רבי עקיבא איגר: הבדלים בין גרסאות בדף

{{להשלים|כל הערך=כן}}

'''רבי עקיבא איגר''' ('''רעק"א''' או '''רע"א''')  היה מגדולי ה[[אחרונים]] ב[[אירופה]].

נולד באיזנשטט בשנת תקכ"א לר' משה איגר. בשנת תקע"ד נבחר לכהן כרבה של העיר פוזן (פוזנן או פוזנא), למרות התנגדותם העזה של הרפורמים. התפרסם בגלל גאונותו וחריפותו, עד כדי שנהפך לשם נרדף לגאונות בעולם הישיבות. מסופר כי תלמיד אחד ניגש לרבו להראות לו את חיבורו ובו תירוצים לכל קושיותיו של רעק"א למעט כמה בודדות, וענה לו הרב כי הוא שמח שהתלמיד הבין לפחות כמה קושיות בודדות של רעק"א{{דרוש מקור}}. כתב חידושים חריפים על הש"ס, אשר נלמדים עד היום בעיון רב בישיבות.  כתב גם את החיבור '''גליון הש"ס''' ובו מראי מקומות על דף הגמרא. השיב מאות תשובות בהלכה, ותשובותיו נקבצו לספר '''[[שו"ת|תשובות]] רבי עקיבא איגר''', המחולק לשלושה חלקים- קמא, תניינא והחדשות. ספר זה משמש כמקור חשוב לפסיקת הלכה בדורות האחרונים.כמו כן, כתב הגהות ל[[שולחן ערוך]] אשר נדפסו בכל מהדורת השו"ע על הדף. נפטר בשנת ה"א תקצ"ז. לר' עיקבא וגליכקא אשתטו נולדו שבעה עשר בנים ובנות, ביניהם בנו [[רבי שלמה איגר]]- בעל "גליון מהרש"א" על הש"ס, ונכדו הוא [[רבי יהודה לייב איגר]] (ר' לייבלה איגר), מחשובי [[אדמו"ר]]י בית קוצק (על אף כי רעק"א עצמו היה מתנגד גדול ל[[החסידות|חסידות]], וכן בנו מהרש"א, וכאשר ר' לייבל'ה התקרב לחסידות ניסו אביו וסבו להניאו מכך, אולם לא הצליחו למשוך את ידו מהחסידות, והוא הפך לאדמו"ר), ובתו שנישאה ל[[רבי משה סופר]], "החתם סופר"- מגדולי הפוסקים.