ערוך השולחן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 673 בתים ,  11 בדצמבר 2012
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
הספר "ערוך השולחן" נכתב על ידי [[רבי יחיאל מיכל אפשטיין]] שהיה אב בית דין של העיר נוברדהוק.
הספר "ערוך השולחן" נכתב על ידי [[רבי יחיאל מיכל אפשטיין]] שהיה אב בית דין של העיר נוברדהוק.


== דרכו בכתיבת החיבור ==  
== מבנה הספר ==
הספר הוא ספר הלכה על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. הספר נכתב בצורה מאוד יסודית ודידקטית. המחבר מתחיל כל הלכה במקורותיה בגמרא ועובר לדיון בראשונים ובפרט בשיטת ה[[רמב"ם]] ובפרט בהשמטות הרמב"ם לסוגיות הש"ס. אחרי הדיון בראשונים עובר הרב לדיון בפסק השלחן ערוך , בדעת המחבר ([[רבי יוסף קארו]]) ודעת הרמ"א ([[רבי משה איסרליש]]). לאחר מכן ממשיך בדיון בגדולי האחרונים שדנו בהלכה.


==  תוכן הספר==
הספר הוא ספר הלכה על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], כשההלכות נכתבו על סדר הסימנים של ה[[שולחן ערוך]], עם השמטה של הלכות [[נדר|נדרים]] ו[[שבועה|שבועות]] שבחלק [[יורה דעה]]. הספר נכתב בצורה מאוד יסודית ודידקטית. המחבר מתחיל כל הלכה במקורותיה בגמרא ועובר לדיון בראשונים ובפרט בשיטת ה[[רמב"ם]] ובפרט בהשמטות הרמב"ם לסוגיות הש"ס. אחרי הדיון בראשונים עובר הרב לדיון בפסק השלחן ערוך , בדעת המחבר ([[רבי יוסף קארו]]) ודעת הרמ"א ([[רבי משה איסרליש]]). לאחר מכן ממשיך בדיון בגדולי האחרונים שדנו בהלכה.
במהדורה הנפוצה נכתבו ההלכות על סדר הסימנים בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] עם השמטה של הלכות נדרים ושבועות שבחלק [[יורה דעה]]. נכד המחבר [[הרב מאיר בר אילן]] הדפיס מגנזי סבו את [[ערוך השלחן העתיד]] שבו כלל השמטות אלו ודיני זרעים, קדשים וטהרות שאינם נכללים ב[[שולחן ערוך]].
 
לאחרונה הוצאת "עוז והדר" הדפיסו מחדש את כל הספר והוסיפו אליו את פסקי ה[[משנה ברורה]].
נכד המחבר [[הרב מאיר בר אילן]] הדפיס מגנזי סבו את [[ערוך השלחן העתיד]], שבו כלל השמטות אלו ודיני זרעים, קדשים וטהרות שאינם נכללים ב[[שולחן ערוך]].
בנוסף יצא לאחרונה ספר פירוש על הלכות פורים שב"ערוך השולחן" בשם "צפה הצפית" שנכתב על ידי אחד מרבני ישיבת ההסדר במעלה אדומים.


== קבלת הספר ==  
== קבלת הספר ==  
בזכות ההקף של הספר, ובהירות לשונו זכה המחבר וספרו התקבל כפוסק או לפחות כספר ללימוד ההלכה בהרבה מקהילות ישראל. הרבה מקהילות האשכנזיות שבאמריקה ובדרום צרפת(אלזס') קבלו ספר זה כספר פסיקה עיקרי.
בזכות ההקף של הספר, ובהירות לשונו זכה המחבר וספרו התקבל כפוסק או לפחות כספר ללימוד ההלכה בהרבה מקהילות ישראל. הרבה מקהילות האשכנזיות שבאמריקה ובדרום צרפת(אלזס') קבלו ספר זה כספר פסיקה עיקרי.
וזאת מכיוון שהרב יחיאל מיכל אפשטיין היה מגדולי הדור ומהרבנים הכי בקיאים וחריפים בדורו.
וזאת מכיוון שהרב יחיאל מיכל אפשטיין היה מגדולי הדור ומהרבנים הכי בקיאים וחריפים בדורו.


== ערוך השלחן והמשנה ברורה ==  
== ערוך השלחן והמשנה ברורה ==  
שני הרבנים הגדולים מרן ה[[חפץ חיים]] מחבר ספר ה[[משנה ברורה]] ובעל "ערוך השולחן" חיו כמעט באותה תקופה, ושניהם זכו שספרם יתקבל באהדה בקהילות ישראל. מתוקף כך היה צורך לחקור את דרכי הפסיקה השונים של שני ספרים אלה, אך אין זה המקום. רק נציין שה[[משנה ברורה]] יצא לאור לפני "ערוך השולחן", וזה האחרון דן בדבריו בפסיקתו (לדוגמא בהלכות [[שבת]] בסימן שי"ט).
שני הרבנים הגדולים מרן ה[[חפץ חיים]] מחבר ספר ה[[משנה ברורה]] ובעל "ערוך השולחן" חיו כמעט באותה תקופה, ושניהם זכו שספרם יתקבל באהדה בקהילות ישראל. מתוקף כך היה צורך לחקור את דרכי הפסיקה השונים של שני ספרים אלה, אך אין זה המקום. רק נציין שה[[משנה ברורה]] יצא לאור לפני "ערוך השולחן", וזה האחרון דן בדבריו בפסיקתו (לדוגמא בהלכות [[שבת]] בסימן שי"ט).


שורה 21: שורה 23:
בנו של רבי יחיאל מיכל הוא רבי ברוך אפשטיין ז"ל, אשר חיבר את הספר "תורה תמימה", והוא ליקוט של מדרשי חז"ל על התורה, ונדפס על החומש.
בנו של רבי יחיאל מיכל הוא רבי ברוך אפשטיין ז"ל, אשר חיבר את הספר "תורה תמימה", והוא ליקוט של מדרשי חז"ל על התורה, ונדפס על החומש.
גיסו של ערוך השולחן היה הנצי"ב מוולוזין. ונכדו זה הרב מאיר בר אילן, שהיה מקורב מאוד לרב קוק זצ"ל
גיסו של ערוך השולחן היה הנצי"ב מוולוזין. ונכדו זה הרב מאיר בר אילן, שהיה מקורב מאוד לרב קוק זצ"ל
==ערוך השולחן העתיד==
==ערוך השולחן העתיד==
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
 
== דרכו בכתיבת החיבור ==
 
== מהדורות ופירושים ==
 
לאחרונה הוצאת "עוז והדר" הדפיסו מחדש את כל הספר והוסיפו אליו את פסקי ה[[משנה ברורה]]{{הערה|1=ראה [http://eitamhenkin.wordpress.com/2011/06/14/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F-%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F/ ביקורת מאת הרב איתם הנקין] על מהדורה זו (נדפסה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42136&st=&pgnum=119 קובץ 'עלוני ממרא', גיליון 120 (קייץ תשס"ז) עמ' 119]). וראה גם [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=3&topic_id=2241429 דיון על כך בפורום 'בחדרי חרדים'].}}.
 
בנוסף יצא לאחרונה ספר פירוש על הלכות פורים שב"ערוך השולחן" בשם "צפה הצפית" שנכתב על ידי אחד מרבני ישיבת ההסדר במעלה אדומים.
 
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:ספרי הלכה]]
[[קטגוריה:ספרי הלכה]]
[[קטגוריה:פירושים על השולחן ערוך]]
[[קטגוריה:פירושים על השולחן ערוך]]
6,432

עריכות

תפריט ניווט