מבוקר
585
עריכות
השקפה שכלית והשקפה רוחנית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 100: | שורה 100: | ||
כמו כן נחלקו לגבי כללי הדקדוק בעברית, האם הם ממסורת, או רק מעיון, כמו בשאר השפות (שתי הדעות הובאו בשפת אמת עמוד 28). | כמו כן נחלקו לגבי כללי הדקדוק בעברית, האם הם ממסורת, או רק מעיון, כמו בשאר השפות (שתי הדעות הובאו בשפת אמת עמוד 28). | ||
==חז"ל== | |||
ערך מורחב - [[סמכות חז"ל בפסיקת ההלכה]] | |||
כידוע בהלכה לא ניתן לחלוק על פסקים של הדורות הקודמים, למשל: אמוראים לא יכולים לחלוק על תנאים. | |||
* '''ההשקפה הרוחנית''' מדגישה את גדלותם וקדושתם של הדורות הראשונים, שהם כמלאכים (שבת קיב.), ו"אין הקב"ה מביא תקלה על ידם" (גיטין ז.), ומחמת גדלותם וקדושתם לא שייך לחלוק עליהם. | |||
* '''ההשקפה השכלית''' סוברת שהדור הקודם לא תמיד חכם יותר בהכרח מהדור הבא, ואדרבה, יש התקדמות בשיטת הלימוד, למשל שיטת הלימוד הלמדנית עמוקה יותר מהשיטות שקדמו לה (עיון בלומדות בסוף ההקדמה), וכן מפורש בגמרא שלימודו של רבי עקיבא היה עמוק משל משה רבנו (מנחות כט:), ואחרוני האמוראים היו גדולים בלימוד מראשוני האמוראים (ברכות כ.). | |||
אלא מה שא"א לחלוק על הדורות הקודמים הוא רק משום שעם ישראל פסק כדור הקודם. לכן בעניינים שאינם הלכתיים, כגון פירוש פסוקים, עניינים היסטוריים וענייני מדע באמת אפשר לחלוק על חז"ל. והתוס' יו"ט (נזיר ה-ה) כתב שאפשר אפילו לחלוק על חז"ל בפירוש המשנה, אם אין מכך נפק"מ להלכה. | |||
(אע"פ שברור שאין אנו יכולים להבין את מדרגתם של האמוראים וכו', ובוודאי לא את אבותינו שבתנ"ך, אעפ"כ גם הגמרא מזכירה אמוראים שכמעט ונכשלו באיסורים חמורים, כגון בקידושין פא, וכן אפילו לגבי אבותינו שבתנ"ך, הרי הוזכרו חטאים אפילו של משה רבנו. והרוצה להיתלות באגדתא "כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה" (שבת נו:), נגד הפסוקים המפורשים באריכות בתנ"ך (מלכים א' י"א), יהיה עליו ליישב גם אגדתא אחרת - שחז"ל ביקשו למנות את שלמה בין המלכים שאין להם חלק לעוה"ב, עד שיצאה נגדם בת קול (סנהדרין קד:)). | |||
==פסיקת הלכה== | |||
* ע"פ '''ההשקפה הרוחנית''' ההלכה היא אמת מוחלטת, ולא שייך בה טעות או שיקולים חיצוניים. דוגמא לכך היא הגמרא שאפילו על מחלוקות נאמר "אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג:, ויש מפרשים שיש לכך טעם נסתר), ולכן האחרונים נמנעים מלפרש מחלוקות כמחלוקות במציאות (שהרי במחלוקת מציאותית אחד מהצדדים בוודאי טועה), אלא כמחלוקות בהגדרה. ע"פ זה כל פירוש שהגמרא מפרשת בפסוקים - ברור שאליו באמת התכוונה התורה מלכתחילה. | |||
* אמנם ע"פ '''ההשקפה השכלית''' אין בזה אמת מוחלטת, וכפי שבמחלוקות אחד מהצדדים טועה, והרי מצאנו גמרות שאמוראים טעו ונדחו (ואפילו בלשון חריפה "בדותא היא"), או אמורא שהיה שוכח תלמודו וטועה (ביצה כו:, וניתן להזכיר כאן חכמי ישראל בדורות שונים שפרסמו בפירוש תאריך שבו תבוא הגאולה, ולבסוף לא קרה כך), וכן מצאנו בגמרא גם מחלוקות במציאות (הירושלמי פסחים פ"ב ה"ד דן במחלוקת אלו מינים מחמיצים, ומבאר בפירוש שזו מחלוקת במציאות. וכן יש עוד ראיות למחלוקות במציאות, כמבואר באריכות במאמר "מחלוקות במציאות"). ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים" פירושו שלכל אחד מהצדדים יש סברא. ואנו פוסקים ע"פ ההלכה לא משום שהיא האמת המוחלטת וברור שלפירוש זה בפסוקים, למשל, התכוונה באמת התורה מלכתחילה, אלא משום שהקב"ה נתן את התורה לישראל על דעת שיפסקו ע"פ הנראה להם מסברתם (וכמדרש הידוע "נצחוני בני", וכן "לא בשמיים היא" (ב"מ נט:)). | |||
