2,221
עריכות
אמונת חכמים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
*"לך ואספת את זקני ישראל - לעולם זקנים מעמידים את ישראל וכה"א (יהושע ח) וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון אימתי ישראל עומדים? - כשיש להם זקנים"<ref>מדרש רבה שמות פרשה ג פסקה ח</ref>.. | *"לך ואספת את זקני ישראל - לעולם זקנים מעמידים את ישראל וכה"א (יהושע ח) וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון אימתי ישראל עומדים? - כשיש להם זקנים"<ref>מדרש רבה שמות פרשה ג פסקה ח</ref>.. | ||
*"למה כשהיה בהמ"ק קיים היו שואלים בזקנים, שנאמר (דברים לב) שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך? - שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל"<ref>מדרש רבה שמות פרשה ג פסקה ח</ref>. | *"למה כשהיה בהמ"ק קיים היו שואלים בזקנים, שנאמר (דברים לב) שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך? - שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל"<ref>מדרש רבה שמות פרשה ג פסקה ח</ref>. | ||
*"...ואשימם בראשיכם - ואשמם כתיב. אר"י בן לוי אמר להן משה אם אי אתם נשמעים להם, אשמה תלוי בראשיכם. למה הדבר דומה לנחש הזה שאמר הזנב לראש עד מתי אתה מתהלך תחלה אני אלך תחלה אמר לו לך הלך ומצא גומא של מים והשליכו לתוכה מצא אש והשליכו לתוכו מצא קוצים והשליכו לתוכן מי גרם לו על שהלך הראש אחר הזנב '''כך כשקטנים נשמעים לגדולים הם גוזרים לפני המקום והוא עושה ובשעה שהגדולים מהלכין אחר הקטנים נופלים לאחר פניהם'''<ref>דברים פרשה א פסקה י</ref>. | |||
*"דבר אחר א"ר הושעיא, למה הדבר דומה? - לכלה שהיתה עומדת בתוך חופתה ונתפחמו ידיה אם מקנחת היא אותם בכותל הכותל מתפחם וידיה אין מתנקות ואם בפסיפס הפסיפס מתפחם וידיה אין מתנקות ואם מקנחת היא בשערה שערה היא מתנאה וידיה מתנקות '''כך בשעה שישראל שומעין לגדוליהם ואין גדולים עושים צרכיהם אשמה תלוי בראשם של גדולים ואם לאו תלוי בראשיהן של עצמם'''<ref>דברים פרשה א פסקה י</ref>. | |||
*"אמר ר' יצחק בשעה שישראל נשמעים לגדוליהם ואין גדוליהן עושים צרכיהן באותה שעה (ישעיה ג) ה' במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו וכל כך למה שמשאוי של צבור קשה ואין אדם יחיד יכול לישא משאן של ציבור בעצמו תדע לך שהרי משה רבן של כל הנביאים לא היה יכול לשאת משאוי של ציבור לעצמו מנין ואומר אליכם בעת ההיא וגו'..."<ref>דברים פרשה א פסקה י</ref>. | |||
==מעשי אמונת חכמים בגמרא== | ==מעשי אמונת חכמים בגמרא== | ||
| שורה 27: | שורה 31: | ||
בכתבי החסידים מקובל הביטוי "אמונת חכמים" בהקשר של אמונה בהבטחות של צדיקים, גם במקום שהדבר נראה בלתי אפשרי. ישנם סיפורי 'מופתים' רבים המביאים עיקרון זה לידי ביטוי. | בכתבי החסידים מקובל הביטוי "אמונת חכמים" בהקשר של אמונה בהבטחות של צדיקים, גם במקום שהדבר נראה בלתי אפשרי. ישנם סיפורי 'מופתים' רבים המביאים עיקרון זה לידי ביטוי. | ||
==ציות לדברי צדיקים וגדולי תורה== | ==ציות לדברי צדיקים וגדולי תורה== | ||
