מבוקר
8,889
עריכות
רבי מנחם עזריה מפאנו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מאמר אם כל חי ]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מאמר אם כל חי ]]}} | ||
ה[[מאמר אם כל חי]] אשר נועד "לדרוש ברבים בכסא ליום חננו", דהיינו בראש השנה. הדרשה עוסקת בביאור עניין פקידת שרה בידי הקב"ה, אשר התרחשה לפי חז"ל בראש השנה. הרמ"ע מפאנו מבאר את משמעות היקרותה של שרה "אם כל חי": "שכשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי פירוש אם לכל איש חי אלו הצדיקים שאפילו במיתתם קרויים חיים וכל הגרים העתידים להתגייר בכלל הזה".{{מקור|(א',ד')}} | |||
ה"מאמר" הוא אחד משלוש הדרשות המובאות בקובץ "עשרה מאמרות" של הרמ"ע. אלו הם מאמרים המבוססים על תורת הקבלה. <ref> שני המאמרים האחרים הם: | |||
# חקור דין - המאמר עוסק במשפטי ה' אמת בשלשה עולמות: האחר - עולם הזה , והשני - עולם הנשמות, והשלישי- עולם התחיה" - בולל דרושים נעימים ע"ד חכמת האמת מעניני ר"ה ויוה"ב וימי הדין. | # חקור דין - המאמר עוסק במשפטי ה' אמת בשלשה עולמות: האחר - עולם הזה , והשני - עולם הנשמות, והשלישי- עולם התחיה" - בולל דרושים נעימים ע"ד חכמת האמת מעניני ר"ה ויוה"ב וימי הדין. | ||
# המדות - מאמר, מיוסד על שלש עשרה מרות שהתורה נררשת בהן.<br /> שלושת הנ"ל יצאו לאור במהדורות אחדות כאשר הראשונה היתה בונציה שנ"ז, הרמ"ע עצמו לא פירט את זהותם של שבעת המאמרים האחרים </ref>. | # המדות - מאמר, מיוסד על שלש עשרה מרות שהתורה נררשת בהן.<br /> שלושת הנ"ל יצאו לאור במהדורות אחדות כאשר הראשונה היתה בונציה שנ"ז, הרמ"ע עצמו לא פירט את זהותם של שבעת המאמרים האחרים </ref>. | ||
המאמר נסב סביב האמור ב[[פרשת וירא]]:"וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה, כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹקים." {{מקור:|ספר בראשית, כ"א,א'-ב')}}. הרמ"ע מפאנו מתיחס לנקודות הבאות: | |||
* אמרו רבותינו ע"ה כל מקום שנאמר '''וה''' - הוא ובית דינו. במקום הזה כי אף על פי שהפקידה לשרה היתה מפועל הרחמים הוצרך להמלך עם מדת הדין לפי שקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה. וה'''וי"ו''' הנוספת במלת וה' היא עצמה אות של רחמים ובאה למעט בגדרי הרחמים ולהוסיף בית דינו וכמדומים אנו שהוא מעוט רחמים ואינו אלא רבוי רחמים שגם הבית דין מסכים לפעולה זו. (א'). | |||
* '''פקד''' הפועל הזה משמעו השגחה. ומנין. וצווי. ומנוי. וחסרון. אך המובן מלשון צווי הוא בלי ספק חדוש בריאה בטבע הצדקת שלא היתה עקרה בלבד כדרך כל הארץ אלא מתחלת יצירתה היתה חסרה השלפוחית שהולד נוצר בתוכה. ועל זה אמרו חכמים: שעקר מטטרון (הרחם) לא היה לה והוצרך הקב"ה לצוות על יצירת הכלי הזה בה בדרך פלא. והוא בטבעה חדוש [[מעשה בראשית]] כמו שכתוב :"כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד" וכאם כתוב :"פקד את שרה כאשר אמר". (ב',ד') | |||
==מספריו== | ==מספריו== | ||