15,330
עריכות
חסידות ברסלב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''חסידות ברסלב''' היא ענף בתנועת החסידות מיסודו של רבי נחמן מברסלב נין [[הבעל...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חסידות ברסלב''' היא ענף ב[[תנועת החסידות]] מיסודו של [[רבי נחמן מברסלב]] נין [[הבעל שם טוב]]. מקרוב בעיר ברסלב שבאוקראינה, שם היה משכנו של ר' נחמן. כיום, חסידות ברסלב ושיטתה הינה אחד מהענפים הבולטים והנפוצים של החסידות. | '''חסידות ברסלב''' היא ענף ב[[תנועת החסידות]] מיסודו של [[רבי נחמן מברסלב]] נין [[הבעל שם טוב]]. מקרוב בעיר ברסלב שבאוקראינה, שם היה משכנו של ר' נחמן. כיום, חסידות ברסלב ושיטתה הינה אחד מהענפים הבולטים והנפוצים של החסידות. | ||
==תולדות החסידות== | ==תולדות החסידות== | ||
| שורה 11: | שורה 10: | ||
בדור הרביעי של החסידות המשפיעים הבולטים היו [[רבי אברהם חזן]], תלמידו של ר' נחמן מטולטשין, ו[[רבי אברהם שטרנהרץ]], תלמידו של ר' נחמן מטשערין ונינו של ר' נתן. בסביבות שנת תרנ"ד עלה הרב חזן ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]], ובכך החלה להתפתח קהילת חסידי ברסלב בירושלים. כמו כן, ב[[צפת]] החלה להתפתח קהילה של חסידי ברסלב בהנהגת [[רבי ישראל קרדונר]], תלמידו של ר' משה ברסלבר. | בדור הרביעי של החסידות המשפיעים הבולטים היו [[רבי אברהם חזן]], תלמידו של ר' נחמן מטולטשין, ו[[רבי אברהם שטרנהרץ]], תלמידו של ר' נחמן מטשערין ונינו של ר' נתן. בסביבות שנת תרנ"ד עלה הרב חזן ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]], ובכך החלה להתפתח קהילת חסידי ברסלב בירושלים. כמו כן, ב[[צפת]] החלה להתפתח קהילה של חסידי ברסלב בהנהגת [[רבי ישראל קרדונר]], תלמידו של ר' משה ברסלבר. | ||
משפיעים נוספים בתקופה זו היו [[רבי אלתר טפליקר]], תלמידו של ר' נחמן מטשערין | משפיעים נוספים בתקופה זו היו [[רבי אלתר טפליקר]], תלמידו של ר' נחמן מטשערין ו[[רבי שמשון ברסקי]] מצאצאי ר' נחמן, שהנהיג את הקהילה באומן. | ||
==לאחר עליית הקומוניסטים== | ==לאחר עליית הקומוניסטים== | ||
לאחר המהפכה הבולשביקית ועליית השלטון הקומוניסטי, נרדפו חסידי ברסלב שבאוקראינה ביתר שאת על ידי השלטון הקומוניסטי, ומנהיגיה הבולטים היו [[רבי לוי יצחק בנדר]] ו[[רבי אלימלך טפליקר]]. הקהילה הלכה ודעכה, ושרידיה נותרו במדינה עד עליית השלטון הנאצי. עם התדלדלות החסידות באוקראינה, עברה הנהגת החסידות לפולין, שם בלט [[רבי יצחק ברייטר]] שהנהיג את החסידות מלובלין, ו[[רבי אהרן לייב ציגלמן]]. | לאחר המהפכה הבולשביקית ועליית השלטון הקומוניסטי, נרדפו חסידי ברסלב שבאוקראינה ביתר שאת על ידי השלטון הקומוניסטי, ומנהיגיה הבולטים היו [[רבי לוי יצחק בנדר]] ו[[רבי אלימלך טפליקר]]. הקהילה הלכה ודעכה, ושרידיה נותרו במדינה עד עליית השלטון הנאצי. עם התדלדלות החסידות באוקראינה, עברה הנהגת החסידות לפולין, שם בלט [[רבי יצחק ברייטר]] שהנהיג את החסידות מלובלין, ו[[רבי אהרן לייב ציגלמן]]. | ||
