הרב ישראל וועלץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב ישראל וועלץ''' היה רבה של פסט (חלק מבודפסט) שבהונגריה, מגדולי פוסקי הונגריה בדורו. | '''הרב ישראל וועלץ''' היה רבה של פסט (חלק מבודפסט) שבהונגריה, מגדולי פוסקי הונגריה בדורו. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תרמ"ז לאביו ר' צבי וועלץ. למד אצל [[רבי יוסף לייב סופר]] מפאקש, בעל "דעת סופר" ואצל בנו [[רבי עקיבא סופר]] מפרשבורג, בעל "דעת סופר". נשא את בתו של הרב חיים אפרים באליטי, אב"ד טארנאליא. כיהן כרבה של טיניע, וייסד שם ישיבה ועמד בראשה עד [[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר המלחמה, החל לכהן כרב ברובע פסט שבבודפסט הבירה, וכן עמד בראשות ישיבה. הוא התפרסם בתור אחד מגדולי רבני הונגריה, והתכתב עם גדולי דורו<ref>בהם הרב ישכר שלמה טייכטל (משנה שכיר), [[רבי שמעון סופר]] מערלוי, ר' עקיבא סופר מפרשבורג (דעת סופר), [[רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש]] (מנחת אלעזר), רבי יוסף לייב סופר מפאקש, [[רבי שמעון גרינפלד]] (מהרש"ג), [[הרב ישעיה זילברשטיין]] מוויצן (מעשי למלך), [[רבי אברהם שמואל בנימין סופר (חשב סופר)]], [[רבי יוסף צבי דושינסקי]] (מהרי"ץ), [[רבי מרדכי וינקלר]] ועוד).</ref>. תקופה מסוימת הוא אף ערך את קובץ "תל תלפיות" שהיווה במה תורנית לגדולי רבני הונגריה, לאחר שר' דוד צבי קאצבורג, שהיה ערוכו, נפטר. בתקופת ה[[שואה]], הסתתר בביתו [[הרב ישכר שלמה טייכטל]]<ref>ע"פ מסורת העוברת במשפחתו של הרב וועלץ</ref>,ויתכן כי שם נכתב ספרו "[[אם הבנים שמחה]]"<ref>הרב טייכטל אף מזכיר בספרו חידושים ששמע מהרב וועלץ</ref>. לאחר ששרד את השואה עלה ארצה והתיישב ב"שיכון הרבנים" ב[[ירושלים]], והתפרסם בו כ[[פוסק]] ומו"צ. נפטר בי"ז ב[[חשוון]] תשל"ד ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות. | נולד בשנת תרמ"ז לאביו ר' צבי וועלץ. למד אצל [[רבי יוסף לייב סופר]] מפאקש, בעל "דעת סופר" ואצל בנו [[רבי עקיבא סופר]] מפרשבורג, בעל "דעת סופר". נשא את בתו של הרב חיים אפרים באליטי, אב"ד טארנאליא. כיהן כרבה של טיניע, וייסד שם ישיבה ועמד בראשה עד [[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר המלחמה, החל לכהן כרב ברובע פסט שבבודפסט הבירה, וכן עמד בראשות ישיבה. הוא התפרסם בתור אחד מגדולי רבני הונגריה, והתכתב עם גדולי דורו<ref>בהם הרב ישכר שלמה טייכטל (משנה שכיר), [[רבי שמעון סופר]] מערלוי, ר' עקיבא סופר מפרשבורג (דעת סופר), [[רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש]] (מנחת אלעזר), רבי יוסף לייב סופר מפאקש, [[רבי שמעון גרינפלד]] (מהרש"ג), [[הרב ישעיה זילברשטיין]] מוויצן (מעשי למלך), [[רבי אברהם שמואל בנימין סופר (חשב סופר)]], [[רבי יוסף צבי דושינסקי]] (מהרי"ץ), [[רבי מרדכי וינקלר]] ועוד).