}} '[[מלחמות היהודים]]' {{מקור|בתרגומו של קלמן שולמן,}} [http://www.otzar.org/wotzar/getimg.aspx?100547-3-700-0-3-256 ח"ב וילנה תרכ"ג]{{מקור|)}}, מעיד: | כמו כן, [[רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלאב]] זצ"ל {{מקור|(בהסכמתו לספר}} '[[מלחמות היהודים]]' {{מקור|בתרגומו של קלמן שולמן,}} [http://www.otzar.org/wotzar/getimg.aspx?100547-3-700-0-3-256 ח"ב וילנה תרכ"ג]{{מקור|)}}, מעיד: | ||
: | :{{ציטוטון|כבר מודעת מ[[אנשי אמנה]] יראי ה', שרבנו הגדול קדוש ה' הגאון החסיד, כחד מקמאי דקמאי, מרנא ורבנא אליהו ז"ל {{מקור|[- הגר"א]}} מווילנה הִשתוקק שספרי החכמות הנצרכים להבנת דברי קודשם של רבותינו הקדושים חכמי התלמוד ז"ל וחִדותם, במקומות רבים, יועתקו לשפת קודשנו, והפציר את הרב החכם, היקר והמפורסם, מוהר"ר ברוך שקלאווער ז"ל שיעתיקם ככל אשר תשיג ידו.{{ש}}וכן שמעתי מפורש מפה קדוש, דודי, הגאון החסיד מוהר"ר חיים ז"ל מוולוז'ין, שרבנו ז"ל הנ"ל אמר לבנו, הרב הגדול מוהר"ר אברהם ז"ל, שהוא משתוקק להעתק החכמות מלשונות אחרות ללשון הקודש, ולהעתקת ה[[יוסיפון]], של ידו נוכל לבוא אל מטרת כוונתם של רבותינו ז"ל בתלמוד ובמדרשים, בדברם במקומות רבים בענייני [[ארץ ישראל|ארץ קודשנו]] ו[[בית המקדש|בית מקדשנו]] ותהלוכות שרי קודשנו בימי קדם ההם.}} | ||
גם ביחס לדברים אלו יש מי שהעלה חשש מסויים, שכן המו"ל, – על אף היותו ירא שמים ושומר מצוות, – היה מחבורת המשכילים, אך ציין שדברים אלו הולמים את המקובל וידוע בשם הגר"א בקרב תלמידיו<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ב, עמ' 598-599 הערה 16.</ref>. | גם ביחס לדברים אלו יש מי שהעלה חשש מסויים, שכן המו"ל, – על אף היותו ירא שמים ושומר מצוות, – היה מחבורת המשכילים, אך ציין שדברים אלו הולמים את המקובל וידוע בשם הגר"א בקרב תלמידיו<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ב, עמ' 598-599 הערה 16.</ref>. | ||
גם בספר '[[קול התור]]' {{מקור|(}}[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%94_%D7%91 פרק ה, חלק ב - שער באר שבע]{{מקור|, אות יב)}} הובא בשם הגר"א: | גם בספר '[[קול התור]]' {{מקור|(}}[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%94_%D7%91 פרק ה, חלק ב - שער באר שבע]{{מקור|, אות יב)}} הובא בשם הגר"א: | ||
: | :{{ציטוטון|נודע למשגב, שרבנו… עסק הרבה גם בחקירת סגולות הטבע מחקרי ארץ, לשם השגת חכמת התורה ולשם [[קידוש השם]] בעיני העמים ולשם קירוב ה[[גאולה]]<ref>טעם זה (שידיעת החכמות מקרבת הגאולה), דומה שלא נזכר במקומות נוספים, וראוי להרחבה ולבירור יסודי בעֳמקו.</ref>. עוד מצעירותו הראה נפלאות בכל שבע החכמות והִרבה לבקש.{{ש}}גם ציווה לתלמידיו ללמוד כמה שאפשר בשבע החכמות של מחקרי ארץ גם כדי להרים את חכמת ישראל על-פי חכמת התורה בעיני העמים, על-פי הכתוב 'כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים'. ובזה יהיה עליונות ישראל הרוחנית, ועל-פי הכתוב: 'לתתך עליון על כל הגויים, אשר עשה לתהילה ולשם ולתפארת'...{{ש}}ומפה לאוזן אמר לנו הרבה פעמים: מה עושים תופשׂי התורה שלנו בעד [[קידוש השם]] כמו שעשו הקדמונים מגדולי ישראל, שרבים מהם קידשו שם שמים על ידי ידיעתם המרובה בחקירת מצפוני הטבע מנפלאות הבורא יתברך שמו, אשר גם רבים מחסידי האומות העלו על נס את חכמת ישראל חכמי התורה, אנשי הסנהדרין, תנאים ואמוראים, וכו' ובדורות המאוחרים רבנו הרמב"ם, ובעל התוספות יום טוב ועוד, אשר הִרבו לקדש שם שמים בעיני הגויים על ידי חכמתם במחקרי ארץ.}} | ||
הגר"א תמך בלימוד חלק מהמדעים, בעיקר המדעים הריאליים<ref>ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=219 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' ריז] בכותרת: "הבדל בין מקצועות הומניים לראליים". וראה להלן ביחס לפילוסופיה.</ref>. ישנם הטוענים{{דרוש מקור}} כי הוא ביקש מתלמידיו, שכל אחד יהיה בקיא לפחות בתחום חול אחד. | |||
הגר"א תמך בלימוד חלק מהמדעים, בעיקר המדעים הריאליים | |||
==== הדרכותיו לסדרי לימוד חכמות החול ==== | |||
=== בקיאותו של הגר"א בחכמות ה[[טבע]]<ref>ור' בעלון [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9397 שבת הראי"ה, גיליון 53].</ref> === | === בקיאותו של הגר"א בחכמות ה[[טבע]]<ref>ור' בעלון [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9397 שבת הראי"ה, גיליון 53].</ref> === | ||