6,420
עריכות
פאה נכרית/שיטות הפוסקים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שיטת הרמ"א (מועתק משיטת הרמ"א בעניין פאה נכרית) ותבנית:לא הלכה
(יצירת דף עם התוכן "{{לשכתב|כל הערך=כן|סיבה=הרשימה לא מדוייקת; רבים מרשימת המתירים/האוסרים - דעתם שנויה במחלוק...") |
(שיטת הרמ"א (מועתק משיטת הרמ"א בעניין פאה נכרית) ותבנית:לא הלכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|כל הערך=כן|סיבה=הרשימה לא מדוייקת; רבים מרשימת המתירים/האוסרים - דעתם שנויה במחלוקת; רשימת רבנים איננה מקובלת בוויקישיבה; ועוד כמה סיבות, ראה בהרחבה ב[[שיחה:פאה נכרית|דף השיחה]] של הערך [[פאה נכרית]]}} | {{לשכתב|כל הערך=כן|סיבה=הרשימה לא מדוייקת; רבים מרשימת המתירים/האוסרים - דעתם שנויה במחלוקת; רשימת רבנים איננה מקובלת בוויקישיבה; ועוד כמה סיבות, ראה בהרחבה ב[[שיחה:פאה נכרית|דף השיחה]] של הערך [[פאה נכרית]]}} | ||
{{לא הלכה}} | |||
== שיטות הפוסקים == | |||
=== שיטת הרמ"א === | |||
ה[[רמ"א]] באו"ח סי' עה כתב שמותר לקרוא קריאת שמע מול אשה הלובשת פאה נכרית, והוסיף, אע"פ שדרכה לכסותה. בפירושו "דרכי משה" על הטור שם, הוא ציין ל"דרכי משה" בסי' ש"ג, שם כתב במפורש שמותר לאשה נשואה ללבוש פאה נכרית. | |||
====שיטת היעב"ץ==== | |||
[[היעב"ץ]] בספרו "מור וקציעה"<ref>על השו"ע סי' ע"ה</ref> כתב "שאפשר לומר" שהרמ"א התיר פאה נכרית רק לק"ש ולא ברה"ר, וחלק בזה על ה[[פרישה]] ו[[המג"א]] ורוב האחרונים, שפירשו כוונת [[הרמ"א]] אף ברה"ר. והוסיף וכתב ראיה לכך, תדע דהא לא מייתי לה באה"ע, לא בסי' כ"א ולא בסי' קט"ו. ורק בדרכי משה הביא דין הש"ג שהתיר אף ברה"ר, ולא בשו"ע. | |||
==שיטות החולקים== | |||
כל הגדולים שלפני היעב"ץ (שחי כמאתיים שנה אחר הרמ"א) הבינו שלא כדברי היעב"ץ ופירשו דברי הרמ"א שמתיר אף ברה"ר, וכגון המג"א, המקור חיים, [[עטרת זקנים]], [[באר היטב]]<ref>או"ח סי' ע"ה ואה"ע סי' קט"ו</ref>, [[מחצית השקל]], [[פרי מגדים]], [[הגר"א]] (שהביא ראיה לרמ"א ממתני' דשבת, ולענין שיער באשה ערוה אין שום ראיה משם), כולם הבינו בפשטות ברמ"א אף ברה"ר. גם ב[[שדי חמד]] הביא שה"כפי אהרן" תמה על היעב"ץ וכתב שפירושו ברמ"א דחוק. | |||
==== קושיות והשגות על שיטת היעב"ץ ==== | |||
והובאו כמה וכמה נימוקים בדברי האחרונים לכך שפירוש היעב"ץ הוא דוחק גדול: | |||
א. כמו שהקשה ב"בית אהרן"<ref>קריספין, אה"ע ד' ל"ט</ref>, שהרי בדרכי משה סי' ש"ג ודאי התיר אף לצאת לרה"ר, שהרי איירי שם במה אשה יוצאה. והביא שם בפשיטות את דין הש"ג, וא"כ לא מסתבר שיפסוק כוותיה בדרכי משה, ויחזור בו ברמ"א. ובכלל, הרבה הלכות מביא בדרכי משה ולא בשו"ע, ומעולם לא שמענו שכיון שלא הביא בשו"ע הרי זו ראיה שחזר בו. והטעם שלא הביאו בשו"ע סי' ש"ג, כיון שכבר הביאו בסי' ע"ה בשו"ע ולא הוצרך להביאו שוב בסי' ש"ג, שכלל לא איירי בענין הלכות פאה נכרית, לא לענין ק"ש ולא לענין אחר. אבל כיון שהביאו בסי' ע"ה וסמך ידו על סברת הש"ג, פשוט שכוונתו לכל מילי לפסוק כוותיה. | |||
