הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 4,775 בתים ,  11 במרץ 2013
ביטול גרסה 81792 של המיכתר המלך (שיחה) - המעיין יראה שהגרסה הקודמת טובה יותר (אין כאן מקום לציטוט)
(תבדוק ותראה שהגרסא הקודמת, כולה מועתקת מטוקבקים מגמתיים בכל מיני אתרים. קצת אובייקטיביות, לפחות כלפי חוץ.)
(ביטול גרסה 81792 של המיכתר המלך (שיחה) - המעיין יראה שהגרסה הקודמת טובה יותר (אין כאן מקום לציטוט))
שורה 55: שורה 55:
* בימינו, שכל הגלויות מקובצות בארץ ישראל, מותר להתפלל בבית כנסת מסוים בנוסח אחר, ללא חשש לאיסור [[לא תתגודדו]].  
* בימינו, שכל הגלויות מקובצות בארץ ישראל, מותר להתפלל בבית כנסת מסוים בנוסח אחר, ללא חשש לאיסור [[לא תתגודדו]].  


==== אוסף פסקים בענייני [[צניעות]] ==== (שתוקן מעט, אבל עדיין מדובר באוסף מגמתי ערוך בכוונה להטעות שהופץ בטוקבקים, ולכן יש לשקול להורידו, עד שלא יובאו כל הדברים באופן אובייקטיבי.)
==== בענייני [[צניעות]] ====


*התיר לשמוע [[קול באשה ערווה|שירת אשה]] דרך רדיו או תקליט וכדומה, כשהשומע אינו מכירה {{מקור|שו"ת יביע אומר א או"ח ו|כן}}. וב{{מקור|יביע אומר ט או"ח קח$מקום אחר (שם ח"ט או"ח סי' קח אות מ"ג)}} חזר והתיר גם למי שראה תמונתה: "ומה שכתבתי שם  שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית {{מקור|בבלי תענית ה ב$תענית ה:|כן}} האומר רחב רחב מיד נקרי, "ביודעה ומכירה", זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספר בן יהוידע (תענית ה:), שאם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. ואף לגבי השומע קולה, והכירה בתמונה בלבד, אין לחוש".
*התיר לשמוע [[קול באשה ערווה|שירת אשה]] דרך רדיו או תקליט וכדומה, כשהשומע אינו מכירה {{מקור|שו"ת יביע אומר א או"ח ו|כן}}. וב{{מקור|יביע אומר ט או"ח קח$מקום אחר (שם ח"ט או"ח סי' קח אות מ"ג)}} חזר והתיר גם למי שראה תמונתה: "ומה שכתבתי שם  שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית {{מקור|בבלי תענית ה ב$תענית ה:|כן}} האומר רחב רחב מיד נקרי, "ביודעה ומכירה", זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספר בן יהוידע (תענית ה:), שאם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. ואף לגבי השומע קולה, והכירה בתמונה בלבד, אין לחוש".
שורה 65: שורה 65:
*התיר לרווקות ללכת בשער סתור (שאינו אסוף): "...אף שה[[מגן אברהם]] כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן על מה שיסמוכו. ע"ש. ו[[פוק חזי מאי עמא דבר]], שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה יש לומר שאף המגן אברהם יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}.
*התיר לרווקות ללכת בשער סתור (שאינו אסוף): "...אף שה[[מגן אברהם]] כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן על מה שיסמוכו. ע"ש. ו[[פוק חזי מאי עמא דבר]], שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה יש לומר שאף המגן אברהם יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}.


