מבוקר
1,662
עריכות
שלמה בן דוד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
המלך שלמה במקורות הארכיאולוגיה
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) |
(המלך שלמה במקורות הארכיאולוגיה) |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
שלמה נקרא החכם מכל האדם. הוא כתב ספרים ומשלים רבים. ב[[תנ"ך]] נמצאים מספר ספרים המיוחסים לו: [[שיר השירים]], [[קהלת]] ו[[משלי]]. | שלמה נקרא החכם מכל האדם. הוא כתב ספרים ומשלים רבים. ב[[תנ"ך]] נמצאים מספר ספרים המיוחסים לו: [[שיר השירים]], [[קהלת]] ו[[משלי]]. | ||
==שלמה המלך במקורות הארכיאולוגיה== | |||
ישנם מספר ממצאים ארכיאולוגיים והיסטוריים על שלמה המלך ו/או על קיום מלכותו, להלן כמה דוגמאות: | |||
===חצור מגידו וגזר=== | |||
ב[[ספר מלכים א]] ({{מקור|מלכים א ט טז$פרק ט פסוק טז}}) נאמר: "וְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת הַמִּלּוֹא וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר". - מבואר ששלמה המלך בנה שלושה ערים מלכותיות: חצור, מגידו, וגזר. | |||
בחפירות שנערכו בשלושת העיירות הנ"ל, אכן נתגלו עיירות מלכותיות מפוארת, שמתוארכות ע"י פרופסור יגאל ידין, לימי שלמה המלך. בכל אחת משלושת העיירות הללו, נחשף שער מונומנטלי, שהינו זהה בדיוק בשלושת העיירות: הינם מבנים מלבניים, עם ארבעה פתחים ששה חדרי-משמר. בחזיתות השערים בשלושת העיירות, נקבעו מגדלים בולטים, והמעבר המרכזי בהם היה ברוחב 4.2 מ'. הדימוי המדוייק בין השערים של שלושת הערים הללו, מוכיח ששלושתם נבנו על ידי אותו מושל<ref> י' ידין, "חצור, גזר ומגידו בימי שלמה", בתוך: בימי בית ראשון, בעריכת א' מלמט (ירושלים תשכ"ב). פרטים הובאו במאמר של [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13324 | |||
פרופ' עמיחי מזר].</ref>. | |||
במלאכים א' ({{מקור|מלכים א ט יט$שם פסוק יט}}) מוזכר: "וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה '''וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים''''". - כלומר מתוך העיירות של שלמה, היו אוורות רבות לסוסים. בחפירות במגידו, נחשפו מבנים גדולים עם אורוות של סוסים רבות. | |||
===חומות ירושלים ושרידי הארמון של המלך שלמה=== | |||
עפ"י הנאמר ב[[ספר מלכים א]] ({{מקור|מלכים א יג$פרק יג}}), שלמה המלך בנה חומות ירושלים, ובנה ארמון חדש. ושם ({{מקור|מלכים א ה$ מלכים א פרק ה}}) מבואר ששלמה נעזר בבניותיו בירושלים מבעלי מלאכה מארץ צור (פניקיה). | |||
ב-2010, בחפירות ארכיאולוגיות בדרום הר הבית (לפני עיר דוד), נחשפה אחת מחומות ירושלים שנבנתה תקופת שלמה המלך (לפי התיארוך המקובל בקרב רוב הארכיאולוגיים<ref>עיין ערך [[ארכיאולוגיה מקראית]], בפרק העוסק בתיארוך.</ref>), עם בית שער פנימי שדרכו נכנסו אל הרובע המלכותי של העיר, מבנה ממלכתי סמוך לבית השער, ומגדל פינה מאבני גזית החולש על קטע ניכר של תוואי הקדרון. ממזרח לבניין הממלכתי ישנו קטע מחומה נוספת, שממשיכה את תוואי החומה בקו ישר ומקיף את העופל לכיוון צפון מזרח. | |||
