מבוקר
8,889
עריכות
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 61: | שורה 61: | ||
סיכומם מראה כי מאז ראשית המאה העשרים ירד מפלס ים המלח ביותר מ-26 מטר, מהם 20 מטר בשלושים השנים האחרונות . ירחדת המפלס נובע הן מהתאיידות טבעית, הן משאיבות ומהטיות מים באגן ההיקוות של הירדן לצורכי אספקה שוטפת לישראל, לירדן ולסוריה, והן משאיבת מימיו עבור מפעלי התעשיות הכימיות של ים המלח בישראל ובירדן. הגירעון השנתי במאזן המים של ים המלח, בין הכמות הנכנסת לימה - 400 מלמ"ק לכמות המתאדה - 1,500 מלמ"ק, מגיע ל - 650 מלמ"ק בשנה. הגירעון גדל בהתמדה בשל עלייה בצריכת המים בד בבד עם צמצום הזרימות הטבעיות. '''שטח פני ים המלח הצטמצם במשך המאה האחרונה מ-930 קמ"ר לכ-650 קמ"ר''' <ref> מקור: [[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/ds_low2_2.pdf ים המלח נמוך מתמיד].</ref> נתונים אלה מראים עד כמה הנושא הוא קריטי. | סיכומם מראה כי מאז ראשית המאה העשרים ירד מפלס ים המלח ביותר מ-26 מטר, מהם 20 מטר בשלושים השנים האחרונות . ירחדת המפלס נובע הן מהתאיידות טבעית, הן משאיבות ומהטיות מים באגן ההיקוות של הירדן לצורכי אספקה שוטפת לישראל, לירדן ולסוריה, והן משאיבת מימיו עבור מפעלי התעשיות הכימיות של ים המלח בישראל ובירדן. הגירעון השנתי במאזן המים של ים המלח, בין הכמות הנכנסת לימה - 400 מלמ"ק לכמות המתאדה - 1,500 מלמ"ק, מגיע ל - 650 מלמ"ק בשנה. הגירעון גדל בהתמדה בשל עלייה בצריכת המים בד בבד עם צמצום הזרימות הטבעיות. '''שטח פני ים המלח הצטמצם במשך המאה האחרונה מ-930 קמ"ר לכ-650 קמ"ר''' <ref> מקור: [[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/ds_low2_2.pdf ים המלח נמוך מתמיד].</ref> נתונים אלה מראים עד כמה הנושא הוא קריטי. | ||
מלבד השימוש הרחב במים שעמדו להזרם לים המלח דרך נהר | מלבד השימוש הרחב במים שעמדו להזרם לים המלח דרך נהר הירדן יש גם תלות , חשובה לא פחות, בין כמות המשקעים לבין מפלסי ים המלח. מנתונים מיפוי מפלסי ים המלח הקדומים שעשתה הידרולוגית צפורה קליין מהמכון ההידרולוגי, וכן במספר מחקרים שנעשו במערות הר סדום, על-ידי חוקר המערות עמוס פרומקין מראים כי שנים גשומות וקרות יותר היו גם מפלסי ים המלח היו גבוהים יותר. | ||
מיכאל בר-זהר מצטט בדבריו בכנסת : "מחקרה של הד"ר צפורה קליין מהמכון ההידרולוגי מוכיח חד-משמעית, כי פני ים-המלח הם פונקציה ישירה של כמות הגשמים היורדים בארץ בכל שנה. היא מוכיחה, שבתקופות מסוימות במאה הקודמת עלה מפלס ים-המלח כמעט ב-10 מטרים בגלל הגשמים הטובים שירדו. במאה ה-12 - והיא עוסקת במחקר על התקופות השונות מהמאה ה-12 - עלה המפלס ב-21 מטר; במאה ה-14 הוא ירד ועלה בכ-19 מטר. כן הדבר במאה ה-16 וה-17, עליות וירידות של כ-20 מטר במפלס. במאה ה-18, אגב, ירד המפלס עד ל-404 מטר מתחת לפני הים, ליותר מאשר הוא היום. באשר לטענה, שכביכול | מיכאל בר-זהר מצטט בדבריו בכנסת : "מחקרה של הד"ר צפורה קליין מהמכון ההידרולוגי מוכיח חד-משמעית, כי פני ים-המלח הם פונקציה ישירה של כמות הגשמים היורדים בארץ בכל שנה. היא מוכיחה, שבתקופות מסוימות במאה הקודמת עלה מפלס ים-המלח כמעט ב-10 מטרים בגלל הגשמים הטובים שירדו. במאה ה-12 - והיא עוסקת במחקר על התקופות השונות מהמאה ה-12 - עלה המפלס ב-21 מטר; במאה ה-14 הוא ירד ועלה בכ-19 מטר. כן הדבר במאה ה-16 וה-17, עליות וירידות של כ-20 מטר במפלס. במאה ה-18, אגב, ירד המפלס עד ל-404 מטר מתחת לפני הים, ליותר מאשר הוא היום. באשר לטענה, שכביכול "מוביל המים הארצי" הוא הגורע את המים מים-המלח הרי . בשש השנים מ-1963 עד 1969, שבהן למעשה הופעל המוביל , לא רק שמפלס ים-המלח לא ירד, אלא הוא אף עלה. מדוע? כי אלה היו שנים עתירות גשמים. השנים 1969 עד 1979 היו שנות בצורת, ואכן המפלס ירד. | ||
אולם בשנת 1979 - 1980 המפלס שוב עלה, כי זו היתה שנה ברוכת גשמים - ויש הרואים בה נקודת מפנה לקראת תקופה גשומה.<ref> מקור :[http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset10/html/19820512@19820512007@007.html דברי הכנסת - הצעה לסדר היום תעלת הימים 12 מאי 1982]</ref> | אולם בשנת 1979 - 1980 המפלס שוב עלה, כי זו היתה שנה ברוכת גשמים - ויש הרואים בה נקודת מפנה לקראת תקופה גשומה.<ref> מקור :[http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset10/html/19820512@19820512007@007.html דברי הכנסת - הצעה לסדר היום תעלת הימים 12 מאי 1982]</ref> | ||