בירושלים, התנהלה קהילה של חסידי ברסלב | בירושלים, התנהלה קהילה של חסידי ברסלב בעיר העתיקה, תחת הנהגתם של ר' אברםה שטרנהרץ ור' אברהם חזן. מנהיגי הקהילה לאחר פטירת הרב חזן היו תלמידיו [[רבי שמואל הורביץ]], [[רבי אליהו חיים רוז'ין]], [[רבי שמואל שפירא]] שהיה אברך ב[[ישיבת עץ חיים]] של המתנגדים והצטרף לקהילת ברסלב ו[[רבי יחזקאל אפרים מנדליאל]], מתלמידי ר' יצחק ברייטר בפולין. הקהילה בירושלים לא היתה אהודה על שאר יושבי ירושלים, וישיבתה סבלה ממצוקה כלכלית קשה. היחידים שנרתמו למען הישיבה היו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] ו[[הרב יעקב משה חרל"פ]]<ref>הכרוז עליו חתמו הקורא לתרום למוסדות ברסלב מופיע בחוברת "שני המאורות" בהוצאת ארגון "אור האורות".</ref>. בשנת תש"א, ייסד הרב שטרנהרץ מנהגל עילה ל[[קבר רבי שמעון בר יוחאי|קבר רשב"י]] ב[[מירון]] ("הקיבוץ במירון") כתחליף לעליה לציון ר' נחמן באומן. | ||
במהלך [[השואה]] הושמדו קהילות ברסלב בפולין ובאוקראינה, ונותרו רק הקהילה בירושלים ושרידי הקהילה בצפת. במלחמת העצמאות גורשו חסידי ברסלב ממושבם בעיר העתיקה ועברו להגורר בשכונת קטמון, ב[[מאה שערים]] (שם הוקם בימ"ד גדול הידוע עד היום בשם "השול") וב[[בני ברק]] (שם הוקם בימ"ד גדול הידוע עד היום בתור "ה[[כולל]]"). בשנים שלאחר מכן דעכה חסידות ברסלב והפכה לקהילה זניחה ומדולדלת בתוך "העדה החרדית". | |||
בתקופה זו הגיע לארץ ר' לוי יצחק בנדר (תלמידם של ר' אברהם חזן ור' שמשון ברסקי), שהיה ממנהיגי החסידים באוקראינה בתקופת השלטון הקומוניסטי, ונחשב לאחד ממנהיגי חסידות ברסלב בארץ. תלמידו, [[הרב אליעזר ברלנד]], החל לפעול להפצת תורת ברסלב בעולם הישיבות. בהמשך, החלה להיווצר תנועת תשובה בהנהגתו של הרב ברלנד, שייסד בירושלים את [[ישיבת שובו בנים]]. דרכה המיוחדת של חסידות ברסלב החלה למשוך אליה חוזרים בתשובה רבים, וחסידות ברסלב הלכה וגדלה. עם זאת, זקני חסידי ברסלב בירושלים לא ראו בעין יפה את קבלתם של חוזרים בתשובה רבים אל תוך שערי החסידות, ואף הרב ברלנד ותלמידיו סולקו מה"שול" לתקופה מסוימת, עד שנתאחו הקרעים. | |||
במקביל, התפתחה מחדש הקהילה בצפת על ידי [[הרב גדליה אהרן קניג]], תלמידו של ר' אברהם שטרנהרץ, והוקמו בה מוסדות וישיבות. גם הקהילה בצפת החלה למשוך אליה חוזרים בתשובה רבים. | |||
קהילה בולטת של חסידי צפת נוסדה על ידי [[הרב ישראל דב אודסר]], שהיה מזקני חסידי ברסלב בירושלים ותלמידו של ר' ישראל קרדונר (ממשפיעי הדור הרביעי). בזקנותו, סיפר כי בצעירותו נשלח אליו משמים פתק מר' נחמן ובו מופיעה הסיסמא: "נ נח נחמ נחמן מאומן". ר' ישראל דב החל במסע הסברה ובו הפיץ את בשורת "הפתק", אשר לפי טענתו הסיסמא המופיעה בו מקרבת את הגאולה<ref>על פי המושג ה[[קבלה|קבלי]]: "שיר פשוט, שיר כפול, שיר משולש, שיר מרובע".</ref>. חסידיו של הרב אודסר, שהלכו וגדלו עם השנים, רואים בו ממשיכו של ר' נחמן ואף יש שמגידירם אותו כמלך ישראל וכמשיח. הם רואים בקברו שבמרומי הר המנוחות את התחליף לציון ר' נחמן באומן. רבים מהם נוהגים לרקוד ברחובות ועל גבי מכוניות, בעיקר את המילים "נ נח נחמ נחמן מאומן", כציווי רבם. זרם זה מושך אף הוא חוזרים בתשובה רבים, שנמשכו לעממיותו ולאי- השתייכותו לממסד החרדי כשאר הזרמים. | |||
