15,330
עריכות
הרב משה דב וולנר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חייו
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בשנת תרצ"ו נשא את מרים, בתו של [[הרב ישראל וועלץ]], רבה של פסט, ועבר לגור בסמוך לחותנו בבודפסט. בבודפסט כיהן כרב קהילה במשך כ-15 שנה, עד לפרוץ [[השואה]]. בשואה שההי במחנות ריכוז והשמדה, והיה כמעט היחיד מכל משפחתו ששרד אותם. לאחר השואה פגש את חותנו, אשתו ובנותיו, שהופרדו ממנו, והוא הצטרף לחותנו בהנהגת שרידי הקהילה בבודפסט ובניהול בי"ד מיוחד לענייני [[עגונה|עגונות]] שהקים בעיר. | בשנת תרצ"ו נשא את מרים, בתו של [[הרב ישראל וועלץ]], רבה של פסט, ועבר לגור בסמוך לחותנו בבודפסט. בבודפסט כיהן כרב קהילה במשך כ-15 שנה, עד לפרוץ [[השואה]]. בשואה שההי במחנות ריכוז והשמדה, והיה כמעט היחיד מכל משפחתו ששרד אותם. לאחר השואה פגש את חותנו, אשתו ובנותיו, שהופרדו ממנו, והוא הצטרף לחותנו בהנהגת שרידי הקהילה בבודפסט ובניהול בי"ד מיוחד לענייני [[עגונה|עגונות]] שהקים בעיר. | ||
בשנת תשי"א עלה ל[[ארץ ישראל]] והחל לכהן כרבו של מושב שפיר, שהיה מאוכלס בעולים דתיים מהונגריה ומסלובקיה. בבואו לארץ התקרב ל[[אדמו"ר]] ב[[חסידות בעלזא|בעלזא]], [[רבי אהרן רוקח]] ולאחר פטירתו, התקרב לאדמו"ר מ[[חסידות צאנז|צאנז- קלויזנבורג]], [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]], וכן לרבותיו בישיבת פרשבורג ב[[ירושלים]]. כמו כן, הצטרף ל"חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי"<ref>ד"ר יצחק אלפסי, "דורשי ציון בפועל", נספחים.</ref>, ובמסגרת זו פרסם מאמרים רבים בקובצי "התורה והמדינה". לאחר כשנתיים, בשנת תשי"ג החל לכהן כרבה של אשלקון, שהיה אז עיר צעירה ומאוכלסת בעולים חדשים. הוא הקים בעיר מוסודת תורה, מקוואות, בתי כנסת ומערכת כשרות. באשקלון כיהן כרב וכראש אבות בתי הדין במשך למעלה מ-25 שנה, כאשר בשנת תש"ך הצטרף אליו רבה הספרדי של העיר, [[הרב יוסף שרביט]]. בשנת תש"מ עזב את אשלקון והתגורר זמן קצר ב[[פתח תקווה]], ולאחר מכן | בשנת תשי"א עלה ל[[ארץ ישראל]] והחל לכהן כרבו של מושב שפיר, שהיה מאוכלס בעולים דתיים מהונגריה ומסלובקיה. בבואו לארץ התקרב ל[[אדמו"ר]] ב[[חסידות בעלזא|בעלזא]], [[רבי אהרן רוקח]] ולאחר פטירתו, התקרב לאדמו"ר מ[[חסידות צאנז|צאנז- קלויזנבורג]], [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]], וכן לרבותיו בישיבת פרשבורג ב[[ירושלים]]. כמו כן, הצטרף ל"חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי"<ref>ד"ר יצחק אלפסי, "דורשי ציון בפועל", נספחים.</ref>, ובמסגרת זו פרסם מאמרים רבים בקובצי "התורה והמדינה". לאחר כשנתיים, בשנת תשי"ג החל לכהן כרבה של אשלקון, שהיה אז עיר צעירה ומאוכלסת בעולים חדשים. הוא הקים בעיר מוסודת תורה, מקוואות, בתי כנסת ומערכת כשרות. באשקלון כיהן כרב וכראש אבות בתי הדין במשך למעלה מ-25 שנה, כאשר בשנת תש"ך הצטרף אליו רבה הספרדי של העיר, [[הרב יוסף שרביט]]. בשנת תש"מ עזב את אשלקון והתגורר זמן קצר ב[[פתח תקווה]], ולאחר מכן בשכונת [[קרית משה]] בירושלים, שם התגורר עד לפטירתו בכ"א ב[[אב]] תשס"ז. הוא נקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות, סמוך לקבר חותנו. | ||
בנו, הרב צבי יהודה וולנר, הוא ראש [[כולל]] צאנז-קלויזנבורג ב[[בני ברק]] ודיין בביה"ד ב[[תל אביב]]. | בנו, הרב צבי יהודה וולנר, הוא ראש [[כולל]] צאנז-קלויזנבורג ב[[בני ברק]] ודיין בביה"ד ב[[תל אביב]]. | ||