וכן דנו לגבי מחלוקות בהלכה שנראה ברור שהם נובעות משיקולים חיצוניים, שיש מי שכתב שהפסיקה הושפעה מהם, למשל: בעדות אשכנז תיקנו שלא לישא שתי נשים, משום שבאותם המקומות נהגו כך גם הנוצרים, ובעדות המזרח התירו לישא שתי נשים, מפני שכך נהגו שם גם המוסלמים (שאילת יעב"ץ ח"ב טו). וכן פוסקי ספרד החמירו במסירת הנפש על שאר המצוות כי במקומם לא היו מסעי צלב, ופוסקי צרפת הקילו כי במקומם היו מסעי צלב. בדומה לזה יש שציינו שהעיסוק הרב בחכמת הקבלה לפני כחמש מאות שנה, חל באותה תקופה שבה - להבדיל - גם המוסלמים החלו לעסוק בנסתרות. | |||
אך לדרך הרוחנית ברור שחז"ל לא הושפעו מסיבות חיצוניות, וכל פסיקה היא ע"פ האמת המוחלטת. ויש שיישבו זאת שהקב"ה רצה שהפוסק יפסוק באופן מסוים, ולכן שלח אותו למקום ולסיבות מסוימות שיגרמו לו לפסוק כך (דן בכל זה בספר את אשר ישנו ואשר איננו עמוד 440). | |||
==מושגים ורעיונות מהגויים== | |||
* ע"פ '''ההשקפה הרוחנית''', כיוון שדברי חז"ל נובעים מהתורה ומרוח הקודש, ברור שלא שייך שחכמי ישראל ילמדו תורה ואמונה מהגויים, שבדבריהם בוודאי אין קדושה. וכן כתב המדרש "אם יאמר לך אדם יש חכמה בגויים תאמין, יש תורה בגויים אל תאמין" (איכה רבתי ב-יג). וכן רבי קלונימוס בן קלונימוס התנגד להעתקת אגדות מהגויים (אוצר ישראל ערך אגדות חול). ע"פ זה גם התנגד ריה"ל להכנסת יסודות אריסטו לישראל (עמודי המחשבה הישראלית ח"ג עמוד 89). | |||
* אמנם מצאנו מושגים ורעיונות שנלקחו מהגויים, וזה כמובן כ'''השקפה השכלית''', שאם דברי הגויים מיוסדים ע"פ השכל אפשר ללומדם מהם, ונביא לכך כמה דוגמאות - בחלקם למדו רק שמות מושגים, אך חלקם הן רעיונות ממש: | |||
@שמות המלאכים (מיכאל גבריאל וכו') ושמות החודשים (תשרי חשוון וכו') עלו עימהם מבבל (דהיינו מקורם בבבלית) (ירושלמי ראש השנה א-ב, דן בזה תורה שלמה חלק יא מילואים דף קעו). | |||
@ארבעת היסודות (עפר מים אש אוויר) - מקורן באמפדוקלס, מגדולי יוון, וגדולי ישראל הלכו אחריו (מושגים במחשבת ישראל עמוד 323). | |||
@צורה וחומר - המושג צורה מקורו באריסטו, ויש אומרים בפיתגוראים (לפני אריסטו) (מושגים במחשבת ישראל עמוד 366). | |||
@מוסר - רבי ישראל סלנטר עצמו העיר שהבחנותיו (בענייני מוסר) אינן מקוריות ואין הוא מביא בהן אלא את מה ש"חקרו חוקרי נפש האדם ומצאו" (כתבי רבי ישאל סלנטר עמוד 39 הערה 2). | |||
@אגדתות - יהודים העתיקו מכתבי הגויים אגדות שיש בהן מוסר השכל (אוצר ישראל ערך אגדות חול). | |||
@אשמדאי - יש אומרים שמקור השם אשמדאי הוא בפרסית, שהוא אל הזעם, והוא מזיק שממונה על כל מיני רע ופורענות (הרב שטיינזלץ גיטין סח.). | |||
@מושגים באלוקות - רס"ג, רבנו בחיי, ריה"ל, הרמב"ם ועוד למדו מאריסטו הסברת מושגים באלוקות (מושגים במחשבת ישראל עמוד 15). | |||
@שירים - עם ישראל למדו את המשקל, החרוז וכל מלאכת השיר מבני ערב (מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו עמוד קב). | |||
@טעמי המקרא - ספרי הדקדוק הראשונים של כללי טעמי המקרא נכתבו ע"י חכמי האומות מתחילת המאה השבע עשרה, וחכמי ישראל הלכו אחר כך בעקבותיהם (ספר טעמי המקרא, תחילת המבוא). | |||
@האברבנאל הביא פירוש מ"החכם גירונימו" שהיה מראשוני הנוצרים (אברבנאל מעייני הישועה מעיין ה תמר א בתחילתו). | |||
==בעלי הדעות השונות== | ==בעלי הדעות השונות== | ||
כמובן שאין להקיש מדעתו של חכם בסוגיה אחת לדעתו בסוגיה אחרת. אך יש מפרשים שאנו רואים את שיטתם בעקביות. | כמובן שאין להקיש מדעתו של חכם בסוגיה אחת לדעתו בסוגיה אחרת. אך יש מפרשים שאנו רואים את שיטתם בעקביות. | ||
המחזיקים ב'''השקפה השכלית''' הם : הרמב"ם, המאירי, האבן עזרא, הרס"ג, | המחזיקים ב'''השקפה השכלית''' הם : הרמב"ם, המאירי, האבן עזרא, הרס"ג, רלב"ג והרש"ר הירש ורוב הראשונים המקודמים יותר (מהגאונים עד רבי אברהם בן הרמב"ם). | ||
לעומתם המחזיקים ב'''השקפה הרוחנית''' הם ריה"ל, המקובלים, החסידים, הראשונים המאוחרים יותר (רשב"א וריב"ש) וכן אחרונים רבים. | לעומתם המחזיקים ב'''השקפה הרוחנית''' הם ריה"ל, המקובלים, החסידים, הראשונים המאוחרים יותר (רשב"א וריב"ש) וכן אחרונים רבים. | ||