ישיבת סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

ישיבת סוכה (עריכה)

גרסה מ־11:48, 11 באוקטובר 2012

נוספו 1,949 בתים , 11 באוקטובר 2012

אין תקציר עריכה

למאי נ"מ?

supress

6,435

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=מבנה ארעי בחג ה[[סוכות]]|אחר=[[מסכת|מסכת התלמודית]]|עע=[[מסכת סוכה]]}}
+{{לשכתב|סיבה=הערך אמור לעסוק בעיקר במבנה הסוכה, משמעותו והלכותיו, ולמצוה לשבת בסוכה יש להקדיש ערך בפני עצמו}}
 '''הסוכה היא מבנה המשמש לישיבה בימי [[חג הסוכות]]. מצווה לשבת בסוכה בשבעת הימים שמתחילים בט"ו בתשרי, שנאמר''' {{מקור|ויקרא כג, מב|כן}}''': {{ציטוטון|בסוכות תשבו שבעת ימים}}.'''
 == טעמי המצוה ==
-מיוחדת מצות סוכה, שטעמה נאמר בפירוש בפסוק: {{ציטוטון|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם|ויקרא כג-מג}}.
-ב[[תלמוד]] {{מקור|בבלי:סוכה יא ב$סוכה יא:|כן}} נחלקו התנאים בביאור הפסוק, [[רבי אליעזר]] פירש שאותם "סוכות" היינו [[ענני הכבוד]] (שהרי "סוכות" היינו מלשון סככה, הגנה), ואילו [[רבי עקיבא]] פירש שהכוונה לסוכות ממש, שכאשר עם ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה היו מתגוררים בסוכות<ref>מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון {{מקור|ספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68}} מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]).</ref>.
+מיוחדת מצות סוכה, שטעמה נאמר בפירוש בפסוק: {{ציטוטון|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם|ויקרא כג, מג}}.
+ב[[תלמוד]] {{מקור|בבלי:סוכה יא ב$סוכה יא:|כן}} נחלקו התנאים בביאור הפסוק{{הערה|הדברים הובאו ב[[ילקוט שמעוני]] במקום {{מקור|ילקוט שמעוני תורה אמור תרנה$רמז תרמנה|כן}}.}}, [[רבי אליעזר]] פירש שאותם "סוכות" היינו [[ענני הכבוד]]{{הערה|וכן כתב ב[[תרגום יונתן]] {{מקור|תרגום יונתן ויקרא כג, מג$במקום|כן}} וב{{מקור|רש"י ויקרא כג, מג$רש"י}}, {{מקור|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} {{מקור|רבנו בחיי ויקרא כג מג$רבנו בחיי שם}}.}} (שהרי "סוכות" היינו מלשון סככה, הגנה), ואילו [[רבי עקיבא]] פירש שהכוונה לסוכות ממש{{הערה|וכן פירשו הראב"ע והרשב"ם שם.}}, שכאשר עם ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה היו מתגוררים בסוכות<ref>מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון {{מקור|בספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68}} מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]).</ref>.
-וה[[נצי"ב]] בספרו "[[העמק דבר]]"<ref>במדבר י, לד</ref> כתב לבאר, שבאמת "[[אלו ואלו דברי אלקים חיים]]", שכאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם בדרך.
+וה[[נצי"ב]] בספרו "[[העמק דבר]]" {{מקור|במדבר י, לד|כן}} כתב לבאר, שבאמת "[[אלו ואלו דברי אלקים חיים]]", שכאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם בדרך.
-מעניין לציין שהחוקר יהושע עציון<ref>ספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68.</ref>, כאשר הזכיר את הממצאים הארכיאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, הביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש. (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]).
+==== סוכות ממש - למה זה חשוב? ====
+לשיטת רבי עקיבא שהסוכות נעשו לזכר הסוכות שבני ישראל בנו והתגוררו בהם בעת הליכתם במדבר, יש להבין מדוע התורה מצוה עלינו לזכור זאת? מה החשיבות והערך המיוחד שיש בדבר?