ב. ועוד, שהרמ"א בעצמו בסי' ע"ה ציין לדבריו בסי' ש"ג, ושם איירי בענין יציאה לרה"ר ללא קשר לדין קריאת שמע. | |||
ג. גם בסוף ההגה בשו"ע כתב הרמ"א את המקור לדבריו, "הגהות אלפסי החדשים", והרי הש"ג כתב להדיא את דבריו לא רק לענין קריאת שמע, ודוחק גדול לומר שכוונתו לפסוק כש"ג רק לענין ק"ש ותו לא. | |||
ד. והרי לשון הרמ"א בסי' ע"ה סעיף ב', "הגה: והוא הדין השערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן, וכל שכן שיער נכרית, אפי' דרכה לכסות". והיינו אחר שכתב שמותר לקרות ק"ש כנגד שיער היוצא מצמתן, שזה מותר אף ברה"ר, כתב "וכל שכן" שיער נכרית, היינו שזה יותר פשוט להיתר משיער היוצא מצמתן, וא"כ כמו ששיער היוצא חוץ לצמתן מותר אף ברה"ר, מותר פאה ברה"ר מכל שכן. | |||
ה. גם מלשונו "אפי' דרכה לכסות", משמע שכ"ש אם אין דרכה לכסות, א"כ להדיא שמותר "לא לכסות" ולא רק לענין ק"ש מותר (וראה להלן את הביאור בדבריו במש"כ "דרכה לכסות"). ולכן המג"א ושו"ע הרב והמשנ"ב נקטו בפירוש להלכה דלא כיעב"ץ, והיה פשוט להם שהרמ"א התיר גם לענין פריעת ראש ולא רק לענין ק"ש. | |||
*ולגבי שאלת היעב"ץ אמאי לא הביאו הרמ"א באה"ע, באמת יש לשאול שאלה זו גם על דין "שיער היוצא חוץ לצמתן" שבזה ודאי התיר הרמ"א אף לצאת לרה"ר, ואמאי לא הביאו הרמ"א באה"ע. והביאור הפשוט בזה, שהרי דין זה של פאה נכרית אינו גמ' או רמב"ם שיש להקשות למה השמיטו, אלא הוא חידוש של הש"ג שהיה בן דורו של הרמ"א, (ואפי' אם הרמ"א לא היה מביאו כלל, עדיין לא היה זה ראיה שלא סבירא ליה כוותיה, שהרי היו הרבה שותי"ם שהרמ"א ראה, ולא הכל הביא בחיבורו), ואין הרמ"א מלקט את כל החידושים שיש בהלכה, ועכ"פ ודאי סגי במה שהביאו כבר באורח חיים. ובוודאי חידוש של בן דורו אין לרמ"א לחזור ולהביאו כמה פעמים שוב ושוב בכל מקום שיש לו שייכות לזה, שאין זה גמ' או ראשונים שכ"כ חשוב לחזור עליהם. | |||
*ואכן הרמ"א העתיק דברי ה"שלטי גיבורים" דוקא על ענין "חוטי שיער"{{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4305&catId=452 ציטוט דברי הרמ"א].}}, ומשמע שפסק כמותו, דמותר לאשה לצאת בפאה נכרית לרשות הרבים, ואע"פ שהוא קישוט ותכשיט, וכמו דמותר לה לצאת בשאר תכשיטים, ודומיא ד"חוטי שיער". ובעקבותיו הלכו גם גדולי מפרשי השו"ע: הלבוש והפרישה בסי' ע"ה, שהביאו דבריו, המג"א שם, שפסק כמותו ודחה בתוקף את דברי האוסר, העט"ז (שכתב "ובדרכי משה סי' ש"ג כתב מורנו הרמ"א בהדיא דמותר לאשה נשואה לגלות פאה נכרית שלה, לא שנא עשויה משערותיה או משיער