פורים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 415 בתים ,  18 בפברואר 2013
מ
אין תקציר עריכה
(ביטול גרסה 81248 של 82.80.196.44 (שיחה) מחיקת שטויות. נא לחסום משתמש זה.)
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''פורים''' הוא יום משתה ושמחה החל בארבעה עשר באדר {{מקור|בערי הפרזות|כן}} או בחמשה עשר בו {{מקור|בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון|כן}}. ניתקן ע"י [[אנשי כנסת הגדולה]] שנים ספורות לפני בניית [[בית המקדש השני]], לזכר הצלת היהודים מרצח שתוכנן על ידי [[המן]] בימי [[אחשורוש]] שמלך בממלכה הפרסית.
'''פורים''' הוא יום משתה ושמחה החל בארבעה עשר באדר (בערי הפרזות) או ב[[שושן פורים|חמשה עשר בו]] (בערים המוקפות [[חומה]] מימי [[יהושע בן נון]]). תוקן ע"י [[אנשי כנסת הגדולה]] שנים ספורות לפני בניית [[בית המקדש השני]], לזכר הצלת היהודים מטבח רצחני שתוכנן על ידי [[המן]] בימי [[אחשורוש]] שמלך בממלכה הפרסית.


מקורו של השם "פורים" נובע מהמילה "פור" - הוא הגורל שהטיל המן, כדי לקבוע את החודש שבו הוא יבצע את גזירתו הרעה על היהודים.(אסתר ט כו) ה' בחסדו הגדול הציל את עמו והפך את הצרה לישועה גדולה.
מקורו של השם "פורים" נובע מהמילה "פור" - הוא הגורל שהטיל המן, כדי לקבוע את החודש שבו הוא יבצע את גזירתו הרעה על היהודים {{מקור|אסתר ט, כו|כן}} ה' בחסדו הגדול הציל את עמו והפך את הצרה לישועה גדולה.


== נס פורים ==
== נס פורים ==
"בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה, כשעמד עליהם המן הרשע וביקש להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד, עד שריחם ה' עליהם וביטל את מחשבתו הרעה ותלו אותו ואת בניו על העץ. בשלושה עשר לחודש אדר נקהלו היהודים לעמוד על נפשם והרגו את אויביהם, וביום ארבעה עשר בחודש אדר נחו מאויביהם וקבעו אותו ליום משתה ושמחה".
 
{{ערך מורחב|ערך=[[מגילת אסתר]]}}
"בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר]] ב[[שושן הבירה]], כשעמד עליהם [[המן הרשע]] וביקש להשמיד, להרוג ולאבד, את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד, עד שריחם ה' עליהם וביטל את מחשבתו הרעה ותלו אותו ואת בניו על העץ. בשלושה עשר לחודש אדר נקהלו היהודים לעמוד על נפשם והרגו את אויביהם, וביום ארבעה עשר בחודש אדר נחו מאויביהם וקבעו אותו ליום משתה ושמחה".


== מצוות פורים ==
== מצוות פורים ==
מצוות הפורים, כפי שנקבעו ב[[מגילת אסתר]], הינן ארבע:
@מקרא מגילה.
@סעודת פורים.
@משלוח מנות איש לרעהו.
@מתנות לאביונים.


לארבע אלו הוסיפו חז"ל את הקריאה בתורה ב[[תפילת שחרית]], וכן את אמירת "על הנסים" ב[[תפילת שמונה עשרה]] וב[[ברכת המזון]]. כמו כן, הם אסרו [[הספד]] ו[[תענית]] בימי הפורים.
מצוות הפורים, כפי שנקבעו ב[[מגילת אסתר]], הִנן ארבע:
@[[מקרא מגילה]]
@[[סעודת פורים]]
@[[משלוח מנות]] איש לרעהו
@[[מתנות לאביונים]].
 
לארבע אלו הוסיפו חז"ל את ה[[קריאה בתורה]] ב[[תפילת שחרית]], וכן את אמירת "[[על הנסים]]" ב[[תפילת שמונה עשרה]] וב[[ברכת המזון]]. כמו כן, הם אסרו [[הספד]] ו[[תענית]] בימי הפורים.


=== מקרא מגילה ===
=== מקרא מגילה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[מקרא מגילה]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מקרא מגילה]]}}
קוראים את [[מגילת אסתר]] פעמיים: בליל פורים וביומו, מתוך מגילת קלף כשרה. במגילת אסתר מתוארת פרשת גזירת [[המן]] על היהודים והדרך שבה הציל ה' את עמו. קריאת המגילה הינה הודיה לה' על חסדיו עם [[עם ישראל|עמו ישראל]]. גם ה[[נשים]] חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי [[מצוות עשה שהזמן גרמא|מצוה שהזמן גרמא]] - מאחר ש"[[אף הן היו באותו הנס]]", משום שגזירת המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים.
קוראים את [[מגילת אסתר]] פעמיים: בליל פורים וביומו, מתוך מגילת קלף כשרה. במגילת אסתר מתוארת פרשת גזירת [[המן]] על היהודים והדרך שבה הציל ה' את עמו. קריאת המגילה הינה הודיה לה' על חסדיו עם [[עם ישראל|עמו ישראל]]. גם ה[[נשים]] חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי [[מצוות עשה שהזמן גרמא|מצוה שהזמן גרמא]] - מאחר ש"[[אף הן היו באותו הנס]]", משום שגזירת המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים.
שורה 28: שורה 32:


