דינים התלויים בזמן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה
מ (טיפול בתבנית מקור)
מ (טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה)
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
==הגדרה==
'''דינים שחלים בזמן מסוים''' {{מקור|(במושג הזמן האריך המפענח צפונות פרק ג)}}'''.'''
'''דינים שחלים בזמן מסוים''' {{מקור|(במושג הזמן האריך המפענח צפונות פרק ג)}}'''.'''


שורה 24: שורה 24:
'''רוב זמן''' - האחרונים דנו האם רוב יועיל בזמן. כגון אשה שנבעלה ואנו מסתפקים האם נבעלה בזמן שהיתה פנויה או אשת איש - האם שייך שנלך ע"פ רוב הזמן - אם רוב הזמן היתה פנויה או אשת איש. וכן מי שמסתפק האם היום שבת או לא, שהרי ע"פ הרוב אינה שבת. הרש"ש כתב שלא מועיל בזה רוב {{מקור|(כתובות ט., אמנם הוסיף שאינו יודע את הטעם לזה)}}, אך הגר"א וסרמן כתב שאפשר שהיא מחלוקת אמוראים {{מקור|(בשבת סט:) )}}לגבי ההולך במדבר ומסתפק האם שבת היום {{מקור|(קובץ הערות כז-ה)}}.
'''רוב זמן''' - האחרונים דנו האם רוב יועיל בזמן. כגון אשה שנבעלה ואנו מסתפקים האם נבעלה בזמן שהיתה פנויה או אשת איש - האם שייך שנלך ע"פ רוב הזמן - אם רוב הזמן היתה פנויה או אשת איש. וכן מי שמסתפק האם היום שבת או לא, שהרי ע"פ הרוב אינה שבת. הרש"ש כתב שלא מועיל בזה רוב {{מקור|(כתובות ט., אמנם הוסיף שאינו יודע את הטעם לזה)}}, אך הגר"א וסרמן כתב שאפשר שהיא מחלוקת אמוראים {{מקור|(בשבת סט:) )}}לגבי ההולך במדבר ומסתפק האם שבת היום {{מקור|(קובץ הערות כז-ה)}}.


ובטעם שאין בזה רוב הסביר הגר"א וסרמן שהוא משום שרוב זמן הוא רובא דאיתא קמן<ref>בערך רובא דאיתא קמן בסעיף "הגדרה" (ד"ה יש חילוק) הבאנו שתי שיטות בחילוק בין רובא דאיתא קמן לרובא דליתא קמן. ולפי השיטה המחלקת שאיתא קמן הוא כשהתערובת לידינו, אפשר שהזמן לא נחשב לידינו, וא"כ רוב זמן הוא רובא דליתא קמן. ובאמת דעת הקובץ שיעורים כשיטה האחרת.</ref>, והולכים אחר רובא דאיתא קמן רק אם כל התערובת נמצאת לפנינו בהווה {{מקור|(ולכן בשניים האחרונים - כלומר שהיה רוב ולקחו מהתערובת פרטים עד שנשארו רק שני פרטים וכעת כבר אין רוב - אין הולכים אחר הרוב ברובא דאיתא קמן)}}<ref>אמנם יש חולקים וסוברים שהולכים אחר הרוב גם בשניים האחרונים, הובאו בערך רובא דאיתא קמן בסעיף "פרטי הדין" ד"ה שניים האחרונים.</ref> {{מקור|(אך רובא דליתא קמן מועיל גם בשניים האחרונים לכו"ע))}}, וברוב זמן תמיד אין כל התערובת בהווה, שהרי התערובת עצמה היא כל הזמן, ולכן לא שייך שנלך בו אחר הרוב {{מקור|(קובץ ביאורים שב שמעתתא ג)}}.
ובטעם שאין בזה רוב הסביר הגר"א וסרמן שהוא משום שרוב זמן הוא רובא דאיתא קמן<ref>בערך רובא דאיתא קמן בסעיף "הגדרה" (ד"ה יש חילוק) הבאנו שתי שיטות בחילוק בין רובא דאיתא קמן לרובא דליתא קמן. ולפי השיטה המחלקת שאיתא קמן הוא כשהתערובת לידינו, אפשר שהזמן לא נחשב לידינו, וא"כ רוב זמן הוא רובא דליתא קמן. ובאמת דעת הקובץ שיעורים כשיטה האחרת.</ref>, והולכים אחר רובא דאיתא קמן רק אם כל התערובת נמצאת לפנינו בהווה {{מקור|(ולכן בשניים האחרונים - כלומר שהיה רוב ולקחו מהתערובת פרטים עד שנשארו רק שני פרטים וכעת כבר אין רוב - אין הולכים אחר הרוב ברובא דאיתא קמן)}}<ref>אמנם יש חולקים וסוברים שהולכים אחר הרוב גם בשניים האחרונים, הובאו בערך רובא דאיתא קמן בסעיף "פרטי הדין" ד"ה שניים האחרונים.</ref> {{מקור|אך רובא דליתא קמן מועיל גם בשניים האחרונים לכו"ע|כן}}, וברוב זמן תמיד אין כל התערובת בהווה, שהרי התערובת עצמה היא כל הזמן, ולכן לא שייך שנלך בו אחר הרוב {{מקור|(קובץ ביאורים שב שמעתתא ג)}}.


'''כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני'''. ובאיסור התלוי בזמן, כגון המל בשבת (מילה שלא בזמנה, שאסורה בשבת) - האם מילתו כשרה או שצריך להטיף דם ברית - נחלקו בזה האחרונים לשלוש דעות:
'''כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני'''. ובאיסור התלוי בזמן, כגון המל בשבת (מילה שלא בזמנה, שאסורה בשבת) - האם מילתו כשרה או שצריך להטיף דם ברית - נחלקו בזה האחרונים לשלוש דעות:
8,032

עריכות

תפריט ניווט