קהילה נוספת שהוקמה הינה קהילת ברסלב ביבנאל, בהנהגתו של [[הרב אליעזר שלמה שיק]] (ראה להלן). | |||
כיום, חסידי ברסלב הרשמיים מונים עשרות אלפי משפחות, ועוד רבים שאינם נמנים באופן ישיר על חסידות ברסלב לומדים את תורתה ונוהגים בהנהגותיה, והיא כיום אחד הזרמים המשמעותיים ביותר בחברה היהודית ברחבי העולם. | |||
==שיטת החסידות== | ==שיטת החסידות== | ||
{{להשלים|כל הפרק=כן}} | |||
==זרמים בחסידות== | ==זרמים בחסידות== | ||
כיום ישנן מספר קבוצות בקרב חסידי ברסלב, כאשר העיקריות שבהן: | |||
* הפלג המרכזי- מורכב מקהילת ברסלב המקורית בירושלים (ה"שול") ובבני ברק. אנשיו הולכים בדרכו של הרב בנדר. חסידי ה"שול" בירושלים נמנים על העדה החרדית ומלבושם הינו כלבוש הירושלמי המסורתי (מעיל מפוספס ארוך). ממנהיגי הקהילה הבולטים: [[הרב יעקב מאיר שכטר]], [[הרב ישראל מאיר ברנ]] ו[[הרב אליהו גודלבסקי]]. תלמידיו של הרב שכטר התפלגו חלקית מזרם זה, ונחשבים כיום לקהילה בפני עצמה המכונה בקרב אנשי ברסלב "הקהילה". חלק מאנשי "הקהילה" ייסדו את תנועת "מורשת הנחל" להפצת תורת ברסלב. | |||
* קהילת 'שובו בנים- נחמת ציון'- קהילה גדולה בהנהגת הרב ברלנד ותלמידו הבולט [[הרב שלום ארוש]]. לקהילה מספר ישיבות גדולות, כאשר המפורסמות שבהן הן ישיבת שובו בנים של הרב ברלנד ו[[ישיבת חוט של חסד]] של הרב ארוש, שתיהן בירושלים. רב בולט נוסף השייך לזרם זה הוא [[הרב עופר ארז]]. | |||
* קהילת יבנאל- קהילה זו, חסידי הרב אליעזר שלמה שיק (המוכנה מוהרא"ש), המכהן כאדמו"ר בניגוד למקובל בחסידות ברסלב, והיו שהתנגדו אילה בשל כך. קהילה זו התפרסמה בזכות החוברות שהיא מפיצה, ורבים חזרו בתשובה דרכה. רב בולט בזרם זה היא [[הרב ניסן דוד קיוואק]]. | |||
* "תורת חכם"- קהילה זו מתפקדת כחצר חסידית בראשות [[הרב יצחק מאיר מורגנשטרן]] ומרכזה נמצא בירושלים. חסידי הרב מורגנשטרן נותנים דגש על לימוד ה[[קבלה]]. קהילה זו אינה שייכת באופן מלא לחסידות ברסלב, ורבים מחסידיה אינם מגדירים את עצמם כחסידי ברסלב. | |||
* חסידי "נ נח"- תלמידי הרב אודסר. ידועים בשל הסיסמא: "נ נח נחמ נחמן מאומן" אותה פרסם הרב אודסר בשם ר' נחמן בפתק שקבל ממנו לטענתו. פלג זה, המונה חסידים רבים, עורר התנגדות של רבים מחסידי ברסלב, אך למרות זאת הוא אחד הזרמים הבולטים. חסידיו ידועים במנהגם לרקוד ברחובות ועל גבי מכוניות. לקבוצה זו ישנה קהילה ב[[תל אביב]] בשם "שיר חדש" בראשות [[הרב יצחק בנזסון]] העוסקת בהפצת תורת ברסלב לתושבי האזור. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות חסידיות}} | {{חצרות חסידיות}} | ||
[[קטגוריה:חצרות חסידיות|ברסלב]] | [[קטגוריה:חצרות חסידיות|ברסלב]] | ||
[[קטגוריה:ברסלב]] | [[קטגוריה:ברסלב]] | ||