=== על הנסים ===
=== על הנסים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[על הניסים]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[על הניסים]]}}
בתפילת שמונה עשרה, בברכת "מודים", ובברכת המזון, בברכת "נודה לך", מוסיפים את נוסח: "על הנסים... בימי מרדכי ואסתר...". בנוסח על הנסים אנו מודים לה' ומהללים אותו על תשועתו בימי מרדכי ואסתר.
בתפילת שמונה עשרה, בברכת "מודים", ובברכת המזון, בברכת "נודה לך", מוסיפים את נוסח: "על הנסים... בימי מרדכי ואסתר...". בנוסח על הנסים אנו מודים לה' ומהללים אותו על תשועתו בימי מרדכי ואסתר.


=== קריאת התורה ===
=== [[קריאת התורה]] ===
בתפילת שחרית, לפני קריאת המגילה, קוראים בתורה את פרשת: "ויבא עמלק". קטע זה, הלקוח מספר שמות {{מקור|יז, ח-טז|כן}}, מתאר את מלחמת עמלק - שהמן היה מזרעו - בבני ישראל בצאתם ממצרים.
 
בתפילת שחרית, לפני קריאת המגילה, קוראים בתורה את פרשת: "ויבא [[עמלק]]". פרשיה זו, הלקוחה מ[[ספר שמות]] {{מקור|יז, ח-טז|כן}}, מתאר את מלחמת עמלק - שהמן היה מזרעו - ב[[בני ישראל]] [[יציאת מצרים|בצאתם ממצרים]].


=== משלוח מנות ===
=== משלוח מנות ===
{{ערך מורחב|ערך=[[משלוח מנות]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[משלוח מנות]]}}
מצוה לשלוח מנות בפורים איש לרעהו, שנאמר {{מקור|אסתר ט, יט|כן}}: "ומשלח מנות איש לרעהו". מצוה זו מרבה אחוה, אהבה ורעות בישראל.
מצוה לשלוח מנות בפורים איש לרעהו, שנאמר {{מקור|אסתר ט, יט|כן}}: "ומשלח מנות איש לרעהו". מצוה זו מרבה אחוה, אהבה ורעות בישראל, ומאפשרת גם למי שאין ידו משגת לחגוג את סעודת פורים מבלי לפשוט ידו לצדקה.


יש לשלוח לפחות שני סוגי מאכל, הראויים לאכילה, לאיש אחד; "משלוח" - לשון יחיד, ו"מנות" - לשון רבים; כלומר: משלוח אחד של שתי מנות לפחות. ניתן לשלוח גם משקאות הראויים לשתיה.
יש לשלוח לפחות שני סוגי מאכל, הראויים לאכילה, לאיש אחד; "משלוח" - לשון יחיד, ו"מנות" - לשון רבים; כלומר: משלוח אחד של שתי מנות לפחות. ניתן לשלוח גם משקאות הראויים לשתייה.


ראוי שמשלוחי המנות ישלחו על ידי שליח ולא ימסרו על ידי האדם השולח בעצמו.
יש אומרים שראוי שמשלוחי המנות ישלחו על ידי שליח ולא ימסרו על ידי האדם השולח בעצמו.


=== מתנות לאביונים ===
=== מתנות לאביונים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[מתנות לאביונים]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מתנות לאביונים]]}}
מצוה לתת בפורים שתי מתנות לשני אביונים, שנאמר {{מקור|אסתר ט, כב|כן}}: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים"; "מתנות" - לשון רבים, ו"לאביונים" - לשון רבים; כלומר: יש להעניק לפחות שתי מתנות לשני אביונים - מתנה אחת לכל אביון.
מצוה לתת בפורים שתי מתנות לשני אביונים, שנאמר {{מקור|אסתר ט, כב|כן}}: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים"; "מתנות" - לשון רבים, ו"לאביונים" - לשון רבים; כלומר: יש להעניק לפחות שתי מתנות לשני אביונים - מתנה אחת לכל אביון.


ברמב"ם {{מקור|הלכות מגילה פ"ב הי"ז|כן}} מובא: "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".
ברמב"ם {{מקור|רמב"ם מגילה ב יז$הלכות מגילה פ"ב הי"ז|כן}} מובא: "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין [[שמחה]] גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".


זמן קיום מצות מתנות לאביונים הוא בשעות היום. במקום שאין עניים יכול האדם לעכב את המעות ולתת אותם אחר כך, כאשר ימצא עניים.
זמן קיום מצות מתנות לאביונים הוא בשעות היום. במקום שאין עניים יכול האדם לעכב את המעות ולתת אותם אחר כך, כאשר ימצא עניים.


