15,330
עריכות
הרב משה דב וולנר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חייו
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נולד בא' ב[[ניסן]] תרע"ב בהונגריה לאביו הרב צבי יהודה וולנר, רבה של פולספלש ולאמו רחל. בהיות כבן תשע, בזמן [מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, נדד יחד עם מפשחתו מעיר לעיר מאימת הקומוניסטים ומפני בעיות נוספות. למד אצל הרב דב לבלוביץ' אב"ד קישקרש, בעל 'דיבובי חן' במשך שמונה שנים והוסמך על ידו. לפני פטירת הרב לבלוביץ', הוא כתב לר' משה דב: "מובטחני שתהיה בעז"ה לאילנא רברבא בישראל, ותזכה להרביץ תורה ויראת שמים לישראל בערך יותר גדול מאשר זכיתי אני". לאחר מכן למד אצל הרב יוסף אלימלך כהנא, אב"ד אונגוואר וצעהלים, בעל "חידושי מהרי"א הכהן". לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת פרשבורג]] אצל [[רבי עקיבא סופר]] ("דעת סופר"), שם למד גם מבנו [[רבי שמואל בנימין סופר]] ("חשב סופר"), ר' שמעון שטרסר ור' ישעיה קאליש, שאף מינה אותו לכהן כ[[דיין]] בבית דינו. כמו כן, הוסמך גם על ידי ר' דוב בעריש מייזליש- אב"ד אויהל. | נולד בא' ב[[ניסן]] תרע"ב בהונגריה לאביו הרב צבי יהודה וולנר, רבה של פולספלש ולאמו רחל. בהיות כבן תשע, בזמן [מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, נדד יחד עם מפשחתו מעיר לעיר מאימת הקומוניסטים ומפני בעיות נוספות. למד אצל הרב דב לבלוביץ' אב"ד קישקרש, בעל 'דיבובי חן' במשך שמונה שנים והוסמך על ידו. לפני פטירת הרב לבלוביץ', הוא כתב לר' משה דב: "מובטחני שתהיה בעז"ה לאילנא רברבא בישראל, ותזכה להרביץ תורה ויראת שמים לישראל בערך יותר גדול מאשר זכיתי אני". לאחר מכן למד אצל הרב יוסף אלימלך כהנא, אב"ד אונגוואר וצעהלים, בעל "חידושי מהרי"א הכהן". לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת פרשבורג]] אצל [[רבי עקיבא סופר]] ("דעת סופר"), שם למד גם מבנו [[רבי שמואל בנימין סופר]] ("חשב סופר"), ר' שמעון שטרסר ור' ישעיה קאליש, שאף מינה אותו לכהן כ[[דיין]] בבית דינו. כמו כן, הוסמך גם על ידי ר' דוב בעריש מייזליש- אב"ד אויהל. | ||
בשנת תרצ"ו נשא את מרים, בתו של [[הרב ישראל וועלץ]], רבה של פסט, ועבר לגור בסמוך לחותנו בבודפסט. בבודפסט כיהן כרב קהילה | בשנת תרצ"ו נשא את מרים, בתו של [[הרב ישראל וועלץ]], רבה של פסט, ועבר לגור בסמוך לחותנו בבודפסט. בבודפסט כיהן כרב קהילה במשך כ-15 שנה, עד לפרוץ [[השואה]]. בשואה שההי במחנות ריכוז והשמדה, והיה כמעט היחיד מכל משפחתו ששרד אותם. לאחר השואה פגש את חותנו, אשתו ובנותיו, שהופרדו ממנו, והוא הצטרף לחותנו בהנהגת שרידי הקהילה בבודפסט ובניהול בי"ד מיוחד לענייני [[עגונה|עגונות]] שהקים בעיר. | ||
