עביד איניש דינא לנפשיה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:


==פרטי הדין==
==פרטי הדין==
'''בדינו''' חקרו האם יש לו כח רק לכוף את הדין, או גם לפסוק את הדין. ונפק"מ כשטעה בשיקול הדעת - אם יש לו גם כח לפסוק, כבית דין - יועיל אפילו אם טעה {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא טו-ב אות ב)}}.
'''בדינו''' חקרו האם יש לו כח רק לכוף את הדין, או גם לפסוק את הדין. ונפק"מ כש[[טעה בשיקול הדעת]] - אם יש לו גם כח לפסוק, כ[[בית דין]] - יועיל אפילו אם טעה {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא טו-ב אות ב)}}.


'''בהלכה שאינה פסוקה''', כגון דין שנאמר בו "דעביד כמר עבד ודעביד כמר עבד", "הלכה ואין מורים כן", "שודא דדייני", או "כל דאלים גבר" - הסתפק הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא קמא טו-ב אות ה)}} האם יכול לעשות דין לעצמו .
'''בהלכה שאינה פסוקה''', כגון דין שנאמר בו "[[דעביד כמר עבד ודעביד כמר עבד]]", "[[הלכה ואין מורים כן]]", "[[שודא דדייני]]", או "[[כל דאלים גבר]]" - הסתפק הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא קמא טו-ב אות ה)}} האם יכול לעשות דין לעצמו.


'''איכא פסידא''' - להלכה שגם בליכא פסידא עביד דינא לנפשיה, חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא קמא טו-ב אות ג)}} האם איכא פסידא וליכא פסידא שווים לגמרי, או שעדיין איכא פסידא עדיף.
'''איכא פסידא''' - להלכה שגם בליכא פסידא עביד דינא לנפשיה, חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא קמא טו-ב אות ג)}} האם איכא פסידא וליכא פסידא שווים לגמרי, או שעדיין איכא פסידא עדיף.


'''בחפץ שאינו מבורר''', כגון שחייב לו ממון וגבה ממנו חפץ - נחלקו הפוסקים האם עביד דינא לנפשיה {{מקור|(רמ"א חו"מ ד)}}.
'''בחפץ שאינו מבורר''', כגון שחייב לו ממון וגבה ממנו חפץ - נחלקו הפוסקים האם עביד דינא לנפשיה {{מקור|([[מרדכי]] בב"ק שם סי' ל בשם רבנו מאיר, נפסק ב[[רבי משה איסרליש|רמ"א]] חו"מ ד בשם "יש אומרים")}}.


'''לקחת חפץ שלו מחבירו''' בלי להכות ולחבול בחבירו - לדעת המהרי"ק {{מקור|(שורש קסא)}} בזה לכו"ע מותר , ולדעת החזון איש {{מקור|(אה"ע כז-ח}} גם בזה נחלקו האמוראים האם עביד איניש דינא לנפשיה . {{מקור|(והוסיף החזו"א שאפשר שמקור האוסרים הוא מהדרשה "המשפטים אשר תשים לפניהם" - ולא לפני הדיוטות)}}.
'''לקחת חפץ שלו מחבירו''' בלי להכות ולחבול בחבירו - לדעת המהרי"ק {{מקור|(שורש קסא)}} בזה לכו"ע מותר , ולדעת החזון איש {{מקור|(אה"ע כז-ח}} גם בזה נחלקו האמוראים האם עביד איניש דינא לנפשיה . {{מקור|(והוסיף החזו"א שאפשר שמקור האוסרים הוא מהדרשה "המשפטים אשר תשים לפניהם" - ולא לפני הדיוטות)}}.


'''כשאין לו ראיות שיכול להוציא את הממון מחבירו בדין''' לכו"ע לא עביד דינא לנפשיה {{מקור|(רא"ש בבא קמא כז: (פרק ג סימן ג), נימוקי יוסף שם (יב: בדפיו באמצע העמוד))}}.
'''כשאין לו ראיות שיכול להוציא את הממון מחבירו בדין''' לכו"ע לא עביד דינא לנפשיה {{מקור|(רא"ש בבא קמא כז: (פרק ג סימן ג), נימוקי יוסף שם (יב: בדפיו באמצע העמוד), [[שולחן ערוך|שו"ע]] חו"מ ד)}}.


בדינים שונים ==בדינים שונים==
בדינים שונים ==בדינים שונים==
משתמש אלמוני

תפריט ניווט