החומה שנחשפה מעידה על יכולת שלטונית, ועוצמתה ומאפייני הבנייה הממלכתית שלה מעידים על ביצוע ברמה הנדסית גבוהה. טביעות של חותמות על גבי ידיות של קנקנים שעליהם כתובת "למלך" - מעידה על שייכותם למנגנון האדמיניסטרטיבי הממלכתי. עשרות טביעות חותם שהשתמרו על גבי טין צרוף עם עיטורים ושמות עבריים מעידים על אופיו הממלכתי של המבנה. | |||
מסכמת ראש צוות הארכיאולוגים באתר, ד"ר אילת מזר: | |||
:"תוואי החומה, מאפייניה ותיארוכה, עשויים לעלות בקנה אחד עם המסופר במקרא על המלך שלמה שבנה בעזרת הפיניקים, הבנאים המהוללים, את בית המקדש ואת מכלול המבנים של ארמונו החדש והקיף אותם בחומה שכנראה התחברה אל החומה הישנה של עיר דוד"<ref>[http://www.hayadan.org.il/first-temple-wall-unearth-2302102/ | |||
מאמר מטעם האוניברסיטה העברית], באתר הידען. '''אזהרה''': אתר הידען הינו אתר אנטי-דתי, ועפ"י הוראת הרבנים אין ראוי לגלוש בו.</ref>. | |||
===ממצאים שונים=== | |||
*ד"ר עמנואל וליקובסקי<ref> [http://www.vbm-torah.org/vtc/0064772.html מאמרו של עמנואל וליקובסקי]</ref>, מביא תבליט (מהעיר בדיר-אל-בחרי, במקדש של המלכה חאתשפסות), שמתאר את מסעה של [[מלכת שבא]] אל המלך שלמה. | |||
*בכתובות בארכיונים הממלכתיים בצור (פניקיה), שהוזכרו בספר נגד אפיון (של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו), ישנם חילופי מכתבים בין שלמה המלך לחירם מלך צור<ref>[http://www.daat.ac.il/daat/history/tkufot/apion001.pdf#page=15 חלק א', יז].</ref>. | |||
*ההיסטוריון היווני דיוס, בספר "דברי ימי כנען" (מובא ב"נגד אפיון"<ref>[http://www.daat.ac.il/daat/history/tkufot/apion001.pdf#page=16 חלק א', יז].</ref>) כתב שמצא בכתובות בצור, שההיכל אשר בירושלים נבנה בידי שלמה המלך מאה וארבעים ושלש שנה ושמונה חדשים טרם יסדו הצורים את קרתחדשת. | |||
*מפעל ליצור נשק מברזל בצורה המונית בתל בית שמש, המתוארך לתקופת שלמה המלך, מצביע על קיומה של מלכות רבת עצמה בתקופה זו. | |||
* פרופסור י. גרפינקל פירסם מאמר<ref>[ http://www.hayadan.org.il/shrine-from-king-david-era-090512/ כלי פולחן בתקופת דוד המלך], באתר הידען. '''אזהרה''': אתר הידען הינו אתר אנטי-דתי, ועפ"י הוראת הרבנים אין ראוי לגלוש בו.</ref> עפ"י ממצא של שני "[[ארון הקודש|ארונות קודש]]" מאבן שנתגלו ב-2012, אשר לפי דבריו מוכיחים שהתיאור המקראי על בית המקדש הראשון (שנבנה ע"י שלמה) מתאים בדקדוק רב לארכיטקטורה, לאסטטיקה ולאומנות הפולחנית היהודית שהיתה שוררת בתקופת דוד ושלמה (לפי התיארוך המקובל). | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מלכים}} | |||
[[קטגוריה:מלכי ישראל]] | [[קטגוריה:מלכי ישראל]] | ||
[[קטגוריה: מלכי בית דוד]] | [[קטגוריה: מלכי בית דוד]] | ||