15,330
עריכות
(←ספריו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ravharlap.jpg| | [[תמונה:Ravharlap.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב משה חרל"פ]] | ||
'''הרב יעקב משה חרל"פ''' היה [[רב]], [[פוסק]], [[קבלה|מקובל]], הוגה דעות וראש ישיבה ב[[ירושלים]]. מתלמידיו המובהקים והקרובים של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. | '''הרב יעקב משה חרל"פ''' היה [[רב]], [[פוסק]], [[קבלה|מקובל]], הוגה דעות וראש ישיבה ב[[ירושלים]]. מתלמידיו המובהקים והקרובים של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
נולד בכ"ט ב[[שבט]] תרמ"ב בירושלים | נולד בכ"ט ב[[שבט]] תרמ"ב בירושלים ל[[הרב זבולון חרל"פ|רב זבולון]], שהיה [[דיין]] בבית הדין של ה[[מהרי"ל דיסקין]]. | ||
בצעירותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים" ובישיבתה ואצל אביו הרב זבולון | בצעירותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים" ובישיבתה ואצל אביו הרב זבולון. לאחר מכן החל ללמוד אצל המקובל [[רבי יהושע צבי מיכל שפירא]] והפך לאחד מתלמידיו המקורבים ביותר. בהיותו בן שש עשרה התחתן עם בת אחיו של [[הרב דוד פרידמן מקרלין]]. למד מעט גם בישיבת "תורת חיים" שב[[העיר העתיקה|ירושלים העתיקה]]. | ||
===התקשרותו לרב קוק=== | ===התקשרותו לרב קוק=== | ||
בשנת תרס"ד, הגיע ארצה [[הרב קוק]] מליטא, וכיהן כרבן של [[יפו]] והמושבות. באותה שנה, שהה הרב חרל"פ ביפו בחג ה[[שבועות]], על פי צו רופאו לרחוץ בים. הוא התפלל ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] של הרב קוק, וכאשר הרב קוק החל באמירת פיוט ה[[אקדמות]], הרגיש הרב חרל"פ את קדושתו של הרב קוק | בשנת תרס"ד, הגיע ארצה [[הרב קוק]] מליטא, וכיהן כרבן של [[יפו]] והמושבות. באותה שנה, שהה הרב חרל"פ ביפו בחג ה[[שבועות]], על פי צו רופאו לרחוץ בים. הוא התפלל ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] של הרב קוק, וכאשר הרב קוק החל באמירת פיוט ה[[אקדמות]], הרגיש הרב חרל"פ את קדושתו של הרב קוק, ונפשו נקשרה בנפשו, כפי שמתאר זאת הרב חרל"פ: | ||
{{ציטוטון|הימים לפני חג שבועות תרס"ד ירדתי ליפו כמצוות הרופאים עלי, כדי לטבול בים. בשבועות שחל ביום השישי, התפללתי בבית הכנסת "שערי תורה", בן כ"א שנים הייתי אז, והנה שמעתי כיצד הרב אומר "אקדמות" לפני הקהל ברטט ובבכיה, ונזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם... הרגשתי שכולי אחוז שלהבת-יה, כל גשמיותי מתנדפת והולכת ונשמתי שהתקשרה בנשמת הרב מתנשאת ברום עולמות עליונים| אפרים צורף, חיי הרב קוק, ירושלים תש"ז, עמ' 119}} | |||
לאחר התפילה הציג [[הרב צבי פסח פרנק]] את הרב חרל"פ לפני הרב קוק, ושיבחו רבות. הרב קוק הזמין את הרב חרל"פ לביתו, ושוחח איתו שם בענייני הלכה ואגדה. הוא הראה לו אותות אהבה ורעות, והתעניין במחלתו, ומאז לא פסק הקשר ביניהם, עד לפטירתו של הרב קוק. | לאחר התפילה הציג [[הרב צבי פסח פרנק]] את הרב חרל"פ לפני הרב קוק, ושיבחו רבות. הרב קוק הזמין את הרב חרל"פ לביתו, ושוחח איתו שם בענייני הלכה ואגדה. הוא הראה לו אותות אהבה ורעות, והתעניין במחלתו, ומאז לא פסק הקשר ביניהם, עד לפטירתו של הרב קוק. | ||
התקשרותו של הרב חרל"פ, שנחשב לפאר למדני וצדיקי ירושלים, אל הרב קוק, עשתה רושם גדול על תלמידי החכמים בירושלים, ורבים מתוכם התקרבו לרב קוק אף הם גם הם | התקשרותו של הרב חרל"פ, שנחשב לפאר למדני וצדיקי ירושלים, אל הרב קוק, עשתה רושם גדול על תלמידי החכמים בירושלים, ורבים מתוכם התקרבו לרב קוק אף הם גם הם בעקבות התקשרות זו. | ||
===התמנותו כרב=== | ===התמנותו כרב=== | ||
בשנת תרס"ט עם הקמת שכונת "[[שערי חסד]]" בירושלים, התמנה לכהן כרבה, ולאחר הקמת שכונת "רחביה" עבר לכהן גם כרבה. | בשנת תרס"ט עם הקמת שכונת "[[שערי חסד]]" בירושלים, התמנה לכהן כרבה, בהיותו בן 29 שנה בלבד, ולאחר הקמת שכונת "רחביה" עבר לכהן גם כרבה. | ||
בשנת תרע"ד, יצא הרב חרל"פ | בשנת תרע"ד, יצא הרב חרל"פ עם הרב קוק ורבנים נוספים (ביניהם [[הרב יוסף חיים זוננפלד]]) ל[[מסע המושבות]], בו עברו בין המושבות והקבוצות בשומרון ובגליל למען חיזוק הדת והתחברות לעם ישראל, מסע שהשפיע הרבה על הקשרים בין הרבנים לבין חלוצי המושבות. כמו כן יצא עם הרב קוק ו[[הרב שלמה אהרונסון]], רבה של [[תל אביב]] למסע נוסף בשנת תרפ"ג. | ||
===במרכז הרב=== | ===במרכז הרב=== | ||
לאחר שהרב קוק התמנה לרבה של ירושלים וארץ ישראל, הוקמה עלע ידי הרב קוק בעזרת ותלמידיו, ביניהם הרב חרל"פ, [[ישיבת מרכז הרב]], בה שימש כר"מ בכיר. ולאחר פטירת הרב קוק, החליפו בראשות הישיבה. כמו כן שימש כראש ישיבת "בית זבול". | לאחר שהרב קוק התמנה לרבה של ירושלים וארץ ישראל, הוקמה עלע ידי הרב קוק בעזרת ותלמידיו, ביניהם הרב חרל"פ, [[ישיבת מרכז הרב]], בה שימש כר"מ בכיר. ולאחר פטירת הרב קוק, החליפו בראשות הישיבה. כמו כן שימש כראש ישיבת "בית זבול". |
עריכות