-=== ביאור שיטת רבי עקיבא ===
+יש בזה כמה הסברים:
-לשיטת רבי עקיבא שהסוכות נעשו לזכר הסוכות שבנו בני ישראל בעת הליכתם במדבר, יש להבין מדוע יש לזכור זאת ומה החשיבות בדבר. ויש בזה שני הסברים:
+* בזמן האסיף, בו האדם שמח, רואה נחת וברכה מיבולו ורווה עושר, עליו לזכור שלא מעולם הוא ב[[ארץ ישראל|ארץ]], אלא שהוא - או אבותיו - היו נודדים במדבר והתגוררו בסוכות, ומתוך כך יודה האדם לאדון העולם, שנתן לו ולכל ישראל נחלה ובתים מלאים כל טוב {{מקור|רשב"ם ויקרא כג, מג$רשב"ם שם|כן}}.
+* הישיבה בסוכה מזכירה את יציאת מצרים{{דרושה הבהרה}} {{מקור|תורה תמימה שם הערה קעד; ועיין היטב בראב"ע שם; ועוד|כן}}.
+* הסוכה מעוררת "שידעו ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו{{הערה|עפ"י {{מקור|תהלים קז, ד}}.}} ארבעים שנה, וה' היה עמהם [והכין להם כל צרכם{{הערה|זו תוספת מלשון רבנו בחיי, שאר הציטוט מהרמב"ן.}}] לא חסרו דבר" {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} {{מקור|ו}}{{מקור|רבנו בחיי ויקרא כג מג$רבנו בחיי שם}}{{מקור|)}}.
+* "כדי שיתגלה ויתפרסם מתוך מצות הסכות גודל מעלתן של ישראל במדבר, שהיו הולכים עם כובד האנשים והנשים והטף, במקום ההוא אשר אין בטבע האדם לחיות בו" {{מקור|רבנו בחיי ויקרא כג מג$רבנו בחיי שם}}.
 === הסבר מועד מצות סוכה ===
@@ שורה 24: / שורה 32: @@
 ==המצווה==
 '''לגבי עשיית הסוכה''' כתב ב[[שו"ת]] [[הרמב"ם]] {{מקור|נט|כן}} שאינה [[מצווה]], ורק הישיבה היא ה[[מצווה]], ולכן [[ברכה|מברכים]] "לישב בסוכה" ולא "לעשות סוכה". אך מ[[רש"י]] {{מקור|מכות ח. ד"ה השתא|כן}} משמע שעשיית הסוכה היא [[מצווה]] (עיין ערך [[הכשר מצווה]]).
 '''בשבעת הימים''' חקרו האם הם [[מצווה]] אחת, או שבע מצוות נפרדות {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אבלות בקטן שהגדיל, ברכת אברהם סוכה ט. סימן "עושין סוכה בחוה"מ" ג|כן}}.
-ישנה דעה יחידה ([[הרב זיסקינד]] ב[[יסוד ושורש העבודה]]) שבכל רגע בו אדם נמצא מחוץ לסוכה בלא צורך, כגון אם הלך לקחת דבר מביתו ונשאר שם יותר זמן מן הנצרך, שהוא מבטל [[מצות עשה]] של "בסוכות תשבו שבעת ימים". דעה זו נדחתה על ידי ה[[אחרונים]].
+ישנה דעה יחידה ([[הרב זיסקינד]] ב[[יסוד ושורש העבודה]]) שבכל רגע בו אדם נמצא מחוץ לסוכה בלא צורך, כגון אם הלך לקחת דבר מביתו ונשאר שם יותר זמן מן הנצרך, שהוא מבטל [[מצות עשה]] של "בסוכות תשבו שבעת ימים". דעה זו נדחתה על ידי ה[[אחרונים]]{{דרוש מקור}}.
 '''במצוות אכילה בסוכה''' נחלקו ה[[פוסקים]] האם היא מצווה קיומית, שאם רוצה לאכול - יאכל בסוכה, או מצווה חיובית, שחייב לאכול בסוכה<ref>את הגדרותיהם של מצווה קיומית ומצווה חיובית ביארנו בערך [[מצוות קיומיות#הגדרה]].</ref> {{מקור|אתוון דאורייתא יא ד"ה באו"ח, מנחת חינוך שכה-ט [י] ד"ה ואם: בלילה הראשון חיובית ובשאר קיומית, שו"ע או"ח תעה-ז ומשנה ברורה מה|כן}}.'''שינה בסוכה''' - ביאר ה[[רוגאצ'ובר]] שאסור לישון מחוץ לסוכה, ולא שצריך לישון בסוכה {{מקור|מפענח צפונות ו-לב|כן}}.'''בשיעור אכילת הפת בלילה הראשון''' נחלקו ה[[ראשונים]], ל[[רמב"ם]] {{מקור|סוכה ו-ג|כן}} ול[[טור]] {{מקור|או"ח תרלט|כן}} שיעורה בכזית, ולר"ן {{מקור|סוכה יב: בדפי הרי"ף|כן}} יותר מ[[כביצה]].

ישיבת סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

ישיבת סוכה (עריכה)

גרסה מ־11:48, 11 באוקטובר 2012

תפריט ניווט

חיפוש