הרב צבי ישראל טאו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חייו
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←מספריו) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד באוסטריה בשנת תרצ"ז. בזמן [[השואה]] התחבא עם משפחתו בהולנד. לאחר השואה, עלה ל[[ארץ ישראל]]. | נולד באוסטריה בשנת תרצ"ז. בזמן [[השואה]] התחבא עם משפחתו בהולנד. לאחר השואה, עלה ל[[ארץ ישראל]]. | ||
בארץ החל ללמוד ב[[ישיבת הדרום]] (רבו היה [[הרב יהודה עמיטל]]).לאחר מכן עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]] שם למד אצל [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], והתקרב אליו מאד, עד שהרצי"ה העריכו מאד ואמר עליו<ref>ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת נשא]], י"ח סיון תשל"ד.</ref>: "ברוך ה' שיש לנו את הרב צבי טאו, גאון וצדיק, ובעל שכר רחב וישר, ומסור לישיבה, ומסור לקונטרה, ואל הכל" {{מקור|(מתוך התורה הגואלת ח"ב עמ' קסו)}}. הוא | בארץ החל ללמוד ב[[ישיבת הדרום]] (רבו היה [[הרב יהודה עמיטל]]).לאחר מכן עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]] שם למד אצל [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], והתקרב אליו מאד, עד שהרצי"ה העריכו מאד ואמר עליו<ref>ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת נשא]], י"ח סיון תשל"ד.</ref>: "ברוך ה' שיש לנו את הרב צבי טאו, גאון וצדיק, ובעל שכר רחב וישר, ומסור לישיבה, ומסור לקונטרה, ואל הכל" {{מקור|(מתוך התורה הגואלת ח"ב עמ' קסו)}}. הוא התפרסם כמעמיק בענייני אמונה, ובייחוד בתורת [[הרב קוק]], והחל להעביר שיעורים בישיבה. | ||
הרב | לפי בקשת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] התמנה לראש הישיבה לצידו של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. במסגרת תפקידו קיבל תלמידים, חתם על מסמכים והעביר שיעורים בגמרא ואמונה. | ||
בעקבות ארוע ברמת הגולן החליט הרב טאו שאינו ראוי לעמוד בראש הישיבה ופרש. [[הרב צבי יהודה קוק]] התנגד לפרישה ושלח אליו תלמידים יום יום עם שאלות. הרב טאו מצידו שלח אותם לרבותיהם בישיבה. | |||
לאחר | לאחר כשנה החליט [[הרב צבי יהודה קוק]] שאי אפשר להמשיך כך כשראש הישיבה היחיד חולה בביתו, ומינה את [[הרב אברהם שפירא]] לראש ישיבה יחד איתו. | ||
לאחר כחצי שנה הסכים הרב טאו לחזור לראשות הישיבה, ורק ביקש מ[[הרב צבי יהודה קוק]] שהחזרה תהיה בהדרגה. עוד לפני סוף החזרה נפטר [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. | |||
בשנת תשנ"ז, עקב מחלוקת חריפה עם ראשי הישיבה, פרש הרב טאו עם רבנים המקורבים אליו (הרבנים [[הרב מרדכי שטרנרג|מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג|עמיאל שטרנברג]], [[הרב יהושע צוקרמן|יהושע צוקרמן]], [[הרב עודד וונלסקי|עודד וולנסקי]] | [[הרב אברהם שפירא]] כינס את חברי העמותה באופו מידי, ולא קרא לרב טאו למרות שהיה אחד מהם. בכינוס הוא והרב ישראלי הודיעו ש[[הרב אברהם שפירא]] הוא ראש הישיבה. באותו זמן [[הרב שאול ישראלי]] לא היה אופציה. | ||
הרב טאו עוד ניסה להיות ראש הישיבה, כפי רצונו של [[הרב צבי יהודה קוק]], ונסוג באמצע בעקבות דבריו של [[הרב עודד וולנסקי]] שצריך להיזהר מחילול השם. | |||
בשנת תשנ"ז, עקב מחלוקת חריפה עם ראשי הישיבה, פרש הרב טאו עם רבנים המקורבים אליו (הרבנים [[הרב מרדכי שטרנרג|מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג|עמיאל שטרנברג]], [[הרב יהושע צוקרמן|יהושע צוקרמן]], [[הרב עודד וונלסקי|עודד וולנסקי]], [[הרב יעקב לבנון]], [[הרב אריאל אדרי]]) מ[[[מרכז הרב]] והקים את [[ישיבת הר המור]]. | |||
לאחר הפרישה רבני [[הר המור]] הוציאו חוברת עם שיעורים שנתנו ב[[ישיבת מרכז הרב]] לפני הפילוג, בה הם מסבירים על חשיבות תורה בטהרה, ללא מכון לרבנים ואקדמיזציה תורנית. רצון להקמת מכון שכזה שיהיה חלק ממוסדות הישיבה, והאברכים ילמדו בו - היה העילה לפרישה. | |||
עד היום אומר הרב טאו שמי שלומד במכון הוראה לא יכנס לשיעורי כי כפירה ואמונה לא הולכים ביחד. | |||
מאז ועד היום משמש הרב טאו כנשיא ישיבת הר המור, והישיבות שהוקמו ע"י תלמידיו (המכונות "ישיבות הקו") בהן [[ישיבת שבי חברון]], [[ישיבת איילת השחר]], [[ישיבת מדברה כעדן]] ועוד. | מאז ועד היום משמש הרב טאו כנשיא ישיבת הר המור, והישיבות שהוקמו ע"י תלמידיו (המכונות "ישיבות הקו") בהן [[ישיבת שבי חברון]], [[ישיבת איילת השחר]], [[ישיבת מדברה כעדן]] ועוד. | ||
בי' ב[[ניסן]] תשס"ה נפטרה רעייתו חנה, שהיתה אשת חינוך ותלמידת חכם ידועה. בשנת תשס"ח התחתן בשנית עם בתיה כהן מהרובע היהודי בירושלים. עד לנישואיו השניים התגורר בשכונת [[קרית משה]] בירושלים, ולאחריהם עבר | בי' ב[[ניסן]] תשס"ה נפטרה רעייתו חנה, שהיתה אשת חינוך ותלמידת חכם ידועה. בשנת תשס"ח התחתן בשנית עם בתיה כהן מהרובע היהודי בירושלים. עד לנישואיו השניים התגורר בשכונת [[קרית משה]] בירושלים, ולאחריהם עבר להתגורר ברובע היהודי. | ||
== ממשנתו == | == ממשנתו == | ||