חברתה"), והפמ"ג שם, שכתב "פאה נכרית אפי' משערותיה התלושים אין הרהור, ויוצאה לרשות הרבים כך אפי' בשבת, ועיין עטרת זקנים (ס"ק ג').. במדינות שיוצאין בפאה נכרית מגולה, יש להם לסמוך על השו"ע", וכן בסי' ש"ג, שכתב "בדרכי משה אות ז' בשם הגהות אלפסי החדשים, מותר לנשואה לצאת בפאה נכרית מגולה לרה"ר בחול, דאין שיער באשה ערוה כי אם אלא המדובקים לבשרה. ואע"ג דעבדה לקישוט שתהא נראית כבעלת שיער". והסיק להתיר מטעם ספיקא דרבנן לקולא במחלוקת האחרונים (וראה ביאור שיטת הפמ"ג באופן נפלא ומקיף, בספר "בירור הלכה" <ref>חלק ו' על או"ח סי' ע"ה</ref> להרה"ג רבי יחיאל אברהם זילבר זצ"ל). | |||
*והגאון בעל "טעם המלך", הובאו דבריו בשו"ת תשובה מאהבה <ref>חלק א' סי' מ"ז. נדפס בשנת תקפ"ו</ref>, כתב: "מי יכול לדון את מי שהתקיף ממנו בעל מגן אברהם ז"ל ודעימיה. וגם רבינו מורנו הרמ"א פה בסי' ע"ה, ויותר מזה בדרכי משה סי' ש"ג, כתב בפירוש שמותר לצאת אשה בשערות גלויות בין אם שערות עצמה בין של חברתה. וגם הגאון בעל הלבושים פה בסי' ע"ה מסכים עם הרמ"א שמותר לצאת לאשה בשערות גלויות פאה נכרית אלא שמחלק בין שערות עצמה אחר שנתלשו לשערות חברתה. וא"כ לפ"ז יש לסמוך עליהם כעל יתד התקוע, כי מבארם אנו שואבים ומפיהם אנו חיים ועיני כל העדה עליהם, והם המה עמודי הוראה". | |||
*וכל המפרשים החונים על השו"ע שם, שדנו בהיתר גילוי שערות חוץ לצמתן ברה"ר, ודנו בהיתר יציאה בפאה נכרית לרה"ר, והבינו מהרמ"א בפשטות שכל מה שהתיר לקרוא כנגדו, הרי זה גם מותר ברה"ר. וחלק מהפוסקים כתבו להתיר פאה רק ע"פ דברי הרמ"א בסי' ע"ה, וכן כתב הפמ"ג, מרכבת המשנה, שולחן שלמה, הגר"א, מאורי אור, בעל טעם המלך, פני יצחק, משנה ברורה, אפיקי מגינים, ועוד. שלא הזכירו כלל את דבריו בסי' ש"ג. | |||
*וזה לשון הגאון רבי [[יצחק אבולעפיא]] זצ"ל, בשו"ת "פני יצחק" (חלק ו' אה"ע סי' ו'), שמוכח מדבריו שלא ראה את הרמ"א בסי' ש"ג (כמו שנעלמו ממנו דברי האחרונים המיישבים את דברי שלטי הגיבורים), והתיר פאה רק על סמך דברי הרמ"א בסי' ע"ה: | |||
"נתתי לבי למען דעת איך ינהגו פה עירנו יע"א [דמשק שבסוריה] כל הני נשי דידן ללבוש פאה נכרית הנקראת "פרוקא" לכסות שיער ראשן בפאה נכרית, ולצאת בהם לחצר שלהם ומחצר לחצר אחרת דרך רשות הרבים בלי כיסוי מטפחת על ראשיהן כלל... דמנהג דנדון דידן הוא קדמון מזה שנים רבות, יותר מארבע מאות שנה, והיו כמה רבנים מארי דאתרין ז"ל והיו רואים שכן נהגו ולא מיחו בידן כלל, וליכא למימר שגם המה בחכמתם טעו. וכסבורין היו דהוא מותר גמור, ולזה שתקו ולא מיחו, דחלילה לן לתלות בוקי סריקי בהו שטעו בדין ח"ו. וא"כ לא הוי מנהג בטעות כלל. | |||
