פאה נכרית/שיטות הפוסקים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פאה נכרית/שיטות הפוסקים (עריכה)

גרסה מ־13:13, 31 ביולי 2012

נוספו 26 בתים ,  31 ביולי 2012
מ
←‏רשימת אוסרים/מתירים
שורה 111: שורה 111:
@ רבי חיים זלמן צבי שרל זצ"ל, אב"ד אייזפוטע, בספרו "דברי חיים" (חלק א' על מסכת עבודה זרה, ענין מראית העין [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=6824&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea אות ב']. נדפס בשנת תרצ"ו).
@ רבי חיים זלמן צבי שרל זצ"ל, אב"ד אייזפוטע, בספרו "דברי חיים" (חלק א' על מסכת עבודה זרה, ענין מראית העין [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=6824&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea אות ב']. נדפס בשנת תרצ"ו).
@ רבי יצחק מאיר פצינר זצ"ל, רבה של פתח תקוה וחתנו של הגרא"ז מלצר זצ"ל, בספרו "פרשת המלך" (על הרמב"ם הלכות אישות, פרק י"ג הלכה י"א בהערה. נדפס בשנת תרח"צ).
@ רבי יצחק מאיר פצינר זצ"ל, רבה של פתח תקוה וחתנו של הגרא"ז מלצר זצ"ל, בספרו "פרשת המלך" (על הרמב"ם הלכות אישות, פרק י"ג הלכה י"א בהערה. נדפס בשנת תרח"צ).
===פוסקים שנקטו דעה אמצעית או שנחלקו בדעתם===
* הגאון [[רבי אליהו מווילנא]], '''הגר"א''', בשנות אליהו על שבת פ"ו מ"ה פירש שהפאה נכרית מכוסה בכיסוי, וכתב רבי נפתלי הירץ הלוי זצ"ל שכוונתו לאסור פאה נכרית, אבל יש הסוברים בדעתו להתיר, וכ"מ בהגהותיו על השו"ע {{מקור|ביאור הגר"א או"ח עה ב$ביאור הגר"א על השו"ע או"ח סי' עה סעיף ב; נדפס בשנת תקס"ג|כן}}.
* רבי מיכאל זאב זאבאצקי זצ"ל, אב"ד דק"ק פראשאוויץ, בספרו "מתנה טובה" ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20694&hilite=426df7ea-30a1-45dc-9d8a-a322d8916c91&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=86 שבת ס"ד ע"ב]. נדפס בשנת תרס"ח). {{מקור|מכריע כדעת הש"ג ודוחה דעת היעב"ץ אך סובר שגם המתירים לא התירו אלא מעל השבכה}}.
* רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל (ה"חפץ חיים"), ראש ישיבת ראדין, הפוסק העיקרי של יהדות אשכנז, בספרו "משנה ברורה" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק ט"ו. נדפס בשנת תרס"ז). {{מקור|מכריע שבמקומות שנהגו יש לסמוך על המתירים ובמקומות שאוסרים אין להתיר להם}}{{הערה|1=וכ"כ [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50532&hilite=6780d90f-20ab-4d91-8a2f-281f5a92520d&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=173 בבירור הלכה סי' ע"ה] שהמ"ב לא הכריע}}.
* רבי אברהם צבי קליין זצ"ל, אב"ד סילאש, בשו"ת "בארות אברהם" (חלק ב' סי' י'. נכתב בשנת תרצ"ב). {{מקור|מביא את שני הדיעות וכותב שממילא המקיל יש לו על מה לסמוך, ובדורינו שיש חשש שילכו בשערות שלהן ודאי מותר}}
* רבי מאיר הלוי זצ"ל, בספרו "שמן המאור" (על המג"א או"ח סי' ע"ה. נדפס בשנת תרס"ה). {{מקור|מסתימת דבריו הסיקו המתירים כדבריהם}}
* רבי אליהו מרדכי הלוי וואלקובסקי זצ"ל, בספרו "שולחן הטהור" על מסכת ברכות (דף כ"ד ע"א, מערכת השולחן [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=41090&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea ס"ק כ"ב]. נדפס בשנת תרע"א). {{מקור|מסתימת דבריו שפירש דברי הרמ"א "שער נכרית" היינו פאה נכרית הסיקו המתירים להתיר}}.
* תשובה מאהבה (ח"א סימן מח), סובר שהרמ"א ואחריו המגן אברהם והפמ"ג מתירים רק בפאה נכרית שניכר שאינה הולכת כפרועת ראש{{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4212&catId=449 ציטוט דברי התשובה מאהבה].}}
* רבי דוד לייב זילברשטיין בעל שבילי דוד  או"ח סי' ב' סק"ב. {{מקור|אוסר ללכת רק במקומות שלא נהגו מטעם "דלא מדרכי הצניעות הוא"}}
* רבי גרשון ליטש ראזנבוים בספרו משיב דברים  ח"ב סי' קכ"ז. {{מקור|כותב שההיתר ללכת בפאה נכרית הוא רק כאשר רוב הפאה מכוסה ורק יוצאות קצת שערות מהפאה}}.
* רבי משה יהודה לייב דיסקין אב"ד בריסק ומרא דארעא דישראל, בשו"ת מהרי"ל דיסקין  בקונ"א סי' ר"ג {{מקור|מקשה על השלטי הגבורים דראייתו אינו מוכרח, ומסיק כי  אם אינו ניכר לכל שהוא שער נכרית ודאי אסור משום מראית עין}}.
* רבי רפאל זילבער, אב"ד פריימאן, בספרו "מרפא לנפש" (חלק ב' סי' כ"ח. נדפס בשנת תש"י) {{מקור|מביא את דברי הפמ"ג שהמקל יש לו על מי לסמוך, אבל כותב שבאופן שאין היכר כלל אם הוא פאה נכרית או לא, ודאי יש איסור מראית עין}}.
* רבי יעקב בן הגאון רבי דוד פארדו בספרו אפי זוטרי על שו"ע  אה"ע סי' כ"א {{מקור|משמע שבעיקר אוסר מפני מראית עין ומתיר אם יש מטפחת על הפיאה}}.