=== סעודת פורים ===
=== סעודת פורים ===
ימי הפורים נקבעו כימי משתה ושמחה. מצוה לאכול בפורים בשעות היום את "סעודת פורים". נהוג לערוך את הסעודה לאחר תפילת מנחה, אך יש להקפיד שרוב הסעודה תהיה ביום בטרם יחשך. גם כאשר הסעודה נמשכת לתוך הלילה, צריך לאמר "על הנסים" בברכת המזון.
ימי הפורים נקבעו כימי משתה ושמחה. מצוה לאכול בפורים בשעות היום את "סעודת פורים". נהוג לערוך את הסעודה לאחר תפילת מנחה, אך יש להקפיד שרוב הסעודה תהיה ביום בטרם יחשך. גם כאשר הסעודה נמשכת לתוך הלילה, צריך לאמר "על הנסים" בברכת המזון.


שורה 58: שורה 67:


== מנהגי היום ==
== מנהגי היום ==
{{ערך מורחב|ערך=[[אזני המן]]}} וכן ראה [[תבנית:הידעת?/ט"ו אדר ה'תשס"ט]] - אכילת "אזני המן".
 
* {{ערך מורחב|ערך=[[אזני המן]]}}{{ש}}וכן ראה [[תבנית:הידעת?/ט"ו אדר ה'תשס"ט]] - אכילת "אזני המן".


== שושן פורים ==
== שושן פורים ==
{{ערך מורחב|ערך=[[שושן פורים]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[שושן פורים]]}}
בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלים, נקבע יום הפורים לט"ו באדר, כשם שהיה בשושן הבירה. בשושן קבעו משתה ושמחה יום מאוחר יותר מאשר בשאר המקומות.
בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלים, נקבע יום הפורים לט"ו באדר, כשם שהיה בשושן הבירה. בשושן קבעו משתה ושמחה יום מאוחר יותר מאשר בשאר המקומות.
שורה 69: שורה 80:


=== פורים משולש ===
=== פורים משולש ===
{{ערך מורחב|ערך=[[פורים משולש]]}}
כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, והוא הנקרא "פורים משולש", כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים.
כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, והוא הנקרא "פורים משולש", כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים.


שורה 74: שורה 87:


===סיפור מגילת אסתר בראי הארכיאולוגיה===
===סיפור מגילת אסתר בראי הארכיאולוגיה===
{{ערך מורחב|ערך=[[מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים]]}}
ישנם הרבה הוכחות היסטוריות וארכאולוגיות מתקופת הממלכה הפרסית המתאימות עם המתואר במגילה (ואפילו פרטים קטנים שהוזכרו במגילה תואמים למידע ההיסוטרי והמדעי שבדורנו). חלק מהמידע אף נותן פרשנות חדשה לחלק מהמסופר במגילה.
ישנם הרבה מממצאים היסטוריים וארכאולוגיים, מתקופת הממלכה הפרסית המתאימים למתואר במגילה (ואפילו פרטים קטנים שהוזכרו במגילה תואמים למידע ההיסוטרי והמדעי שבדורנו). חלק מהמידע אף נותן פרשנות חדשה לחלק מהמסופר במגילה.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[הרב שלמה יוסף זוין]] '''המועדים בהלכה''' חלק שני.  
*[[הרב שלמה יוסף זוין]] '''המועדים בהלכה''' חלק שני.  
*אליהו קוסמן, '''שכרות בפורים''' מתוך דגל יורשלים- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]] חלק ו', ירושלים תשס"ט, עמ' 219-221.
*אליהו קוסמן, '''שכרות בפורים''' מתוך דגל יורשלים- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]] חלק ו', ירושלים תשס"ט, עמ' 219-221.
שורה 83: שורה 98:


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* {{ישיבה|קישור=midrash/Hmidrash.aspx?cat=395&page=1&rc=15|תיאור=פורים, מתוך פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד}}
* {{ישיבה|קישור=midrash/Hmidrash.aspx?cat=395&page=1&rc=15|תיאור=פורים, מתוך פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד}}
* [http://or-yehudi.co.il/topic/%d7%97%d7%92%d7%99%d7%9d/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d שיעורי וידאו - פורים], באתר [http://or-yehudi.co.il אור יהודי]
* [http://or-yehudi.co.il/topic/%d7%97%d7%92%d7%99%d7%9d/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d שיעורי וידאו - פורים], באתר [http://or-yehudi.co.il אור יהודי]
* [http://www.drivehq.com/web/yakov/main_p.htm פורים באתר "חג שמח"]
* [http://www.drivehq.com/web/yakov/main_p.htm פורים באתר "חג שמח"]


מקור התמונות:ויקישיתוף
מקור התמונות: ויקישיתוף


<gallery widths="180px" heights="150px" perrow="3">
<gallery widths="180px" heights="150px" perrow="3">
שורה 94: שורה 110:
תמונה:Homemade hamantaschen.jpg||אזני המן , צילם:Yoninah
תמונה:Homemade hamantaschen.jpg||אזני המן , צילם:Yoninah
</gallery>
</gallery>


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
supress
6,435

עריכות

תפריט ניווט