מבוקר
1,662
עריכות
פורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ארמון המלוכה: הוספות
(←השוואות שונות: הוספה) |
(←ארמון המלוכה: הוספות) |
||
| שורה 97: | שורה 97: | ||
===ארמון המלוכה=== | ===ארמון המלוכה=== | ||
החפירות הארכיאולוגיות בשושן החלו ב- 1851/52 למנינם על ידי לופטוס. הארכיאולוג הצרפתי Marcel Dieulafoy חשף את ארמון מלכי פרס ומדי, שעד אז היה מכוסה תחת חרבות העיר שושן כ-2400 שנה, ובספרו L'Art antique de la Perse (1884-85) מתאר את הארמון, גינת הביתן וחצרותיו. ד"ר ס. ימפל בספרו Das Buch Esther nach seinet Geschich lichkeit kritisch untersucht פירסם השוואות רבות בין הגילויים הארכיאולוגים למתואר במגילת אסתר. ההשוואות נוספות הובאו בספר קדמוניות מר' אהרן מרקוס פרק ו', ובמחברת "תוצאות החטיטות והחקיקות" מר"ז יעבץ. | החפירות הארכיאולוגיות בשושן החלו ב- 1851/52 למנינם על ידי לופטוס. הארכיאולוג הצרפתי Marcel Dieulafoy חשף את ארמון מלכי פרס ומדי, שעד אז היה מכוסה תחת חרבות העיר שושן כ-2400 שנה, ובספרו L'Art antique de la Perse (1884-85) מתאר את הארמון, גינת הביתן וחצרותיו. הארמון שהשתרע על פני אלפי דונמים, ועל הדרו אמר אריסטו שאין דוגמתו בכל העולם<ref>ד"ר יעקב אשכנזי ז"ל, בשדה חמד, גיליון מס' 1, תשנ"ז.</ref>. | ||
ד"ר ס. ימפל בספרו Das Buch Esther nach seinet Geschich lichkeit kritisch untersucht פירסם השוואות רבות בין הגילויים הארכיאולוגים למתואר במגילת אסתר. ההשוואות נוספות הובאו בספר קדמוניות מר' אהרן מרקוס פרק ו', ובמחברת "תוצאות החטיטות והחקיקות" מר"ז יעבץ. | |||
ניתן לראות תרשמים של שושן הבירה וארמון המלוכה [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sde_chem/maps/shushan.htm כאן]. | |||
נציין מעט השוואות: | נציין מעט השוואות: | ||
| שורה 103: | שורה 107: | ||
{| class="wikitable" border="1" | {| class="wikitable" border="1" | ||
! היסטוריה | ! היסטוריה | ||
! מגילת אסתר | ! מגילת אסתר | ||
{{!}}- | {{!}}- | ||
{{!}} המלך היה רגיל לבלות בחצר של הארמון את חודשי החורף<ref>י. סעד, מאמר "[http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=7844 מגילת אסתר והממצא הארכיאולוגי]".</ref>. | {{!}} המלך היה רגיל לבלות בחצר של הארמון את חודשי החורף<ref>י. סעד, מאמר "[http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=7844 מגילת אסתר והממצא הארכיאולוגי]".</ref>. | ||
| שורה 111: | שורה 115: | ||
{{!}} וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּבֵית הַמַּלְכוּת נֹכַח פֶּתַח הַבָּיִת. וַיְהִי כִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עֹמֶדֶת בֶּחָצֵר נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו<ref>אסתר ה, א-ב.</ref> | {{!}} וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּבֵית הַמַּלְכוּת נֹכַח פֶּתַח הַבָּיִת. וַיְהִי כִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עֹמֶדֶת בֶּחָצֵר נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו<ref>אסתר ה, א-ב.</ref> | ||
{{!}}- | {{!}}- | ||
{{!}} היו שם | {{!}} היו שם חצר פנימית וחצר חיצונית וגינת הביתן<ref>ע"ע בויקיפדיה ערך "אדריכלות אשורית". ושם מתבאר גם שלשון המגילה "חצר גינת ביתן" הוא מלשון bitānu - חצר הבית שהיו מצוי בבבל ופרס</ref>. | ||
{{!}} וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ<ref>ה,א</ref>. " | {{!}} וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ<ref>ה,א</ref>. "וְהָמָן בָּא לַחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה"<ref>אסתר ו' ד'</ref>. וכן רבות במגילה. | ||
{{!}}- | |||
{{!}}מעבר לשער שהוביל מן הבירה לארמון, נקרא "שער המלך"<ref>ד"ר יעקב אשכנזי ז"ל, בשדה חמד, גיליון מס' 1, תשנ"ז.</ref>. | |||
{{!}}וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק <ref>אסתר ד, ב</ref>. ומוזכר בכמה מקומות במגילה. | |||
{{!}}- | {{!}}- | ||
|} | |} | ||