[כאן נכנס להאריך בענינים שונים, ומסיק] איך שיהיה הדרן לנדון דידן, כיון דאיכא סברא זו דהרב שלטי הגיבורים, ודאי יש ללמד זכות גם כן בנדון דידן להני נשי דנהגו לצאת בפאה נכרית, אפי' שיוצאים בה גם לרשות הרבים. דהגם דהבאים אחר שלטי הגיבורים [ב"ש ויעב"ץ] דחו דבריו וכו', מכל מקום הני נשי יש להם על מה שיסמוכו, דלא מפני שדחו הפוסקים סברתו נאמר דהרי הוא כמי שאינו וראוי לנו לבטל מנהגם, דעכ"פ מידי סברתו לא יצאנו, ואפשר וקרוב לוודאי דאם היה בחיים עודנה היה מתרץ בשופי כל מה שהקשו מהרי"ק ובאר שבע ושאר הפוסקים ז"ל... | |||
ורואה אנכי דלא הרב [[שלטי הגיבורים]] לחודיה קאי בסברא זו להתיר פאה נכרית, אלא גם הגאון מור"ם ז"ל [הרמ"א] באורח חיים סי' ע"ה קאי כוותיה, דעל מש"כ מרן ז"ל שם דהבתולות שדרכן לילך פרועות ראש מותר לקרות ק"ש כנגדן, סיים עלה מור"ם ז"ל: והוא הדין השערות של נשים שרגילין לצאת חוץ לצמתן, וכ"ש שיער נכרית אפי' דרכה לכסות. עכ"ל. ועיין עוד שם בבאר היטב ס"ק ח' משם עטרת זקנים מש"כ עוד בזה. הרי דגם מור"ם והעט"ז פשיטא להו דשרי ללבוש פאה נכרית, דאם כן היה להם לומר דמיהו איסורא איכא. גם הרב [[באר היטב]] באה"ע סי' קט"ו ס"ק י' הביא דברי שלטי הגיבורים בסתם בלי שום חולק יעויין שם". | |||
*גם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל, בשו"ת "אור לציון" <ref>חלק א' סי' י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז</ref>, פסק להתיר פאה נכרית ע"פ דברי הרמ"א באו"ח סי' ע"ה, וזה לשונו: "מרן בשו"ע (סי' ע"ה סעיף ב') כתב וזה לשונו, "שיער של אשה שדרכה לכסותו אסור לקרות (קריאת שמע) כנגדו, אבל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש מותר". וכתב ע"ז הרמ"א בהג"ה שם, "וכל שכן שיער נכרית (דמותר) אפי' דרכה לכסות. הגהות אלפסי החדשים". ע"כ. וכ"כ גם בדרכי משה... ומקורו מדברי שלטי הגבורים... ומשמע מדברי הרמ"א שמתיר לצאת בפאה נכרית אפי' לרשות הרבים במקום שרגילות בכך, וכ"כ הפרי מגדים (אשל אברהם אות ה') בדעת המגן אברהם (שם ס"ק ה), שביאר דברי הרמ"א הנ"ל... והנה הגאון באר שבע (סי' י"ח) האריך לדחות דברי הש"ג מההלכה... ונראה לענ"ד ליישב בס"ד דברי הרמ"א... דהוא ז"ל לומד מדברי שלטי הגבורים דיוצאת לרשות הרבים בפאה נכרית לא חשיב פרועת ראש מהתורה, אבל לענין דת יהודית לא למד ממנו, אלא סמך על שיטתו ושיטת הרמב"ם ומרן בזה, שהדבר תלוי במנהג המקומות, וא"כ כיון שנהגו לילך כך גם ברשות הרבים, שוב לית בה אפי' דת יהודית". | |||
== רשימת אוסרים/מתירים == | |||
===המתירים=== | ===המתירים=== | ||
להלן רשימה של רבים מהפוסקים שהתירו את הפאה הנכרית, '''חלק מהם רק הזכירו את דברי המתירים מבלי לחלוק עליהם ולטענת המתירים יש לצרפם לרשימה זו''': | להלן רשימה של רבים מהפוסקים שהתירו את הפאה הנכרית, '''חלק מהם רק הזכירו את דברי המתירים מבלי לחלוק עליהם ולטענת המתירים יש לצרפם לרשימה זו''': | ||