בשנת תשי"א עלה ל[[ארץ ישראל]] והחל לכהן כרבו של מושב שפיר, שהיה מאוכלס בעולים דתיים מהונגריה ומסלובקיה. בבואו לארץ התקרב ל[[אדמו"ר]] ב[[חסידות בעלזא|בעלזא]], [[רבי אהרן רוקח]] ולאחר פטירתו, התקרב לאדמו"ר מ[[חסידות צאנז|צאנז- קלויזנבורג]], [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]], וכן לרבותיו בישיבת פרשבורג ב[[ירושלים]]. כמו כן, הצטרף ל"חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי"<ref>ד"ר יצחק אלפסי, "דורשי ציון בפועל", נספחים.</ref>, ובמסגרת זו פרסם מאמרים רבים בקובצי "התורה והמדינה". לאחר כשנתיים, בשנת תשי"ג החל לכהן כרבה של אשלקון, שהיה אז עיר צעירה ומאוכלסת בעולים חדשים. הוא הקים בעיר מוסודת תורה, מקוואות, בתי כנסת ומערכת כשרות. באשקלון כיהן כרב וכראש אבות בתי הדין במשך למעלה מ-25 שנה, כאשר בשנת תש"ך הצטרף אליו רבה הספרדי של העיר, [[הרב יוסף שרביט]]. בשנת תש"מ עזב את אשלקון והתגורר זמן קצר ב[[פתח תקווה]], ולאחר מכן לשכונת [[קרית משה]] בירושלים, שם התגורר עד לפטירתו בכ"א ב[[אב]] תשס"ז. הוא נקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות, סמוך לקבר חותנו. | בשנת תשי"א עלה ל[[ארץ ישראל]] והחל לכהן כרבו של מושב שפיר, שהיה מאוכלס בעולים דתיים מהונגריה ומסלובקיה. בבואו לארץ התקרב ל[[אדמו"ר]] ב[[חסידות בעלזא|בעלזא]], [[רבי אהרן רוקח]] ולאחר פטירתו, התקרב לאדמו"ר מ[[חסידות צאנז|צאנז- קלויזנבורג]], [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]], וכן לרבותיו בישיבת פרשבורג ב[[ירושלים]]. כמו כן, הצטרף ל"חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי"<ref>ד"ר יצחק אלפסי, "דורשי ציון בפועל", נספחים.</ref>, ובמסגרת זו פרסם מאמרים רבים בקובצי "התורה והמדינה". לאחר כשנתיים, בשנת תשי"ג החל לכהן כרבה של אשלקון, שהיה אז עיר צעירה ומאוכלסת בעולים חדשים. הוא הקים בעיר מוסודת תורה, מקוואות, בתי כנסת ומערכת כשרות. באשקלון כיהן כרב וכראש אבות בתי הדין במשך למעלה מ-25 שנה, כאשר בשנת תש"ך הצטרף אליו רבה הספרדי של העיר, [[הרב יוסף שרביט]]. בשנת תש"מ עזב את אשלקון והתגורר זמן קצר ב[[פתח תקווה]], ולאחר מכן לשכונת [[קרית משה]] בירושלים, שם התגורר עד לפטירתו בכ"א ב[[אב]] תשס"ז. הוא נקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות, סמוך לקבר חותנו. | ||
בנו, הרב צבי יהודה וולנר, הוא ראש [[כולל]] צאנז-קלויזנבורג ב[[בני ברק]] ודיין בביה"ד ב[[תל אביב]]. | בנו, הרב צבי יהודה וולנר, הוא ראש [[כולל]] צאנז-קלויזנבורג ב[[בני ברק]] ודיין בביה"ד ב[[תל אביב]]. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* שאילת '''חמדת צבי'''- [[שו"ת]], חמישה כרכים. הספר זכה להסכמות מחותנו, מהאדמו"ר מצאנז ומ[[הרב יצחק יעקב וייס]], בעל 'מנחת יצחק'. | * שאילת '''חמדת צבי'''- [[שו"ת]], חמישה כרכים. הספר זכה להסכמות מחותנו, מהאדמו"ר מצאנז ומ[[הרב יצחק יעקב וייס]], בעל 'מנחת יצחק'. | ||