*אסר בתוקף את השימוש ב[[פאה נכרית]] כ[[כיסוי ראש לנשים]], וכתב ביביע אומר אה"ע ה' סי' ה:והעיקר כדברי רוב ככל האחרונים הנ"ל לאסור בזה, ומצוה רבה לפרסם האיסור ברבים! ובפרט לספרדיות שנהגו לאסור מימות עולם ומשנים קדמוניות, ורק כעת התחילו ללמוד מאלו המורות היתר לעצמן שלא ברצון חכמים, דילפי הני נשי מקלקלתא ולא מתקנתא, ומצוה להודיען שזוהי פירצה חמורה בגדר הצניעות של בנות ישראל הכשרות, וכמ"ש הגאון מהר"א תאומים בעל חסד לאברהם פתח קישור שצריך למחות ולמנוע בנות ישראל לצאת בפאה נכרית. (ומה מאד יש להזהיר את עורכי העתונות הדתיים שנעשה להם כהיתר לפרסם המקומות שמוכרים: פאה נכרית, ומכשילים בזה את הרבים).
*אסר בתוקף את השימוש ב[[פאה נכרית]] כ[[כיסוי ראש לנשים]], ואולם התיר לנשים אלמנות וגרושות ללבוש פאה נכרית: "עכ"פ כאן [בפאה נכרית] שאף בנשואות יש מקילים, גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}.
וכל אשה המקבלת עליה לשמור לעשות ככל דברי רבותינו הפוסקים שאסרו הדבר בכל תוקף, ולצאת אך ורק בכובע או מטפחת המכסה את כל ראשה, תתברך בכל הברכות שבתורה! ובמזוני רויחי ובבני סמיכי, ותזכה לראות זרע קודש בנים גדולים בתורה ויראת ה' טהורה, מורי הוראות בישראל. הנלע"ד כתבתי. והשי"ת יאיר עינינו בתוה"ק אמן. ועוד אמר על כך : פאה נוכרית - יש למעלה מעשרים פוסקים שאומרים שזה אסור בהחלט... לצאת בפאה נוכרית מחוץ לבית, ברשות הרבים, זה כמו שיוצאת בראש מגולה. כמו שאסור, לאשת איש, לצאת בראש מגולה ויראו שערות שלה, כך גם כן אסור לה לצאת בפיאה נוכרית. היה גאון עצום, שמו רבי פינחס הורביץ, בעל ההפלאה, הרב פינחס לייבוש הורביץ, היה גאון עולם, הוא ובית דינו... לקח את הבית דין עמו ולקחו ספר תורה עימהם, ועשו חרם (על) כל אשה שתלבש פאה נוכרית. - מי יכול לעבור על חרם של אדם גדול כזה?! היה ענק, גדול בתורה... לעבור על החרם שלו... אמי יכול לעבור על זה? מלבד כמה גאונים, שכתבו בפירוש שזה אסור. הגאון מוילנא כותב בספרו על המשניות, יש לו ספר על המשניות, כותב בפירוש שזה אסור. הגאון יעב"ץ מאריך בספרו "מור וקציעה" וגם בספרו שלו "תשובות יעבץ" כותב בפירוש, שהדבר הזה אסור בהחלט! החתם סופר כותב "אחרי שהגאון יעבץ כך אמר, ודאי שצריך לאסור. מהר"ף חיות בספר איש חיות, יש לו תשובות... כותב בתשובתו: כבר אסרוה גדולי עולם ואין מקילין בה, רק האפיקורסים, כך הוא אומר, המינים והאפיקורסים הם שמקילים בזה. וכולם נזהרים בזה. רבי חיים מצאנז בספר שו"ת דברי חיים אומר זה רק אלה השחקניות, פרועות, פרוצות, אלו הן שהתחילו בזה. ולמדו מהן כמה אנשים ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהן... לצערינו הרב, אני שומע כמה בנות צדיקות שאוהבות דווקא לכסות את ראשן במטפחת או בכובע, והבחורים, הם אברכים של ישיבה, אוי להם ולשיברם! מחללים שם שמים! דורשים מהנשים, מהבחורות האלה, לא ישתדכו איתם עד שיבטיחו שהם ילבשו פאה נוכרית. איזה אברכים ישיבות אלה?! עמי הארץ, בורים, רשעים! אלה אנשים שדורשים דברים כאלה , אלה לומדים בישיבה?! מה לומדים תורה? תורה שלהם כמו דואג האדומי מן השפה ולחוץ... עתידים ליתן את הדין. בעל ספר עצי ארזים באבן העזר אומר: בטוחני שכל רב שיקל בפאה נוכרית, עתיד ליתן את הדין!


אולם התיר לנשים שאינן חייבות בכיסוי ראש לכל הדעות, כאלמנות וגרושות ללבוש פאה נכרית (כמובן צנועה, לפי כל תקנות הרבנים) רק לצורך גדול: "עכ"פ כאן [בפאה נכרית] שאף בנשואות יש  מקילים, גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}.
*בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה): של בנו הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מאביו המתיר לאשה ללכת בלי גרביים "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך".
 
*בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה): של בנו הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מאביו שראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים" ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך".


==ספריו==
==ספריו==
supress
6,452

עריכות

תפריט ניווט