</ref>. תקופה מסוימת הוא אף ערך את קובץ "תל תלפיות" שהיווה במה תורנית לגדולי רבני הונגריה, לאחר שר' דוד צבי קאצבורג, שהיה ערוכו, נפטר. בתקופת ה[[שואה]], הסתתר בביתו [[הרב ישכר שלמה טייכטל]]<ref>ע"פ מסורת העוברת במשפחתו של הרב וועלץ</ref>,ויתכן כי שם נכתב ספרו "[[אם הבנים שמחה]]"<ref>הרב טייכטל אף מזכיר בספרו חידושים ששמע מהרב וועלץ. כמו כן, לנכדו של הרב וועלץ ישנו עותק מההוצאה הראשונה של "אם הבנים שמחה" עם הקדשה אישית מהרב טייכטל. </ref>. לאחר ששרד את השואה עלה ארצה והתיישב ב"שיכון הרבנים" ב[[ירושלים]], והתפרסם בו כ[[פוסק]] ומו"צ. נפטר בי"ז ב[[חשוון]] תשל"ד ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* חתנו [[הרב משה דב וולנר]] כיהן כרבה של אשקלון, בעל שו"ת "חמדת צבי". בנו, הרב צבי יהודה וולנר כיהן כדיין בביה"ד בת"א. | * חתנו [[הרב משה דב וולנר]] כיהן כרבה של אשקלון והיה חבר ב"חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי", בעל שו"ת "חמדת צבי". בנו, הרב צבי יהודה וולנר כיהן כדיין בביה"ד בת"א. | ||
*בנו, ר' משה, התגורר בפסט וכנראה לא שימש בתפקיד רשמי כלשהו, חיבר בשנת ת"ש קונטרס בשם "המביט לארץ", "על הארטהאדאקסי'<ref>אורתודוכסיה</ref> ובנין הארץ ועל אשמת מנהיגיה"- בקונטרס זה קורא לועד רבני הונגריה להרתם למען הקמת מושבה חרדית בא"י, תוך ניתוק מוחלט מארבע כיתות: הציונים, המזרחי, אגודת ישראל ובית"ר, שבהתחברות עם כל אחת מהן מוצא המחבר סיכון רוחני. הוא טוען כי ההתנגדות לציונות אין פירושה התנגדות להתיישבות פועלת בארץ, ומנסה להראות כי כך סברו גם רבנים גדולים בהונגריה, בהם [[הרב ישעיהו זילברשטיין]] מוייטצען ו[[רבי חיים אלעזר שפירא]] ממונקאטש. נספה בשואה. | *בנו, ר' משה, התגורר בפסט וכנראה לא שימש בתפקיד רשמי כלשהו, חיבר בשנת ת"ש קונטרס בשם "המביט לארץ", "על הארטהאדאקסי'<ref>אורתודוכסיה</ref> ובנין הארץ ועל אשמת מנהיגיה"- בקונטרס זה קורא לועד רבני הונגריה להרתם למען הקמת מושבה חרדית בא"י, תוך ניתוק מוחלט מארבע כיתות: הציונים, המזרחי, אגודת ישראל ובית"ר, שבהתחברות עם כל אחת מהן מוצא המחבר סיכון רוחני. הוא טוען כי ההתנגדות לציונות אין פירושה התנגדות להתיישבות פועלת בארץ, ומנסה להראות כי כך סברו גם רבנים גדולים בהונגריה, בהם [[הרב ישעיהו זילברשטיין]] מוייטצען ו[[רבי חיים אלעזר שפירא]] ממונקאטש. נספה בשואה. | ||
* חתנו ר' משה שמעון הופמן כיהן כרב בבודפסט. כתב את ספר "תפארת משה" וקונטרס "עורי צפון" התומך בעליה והתיישבות חרדית בארץ ישראל. נספה בשואה. | * חתנו ר' משה שמעון הופמן כיהן כרב בבודפסט. כתב את ספר "תפארת משה" וקונטרס "עורי צפון" התומך בעליה והתיישבות חרדית בארץ ישראל. נספה בשואה. | ||