ארבעה טורים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6 בתים ,  10 בפברואר 2013
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


== תהליך כתיבתו ==
== תהליך כתיבתו ==
כאשר נוכח רבי יעקב בן הרא"ש בריבוי המחלוקות ההלכתיות בזמנו החליט לחבר את הספר וכך כתב בהקדמתו: "יען כי ארכו לנו הימים בגלותנו ותשש כוחנו, ושמם לבנו, ורפו ידינו, ונשתבשו הסברות וגדלו המחלוקות ורבו הדעות ולא נשארה הלכה פסוקה שאין בה דעות שונות...".
כאשר נוכח רבי יעקב בן הרא"ש בריבוי המחלוקות ההלכתיות בזמנו החליט לחבר את הספר וכך כתב בהקדמתו: "יען כי ארכו לנו הימים בגלותנו ותשש כוחנו, ושמם לבנו, ורפו ידינו, ונשתבשו הסברות וגדלו המחלוקות ורבו הדעות ולא נשארה הלכה פסוקה שאין בה דעות שונות...".


תחילה עשה קיצור מהלכות אביו [[הרא"ש]] ומתשובותיו בשם "ספר הרמזים" או "סימני אשר"י" שנדפס בהוצאות התלמוד בשם "קיצור פסקי הרא"ש". על בסיס ספר זה כתב את ה"ארבעה טורים" כאשר הוא נצמד לכלל שקיבל מאביו להביא מקורות מהתלמוד וראיות לדבריו (שלא כדרכו של [[הרמב"ם]]) ולכן ציין בספר את מקורותיו וכן ציין את חילוקי הדעות בין הפוסקים שקדמו לו.
תחילה עשה קיצור מהלכות אביו [[הרא"ש]] ומתשובותיו בשם "ספר הרמזים" או "סימני אשר"י" שנדפס בהוצאות התלמוד בשם "קיצור פסקי הרא"ש". על בסיס ספר זה כתב את ה"ארבעה טורים" כאשר הוא נצמד לכלל שקיבל מאביו להביא מקורות מהתלמוד וראיות לדבריו (שלא כדרכו של [[הרמב"ם]]) ולכן ציין בספר את מקורותיו וכן ציין את חילוקי הדעות בין הפוסקים שקדמו לו.
כתיבתו הסתיימה בשנת [[1340]]. הספר התפשט בכל התפוצות והוא הספר העברי השני שנדפס (שנת [[1475]]). כיום נפוצות במיוחד מהדורות מוגהות חדשות של הספר הכוללות הערות, פירושים ותוספות.
כתיבתו הסתיימה בשנת [[1340]]. הספר התפשט בכל התפוצות והוא הספר העברי השני שנדפס (שנת [[1475]]). כיום נפוצות במיוחד מהדורות מוגהות חדשות של הספר הכוללות הערות, פירושים ותוספות.


== מקורותיו ==
== מקורותיו ==
מקורותיו מקיפים את כל הספרות הרבנית שקדמה לו והוא מזכיר את ספרות ה[[גאונים]], מהראשונים: [[רבנו חננאל]], [[רבנו נסים]], [[רבנו גרשום]], [[רש"י]] וחכמי צרפת בעלי ה[[תוספות]] ועוד, חכמי אשכנז: [[ראב"ן]], [[ראבי"ה]], [[מהר"ם מרוטנברג]] ועוד, וחכמי ספרד ובראשם ה[[רי"ף]], [[הרמב"ם]], ה[[רמב"ן]] ועוד. הספר מאחד את תורתם של חכמי צרפת אשכנז וספרד, ואוסף את מנהגי הארצות השונות בעיקר בענייני תפילה. הוא מביא מדבריהם ובהרבה מקומות חולק, ובכל מחלוקת עם הראשונים הוא מביא את מסקנת ה[[רא"ש]].
מקורותיו מקיפים את כל הספרות הרבנית שקדמה לו והוא מזכיר את ספרות ה[[גאונים]], מהראשונים: [[רבנו חננאל]], [[רבנו נסים]], [[רבנו גרשום]], [[רש"י]] וחכמי צרפת בעלי ה[[תוספות]] ועוד, חכמי אשכנז: [[ראב"ן]], [[ראבי"ה]], [[מהר"ם מרוטנברג]] ועוד, וחכמי ספרד ובראשם ה[[רי"ף]], [[הרמב"ם]], ה[[רמב"ן]] ועוד. הספר מאחד את תורתם של חכמי צרפת אשכנז וספרד, ואוסף את מנהגי הארצות השונות בעיקר בענייני תפילה. הוא מביא מדבריהם ובהרבה מקומות חולק, ובכל מחלוקת עם הראשונים הוא מביא את מסקנת ה[[רא"ש]].


== מבנה הספר ותוכנו==
== מבנה הספר ותוכנו==
"ארבעה טורים"  (ובעקבותיו ה[[שולחן ערוך]]) מתחלק לארבעה חלקים:
"ארבעה טורים"  (ובעקבותיו ה[[שולחן ערוך]]) מתחלק לארבעה חלקים:


שורה 19: שורה 23:


==כתבי יד ומהדורות==
==כתבי יד ומהדורות==
{{להשלים}}
{{להשלים}}
בין גמרית רבי יעקב את ארבעה הטורים לבין הדפסתו, חלף כמאה שנה בהם השתשמו הוגי הלכות בכתבי יד של החיבור, כיום קיים עשרות כתבי יד של ספר ארבעה הטורים.
בין גמרית רבי יעקב את ארבעה הטורים לבין הדפסתו, חלף כמאה שנה בהם השתשמו הוגי הלכות בכתבי יד של החיבור, כיום קיים עשרות כתבי יד של ספר ארבעה הטורים.
שורה 27: שורה 32:


==הפירושים על הספר==
==הפירושים על הספר==
הספר היה נפוץ ומפורסם בכל תפוצות ישראל, ולכן החליט [[רבי יוסף קארו]] לכתוב עליו את חיבורו "[[בית יוסף]]" שהיוה בסיס ל[[שולחן ערוך]], [[הרמ"א]]  בהגהותיו בשם "דרכי משה" מביא את פסקי האשכנזים הראשונים, והפרשנים הנוספים מסביב ל"טור" הם "בית חדש" ל[[רבי יואל סירקיס]], "דרישה ופרישה" ל[[רבי יהושע פלק כץ]] האשכנזי, ו"כנסת הגדולה" ל[[רבי חיים בנבנשתי]] הספרדי. ישנם עוד רבים שכתבו הגהות ופירושים סביב לטור, מפאת חשיבותו, אך לא כולם זכו להידפס.
הספר היה נפוץ ומפורסם בכל תפוצות ישראל, ולכן החליט [[רבי יוסף קארו]] לכתוב עליו את חיבורו "[[בית יוסף]]" שהיוה בסיס ל[[שולחן ערוך]], [[הרמ"א]]  בהגהותיו בשם "דרכי משה" מביא את פסקי האשכנזים הראשונים, והפרשנים הנוספים מסביב ל"טור" הם "בית חדש" ל[[רבי יואל סירקיס]], "דרישה ופרישה" ל[[רבי יהושע פלק כץ]] האשכנזי, ו"כנסת הגדולה" ל[[רבי חיים בנבנשתי]] הספרדי. ישנם עוד רבים שכתבו הגהות ופירושים סביב לטור, מפאת חשיבותו, אך לא כולם זכו להידפס.


supress
6,435

עריכות

תפריט ניווט