===האוסרים===
===האוסרים===
שורה 184: שורה 170:
@ רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל בשו"ת הסבא קדישא (ח"א סימן א).
@ רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל בשו"ת הסבא קדישא (ח"א סימן א).
@ האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר זצ"ל בדברי יואל פרשת בראשית עמ' לב.
@ האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר זצ"ל בדברי יואל פרשת בראשית עמ' לב.
===פוסקים שנקטו דעה אמצעית או שנחלקו בדעתם===
* הגאון [[רבי אליהו מווילנא]], '''הגר"א''', בשנות אליהו על שבת פ"ו מ"ה פירש שהפאה נכרית מכוסה בכיסוי, וכתב רבי נפתלי הירץ הלוי זצ"ל שכוונתו לאסור פאה נכרית, אבל יש הסוברים בדעתו להתיר, וכ"מ בהגהותיו על השו"ע {{מקור|ביאור הגר"א או"ח עה ב$ביאור הגר"א על השו"ע או"ח סי' עה סעיף ב; נדפס בשנת תקס"ג|כן}}.
* רבי מיכאל זאב זאבאצקי זצ"ל, אב"ד דק"ק פראשאוויץ, בספרו "מתנה טובה" ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20694&hilite=426df7ea-30a1-45dc-9d8a-a322d8916c91&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=86 שבת ס"ד ע"ב]. נדפס בשנת תרס"ח). {{מקור|מכריע כדעת הש"ג ודוחה דעת היעב"ץ אך סובר שגם המתירים לא התירו אלא מעל השבכה}}.
* רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל (ה"חפץ חיים"), ראש ישיבת ראדין, הפוסק העיקרי של יהדות אשכנז, בספרו "משנה ברורה" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק ט"ו. נדפס בשנת תרס"ז). {{מקור|מכריע שבמקומות שנהגו יש לסמוך על המתירים ובמקומות שאוסרים אין להתיר להם}}{{הערה|1=וכ"כ [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50532&hilite=6780d90f-20ab-4d91-8a2f-281f5a92520d&st=%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&pgnum=173 בבירור הלכה סי' ע"ה] שהמ"ב לא הכריע}}.
* רבי אברהם צבי קליין זצ"ל, אב"ד סילאש, בשו"ת "בארות אברהם" (חלק ב' סי' י'. נכתב בשנת תרצ"ב). {{מקור|מביא את שני הדיעות וכותב שממילא המקיל יש לו על מה לסמוך, ובדורינו שיש חשש שילכו בשערות שלהן ודאי מותר}}
* רבי מאיר הלוי זצ"ל, בספרו "שמן המאור" (על המג"א או"ח סי' ע"ה. נדפס בשנת תרס"ה). {{מקור|מסתימת דבריו הסיקו המתירים כדבריהם}}
* רבי אליהו מרדכי הלוי וואלקובסקי זצ"ל, בספרו "שולחן הטהור" על מסכת ברכות (דף כ"ד ע"א, מערכת השולחן [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=41090&st=%u05e0%u05db%u05e8%u05d9%u05ea ס"ק כ"ב]. נדפס בשנת תרע"א). {{מקור|מסתימת דבריו שפירש דברי הרמ"א "שער נכרית" היינו פאה נכרית הסיקו המתירים להתיר}}.
* תשובה מאהבה (ח"א סימן מח), סובר שהרמ"א ואחריו המגן אברהם והפמ"ג מתירים רק בפאה נכרית שניכר שאינה הולכת כפרועת ראש{{הערה|1=[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4212&catId=449 ציטוט דברי התשובה מאהבה].}}
* רבי דוד לייב זילברשטיין בעל שבילי דוד  או"ח סי' ב' סק"ב. {{מקור|אוסר ללכת רק במקומות שלא נהגו מטעם "דלא מדרכי הצניעות הוא"}}
* רבי גרשון ליטש ראזנבוים בספרו משיב דברים  ח"ב סי' קכ"ז. {{מקור|כותב שההיתר ללכת בפאה נכרית הוא רק כאשר רוב הפאה מכוסה ורק יוצאות קצת שערות מהפאה}}.
* רבי משה יהודה לייב דיסקין, רב ואב"ד בריסק וגאב"ד העדה החרדית בירושלים, בשו"ת מהרי"ל דיסקין  בקונ"א סי' ר"ג {{מקור|מקשה על השלטי הגבורים דראייתו אינו מוכרח, ומסיק כי  אם אינו ניכר לכל שהוא שער נכרית ודאי אסור משום מראית עין}}.
* רבי רפאל זילבער, אב"ד פריימאן, בספרו "מרפא לנפש" (חלק ב' סי' כ"ח. נדפס בשנת תש"י) {{מקור|מביא את דברי הפמ"ג שהמקל יש לו על מי לסמוך, אבל כותב שבאופן שאין היכר כלל אם הוא פאה נכרית או לא, ודאי יש איסור מראית עין}}.
* רבי יעקב בן הגאון רבי דוד פארדו בספרו אפי זוטרי על שו"ע  אה"ע סי' כ"א {{מקור|משמע שבעיקר אוסר מפני מראית עין ומתיר אם יש מטפחת על הפיאה}}.


=== האוסרים משום מראית עין ===
=== האוסרים משום מראית עין ===
למאי נ"מ?
6,420

עריכות

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/61907"

תפריט ניווט