הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏בענייני צניעות: תיקונים קלים, לאיזון)
שורה 37: שורה 37:
הרב עובדיה יוסף פוסק על פי רוב כדברי "מרן" - [[רבי יוסף קארו]], בעל ה[[שלחן ערוך]]. על פי שיטתו, הספרדים קיבלו עליהם את פסקי רבי יוסף קארו, בין להקל ובין להחמיר. כמו כן, מרן, שהתגורר ב[[ארץ ישראל]], נחשב ל[[מרא דאתרא]] של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים (ולדעת הרב הרב עובדיה, גם המרוקאים והתימנים) הדרים בארץ ישראל חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספריו ובספרי בניו ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים.
הרב עובדיה יוסף פוסק על פי רוב כדברי "מרן" - [[רבי יוסף קארו]], בעל ה[[שלחן ערוך]]. על פי שיטתו, הספרדים קיבלו עליהם את פסקי רבי יוסף קארו, בין להקל ובין להחמיר. כמו כן, מרן, שהתגורר ב[[ארץ ישראל]], נחשב ל[[מרא דאתרא]] של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים (ולדעת הרב הרב עובדיה, גם המרוקאים והתימנים) הדרים בארץ ישראל חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספריו ובספרי בניו ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים.


הרב עובדיה יוסף נחשב לרוב כפוסק מקל{{הערה|להלן כמה דוגמאות אקראיות לפסיקות מקלות של הרב עובדיה יוסף:
הרב עובדיה יוסף מקל בכל מקום שאלו הכללים לפי ההלכה להקל. ומרן השולחן ערוך לא מחמיר, שכן "כוחא דהיתרא עדיף,. לכן  בהלכות מסויימות הוא מחמיר, ובהן: חשש [[ברכה לבטלה]], [[פאה נכרית]], [[זמן רבנו תם]], טלטול ב[[שבת]] במקום שיש עירוב, כשרות הבשר חלק לפי הבית יוסף, שהמיץ ענבים יכיל רוב יין ועוד.
* סובר שהעיקר להלכה כשיטה שאין צריך מן הדין לחבוש כיפה{{דרוש מקור}}. כמובן שאין פירוש הדבר שמותר ללכת בלא כיפה, יעויין שם בתשובתו{{דרושה הבהרה}}.
* בעניין צירוף מאכלים שונים ל[[פת הבאה בכיסנין]] ל[[קביעות סעודה]] פוסק שאין לצרף{{דרוש מקור}}. שלא כדעת המגן אברהם{{דרוש מקור}} והאגרות משה{{דרוש מקור}}.
* מתיר לפתוח קופסאות שימורים ובקבוקים בשבת לכתחילה בלא שום שינוי{{דרוש מקור}}.}} (אולם לא מתוך זלזול בהלכה אלא מתוך כללי ההכרעה כדעת השולחן ערוך והקלה ב[[ספק ספיקא]]) המדגיש את הכלל "[[כוחא דהיתרא עדיפא]]". מאידך, בהלכות מסויימות הוא מחמיר, ובהן: חשש [[ברכה לבטלה]], [[פאה נכרית]], [[זמן רבנו תם]], טלטול ב[[שבת]] במקום שיש עירוב ועוד.


הרב עובדיה יוסף מתנגד להכרעה עפ"י סברות מחודשות{{הערה|1=ראה בהקדמתו לשו"ת יביע אומר (חלק ראשון) ולסדרת הספרים הליכות עולם (חלק ראשון) שאין לנו לבדות סברות מלבנו, אלא ללכת תמיד בעקבות גדולי עולם שקדמו לנו, ולחזק את כל סברא ע"י יתדות רבות ועמוקות מספרי הפסיקה הרבים. וכן העיר ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?84255&&page=7 הסכמתו לספר 'מנחת אשר'] {{מקור|מאת הרב מסעוד אלחדד, אה"ע ח"א תנינא, תשס"ט|כן}}: "ומה טוב ומה נעים, אשר ישית עינו בספרי השו"ת ולעטרם בספרו..."}}, ודרכו להכריע מתוך סקירת הדעות השונות בסוגיה והכרעה ביניהן.  
הרב עובדיה יוסף מתנגד להכרעה עפ"י סברות מחודשות{{הערה|1=ראה בהקדמתו לשו"ת יביע אומר (חלק ראשון) ולסדרת הספרים הליכות עולם (חלק ראשון) שאין לנו לבדות סברות מלבנו, אלא ללכת תמיד בעקבות גדולי עולם שקדמו לנו, ולחזק את כל סברא ע"י יתדות רבות ועמוקות מספרי הפסיקה הרבים. וכן העיר ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?84255&&page=7 הסכמתו לספר 'מנחת אשר'] {{מקור|מאת הרב מסעוד אלחדד, אה"ע ח"א תנינא, תשס"ט|כן}}: "ומה טוב ומה נעים, אשר ישית עינו בספרי השו"ת ולעטרם בספרו..."}}, ודרכו להכריע מתוך סקירת הדעות השונות בסוגיה והכרעה ביניהן.  
41

עריכות

תפריט ניווט