לעיתים המושג אמונת חכמים משמש בהקשר של חובה לשמוע להוראותיהם של חכמים, צדיקים, וגדולי תורה. בנושא זה ניתן להבחין בהקשרים שונים: | |||
לעיתים המושג אמונת חכמים | |||
*חובת ציות של תלמיד לרבו - ומקרים בהם יכול התלמיד להימנע מציות לרבו. דוגמה: מעשה ברב זירא שרצה לעלות לארץ ישראל, המובא לעיל. | *חובת ציות של תלמיד לרבו - ומקרים בהם יכול התלמיד להימנע מציות לרבו. דוגמה: מעשה ברב זירא שרצה לעלות לארץ ישראל, המובא לעיל. | ||
*חובת ציות לגדול שבדור | *חובת ציות לגדול שבדור - כמו מעשה של רבן גמליאל ורבי יהושע ממסכת ראש השנה, שהובא לעיל. | ||
*חובת ציות של אדם ששאל שאלה רב מסויים - מבואר בשו"ע<ref>יורה דעה סימן רמב, לא</ref> שהשואל לחכם והורה לאיסור, אינו רשאי לשאול חכם אחר אלא אם יודיע אותו שכבר הורה הראשון לאיסור. ואם התיר הראשון וחלה הוראתו, אין לשני לאסור מכוח שיקול הדעת. וכל זה באותה הוראה עצמה, אבל במעשה אחר פשיטא שיכול להורות מה שנראה אליו. | *חובת ציות של אדם ששאל שאלה רב מסויים - מבואר בשו"ע<ref>יורה דעה סימן רמב, לא</ref> שהשואל לחכם והורה לאיסור, אינו רשאי לשאול חכם אחר אלא אם יודיע אותו שכבר הורה הראשון לאיסור. ואם התיר הראשון וחלה הוראתו, אין לשני לאסור מכוח שיקול הדעת. וכל זה באותה הוראה עצמה, אבל במעשה אחר פשיטא שיכול להורות מה שנראה אליו. | ||
* בשולחן ערוך יורה דעה רכח סעיפים כה-לה מבוארות הדרכים בהן יכולים ציבור להחליט החלטה שאוסרת על התנהגות מסויימת, על ידי שבועה של הציבור, או הסכמה בחרם. משמע שם שאם לא עשו דברים אלה, לא נוצר איסור במה שהוחלט<ref>בעיקר בסעיף לג, שם מבואר שאפילו במה שקבלו עליהם הציבור בחרם, רשאי אדם שלא להחמיר בו כשאינו בתחומי העיר</ref>. ובביאור הגרא שם <ref>אות צג</ref> מבאר שזה מטעם "ועשו משמרת למשמרתי" שיש לעשות סייגים ותקנות בכל דור - והיינו דווקא שנעשה בדרך זו של חרם והסכמת הקהל, ולא על ידי גדול שבמקום אם לא תיקן על ידי תקנת ב"ד שבעיר בחרם והסכמת הקהל. כלומר, ראוי לקטנים להישמע לגדולים שבדור, אך אין איסור לעבור על דבר אלא אם כן הוסכם בחרם הקהל, או בשבועה או בשאר הדרכים המבוארות בשולחן ערוך סימן רכח, שם. | * בשולחן ערוך יורה דעה רכח סעיפים כה-לה מבוארות הדרכים בהן יכולים ציבור להחליט החלטה שאוסרת על התנהגות מסויימת, על ידי שבועה של הציבור, או הסכמה בחרם. משמע שם שאם לא עשו דברים אלה, לא נוצר איסור במה שהוחלט<ref>בעיקר בסעיף לג, שם מבואר שאפילו במה שקבלו עליהם הציבור בחרם, רשאי אדם שלא להחמיר בו כשאינו בתחומי העיר</ref>. ובביאור הגרא שם <ref>אות צג</ref> מבאר שזה מטעם "ועשו משמרת למשמרתי" שיש לעשות סייגים ותקנות בכל דור - והיינו דווקא שנעשה בדרך זו של חרם והסכמת הקהל, ולא על ידי גדול שבמקום אם לא תיקן על ידי תקנת ב"ד שבעיר בחרם והסכמת הקהל. כלומר, ראוי לקטנים להישמע לגדולים שבדור, אך אין איסור לעבור על דבר אלא אם כן הוסכם בחרם הקהל, או בשבועה או בשאר הדרכים המבוארות בשולחן ערוך סימן רכח, שם. | ||