8,032
עריכות
רבי מנחם עזריה מפאנו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Fano.jpg|ימין|ממוזער|250px|שו"ת ר' מנחם עזריה מפאנו (ויניציא 1600) דיהרפירט 1788 סינעט 1894)]] | [[תמונה:Fano.jpg|ימין|ממוזער|250px|שו"ת ר' מנחם עזריה מפאנו (ויניציא 1600) דיהרפירט 1788 סינעט 1894)]] | ||
'''רבי מנחם עזריה מפאנו''' - (מכונה גם "עמנואל דה-פאנו") או בקיצור: '''הרמ"ע מפאנו''' (ה'ש"ח (1548) [[בולוניה]] <ref>לפי עדות עצמו</ref>, איטליה - ד' באב ה'שפ" (1620) מנטובה, [[איטליה]]) היה [[רב]], [[פוסק]] ו[[קבלה|מקובל]] ידוע. נחשב לגדול המקובלים ב[[יהדות איטליה]]. נולד למשפחה מיוחסת מהעיירה פאנו (איטליה). קיימת דעה כי נולד בבולוניה וכי משפחתו מוצאה היה מפאנו. אביו רבי יצחק ברכיה היה מ"גזע ישרים" ומיקירי היהודים למשפחת פאנו. הוא נשא לאישה את בתו של ר' יצחק פואה ממנטובה מגדולי רבני איטליה באותה עתה. לאחר שלמד תלמוד והלכות, הוא שקד על לימוד הקבלה. | '''רבי מנחם עזריה מפאנו''' - (מכונה גם "עמנואל דה-פאנו") או בקיצור: '''הרמ"ע מפאנו''' (ה'ש"ח (1548) [[בולוניה]] <ref>לפי עדות עצמו</ref>, איטליה - ד' באב ה'שפ" (1620) מנטובה, [[איטליה]]) היה [[רב]], [[פוסק]] ו[[קבלה|מקובל]] ידוע. נחשב לגדול המקובלים ב[[יהדות איטליה]]. נולד למשפחה מיוחסת מהעיירה פאנו (איטליה). קיימת דעה כי נולד בבולוניה וכי משפחתו מוצאה היה מפאנו. אביו רבי יצחק ברכיה היה מ"גזע ישרים" ומיקירי היהודים למשפחת פאנו. הוא נשא לאישה את בתו של ר' יצחק פואה ממנטובה מגדולי רבני איטליה באותה עתה. לאחר שלמד תלמוד והלכות, הוא שקד על לימוד הקבלה. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
# המדות - מאמר, מיוסד על שלש עשרה מרות שהתורה נררשת בהן.<br /> שלושת הנ"ל יצאו לאור במהדורות אחדות כאשר הראשונה היתה בונציה שנ"ז, הרמ"ע עצמו לא פירט את זהותם של שבעת המאמרים האחרים </ref>. | # המדות - מאמר, מיוסד על שלש עשרה מרות שהתורה נררשת בהן.<br /> שלושת הנ"ל יצאו לאור במהדורות אחדות כאשר הראשונה היתה בונציה שנ"ז, הרמ"ע עצמו לא פירט את זהותם של שבעת המאמרים האחרים </ref>. | ||
המאמר נסב סביב האמור ב[[פרשת וירא]]:"וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה, כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹקים." {{מקור| | המאמר נסב סביב האמור ב[[פרשת וירא]]:"וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה, כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹקים." {{מקור|ספר בראשית, כ"א,א'-ב'|כן}}. הרמ"ע | ||
הרמ"ע מפאנו מתחיל את דרשתו בבירור המשמעות של השימוש בשם ה', בפסוק הראשון של הפרשה, לתאור פעולתו של הקב"ה. הרי מעשיהו הוא כולו ממידת החסד ואילו השימוש בשם ה' מקובל במקרים בהם נוהגת מידת הדין. במאמר הוא מצטט את מאמר חז"ל :"אמרו רבותינו ע"ה (עליהם השלום) כל מקום שנאמר וה' (הכוונה) הוא ובית דינו". הקב"ה נוהג עם הצדיקים ב"מידת הדין" הוא: "הוצרך להִמָלֶך עם מדת הדין, לפי שקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה". דהיינו, למרות שהמניע להעניק בן לשרה נבע מרחמים, היה גם צורך לבדוק האם הוא עומד גם במבחן מידת הדין. וכן התוספת של האות '''וי"ו''' , במלת וה', היא עצמה אות של רחמים ובאה למעט בגדרי הרחמים ולהוסיף בית דינו וכמדומים אנו שהוא מעוט רחמים ואינו אלא רבוי רחמים שגם הבית דין מסכים לפעולה זו(חלק א', סימן א') | הרמ"ע מפאנו מתחיל את דרשתו בבירור המשמעות של השימוש בשם ה', בפסוק הראשון של הפרשה, לתאור פעולתו של הקב"ה. הרי מעשיהו הוא כולו ממידת החסד ואילו השימוש בשם ה' מקובל במקרים בהם נוהגת מידת הדין. במאמר הוא מצטט את מאמר חז"ל :"אמרו רבותינו ע"ה (עליהם השלום) כל מקום שנאמר וה' (הכוונה) הוא ובית דינו". הקב"ה נוהג עם הצדיקים ב"מידת הדין" הוא: "הוצרך להִמָלֶך עם מדת הדין, לפי שקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה". דהיינו, למרות שהמניע להעניק בן לשרה נבע מרחמים, היה גם צורך לבדוק האם הוא עומד גם במבחן מידת הדין. וכן התוספת של האות '''וי"ו''' , במלת וה', היא עצמה אות של רחמים ובאה למעט בגדרי הרחמים ולהוסיף בית דינו וכמדומים אנו שהוא מעוט רחמים ואינו אלא רבוי רחמים שגם הבית דין מסכים לפעולה זו(חלק א', סימן א') | ||