אם הבנים שמחה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 62 בתים ,  27 בספטמבר 2012
שורה 19: שורה 19:
המחבר מסביר כי אין כל תועלת בעזיבת בניין הארץ בידי ה"חופשיים", ואם היו החרדים עולים - ודאי היו משפיעים לטובה על רמת הישוב. כמו כן מוכיח המחבר כי לא ניתן לקרוא למתיישבים פורקי העול "רשעים", כשרואים את מסירות נפשם, וכן מדבר על גודל חשיבות השלום והאחדות בין כל חלקי העם, החופשיים והחרדים גם יחד.  
המחבר מסביר כי אין כל תועלת בעזיבת בניין הארץ בידי ה"חופשיים", ואם היו החרדים עולים - ודאי היו משפיעים לטובה על רמת הישוב. כמו כן מוכיח המחבר כי לא ניתן לקרוא למתיישבים פורקי העול "רשעים", כשרואים את מסירות נפשם, וכן מדבר על גודל חשיבות השלום והאחדות בין כל חלקי העם, החופשיים והחרדים גם יחד.  
==מהדורות==
==מהדורות==
הספר יצא לראשונה בשנת תש"ג בהונגריה, טרם רציחתו של המחבר, במהדורה בת אלף עותקים. לאחר השואה, שרדו כמה מאות עותקים ידועים אחרונים. אחד העותקים האלו התגלגל לידיו של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שהתלהב מאד{{דרוש מקור}} בראותו את הספר, והורה להוציאו לאור ולהפיצו{{דרוש מקור}}.  
הספר יצא לראשונה בשנת תש"ג בהונגריה, טרם רציחתו של המחבר, במהדורה בת אלף עותקים. לאחר השואה, שרדו כמה מאות עותקים ידועים אחרונים. אחד העותקים האלו התגלגל לידיו של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שהתלהב מאד בראותו את הספר, ומאז החלו להפיצו בציבור ולההדירו<ref>הילה וולברשטין ושמחה רז, "משמיע ישועה" עמ' 238-239.</ref>.


תחילה היתה התנגדות של משפחת המחבר להוצאה, מתוך הסתייגותם מחלק מהדברים הכתובים בספר, אולם לבסוף נתרצו (לאחר שהוסכם כי בן המחבר יכתוב הקדמה המסבירה את שיטת אביו לדעתו), ומכון "פרי הארץ" ב[[ירושלים]] החל להוציא את הספר במהדורה חדשה עם הערות, מראי מקומות מבואות, מפתחות ופתיחת ראשי תיבות. כך יצא הספר במהדורות רבות לאחר מכן, והיום הוא אחד הספרים הנפוצים בעולם הישיבות הלאומיות.   
תחילה היתה התנגדות של משפחת המחבר להוצאה, מתוך הסתייגותם מחלק מהדברים הכתובים בספר, אולם לבסוף נתרצו (לאחר שהוסכם כי בן המחבר יכתוב הקדמה המסבירה את שיטת אביו לדעתו), ומכון "פרי הארץ" ב[[ירושלים]] החל להוציא את הספר במהדורה חדשה עם הערות, מראי מקומות מבואות, מפתחות ופתיחת ראשי תיבות. כך יצא הספר במהדורות רבות לאחר מכן, והיום הוא אחד הספרים הנפוצים בעולם הישיבות הלאומיות.   
15,330

עריכות

תפריט ניווט